בפעם השלישית ברציפות: בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ל-3.25%

בנק ישראל החליט להפחית את הריבית ברבע נקודת אחוז, מרמה של 3.5% ל-3.25%, ובכך ממשיך את תהליך הפחתות הריבית. בהחלטה הקודמת, ב-6 ביולי, הוריד הבנק את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז, מ-3.75% ל-3.5%. ההחלטה הפעם הייתה פחות מובנת מאליה, כאשר בקרב הכלכלנים נרשמה מחלוקת בין מי שהעריכו כי האינפלציה הנמוכה והשקל החזק מאפשרים הפחתה נוספת, לבין מי שסברו כי העלייה באי-הוודאות, מחירי האנרגיה ושוק העבודה ההדוק יצדיקו המתנה.

בהודעה הנלווית להחלטה מדגיש בנק ישראל כי "בחודשים האחרונים התמתנה האינפלציה, ושיעורה בתקופה הנסקרת נמוך ממרכז תחום היעד". במקביל מציינים בבנק כי למרות נתוני הצמיחה הגבוהים ברבעון השני, התמונה מתונה יותר כאשר מנטרלים את פעילותן של חברות ישראליות בחו"ל. האינפלציה השנתית עמדה ביולי על 1.5%, לאחר שמדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% באותו חודש. גם האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות עמדה על 1.5%. קצב העלייה של המחירים הבלתי סחירים התמתן ל-2.5%, בעוד מחירי המוצרים הסחירים ירדו ב-0.3% ב-12 החודשים האחרונים.

בבנק מציינים כי על פי הערכות החזאים, האינפלציה צפויה לשהות בחודשים הקרובים בקרבת מרכז טווח היעד, וגם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה ממרבית המקורות נמצאות בסביבת מרכז היעד.

המשק התאושש, אבל קצב הפעילות עדיין מתון

נתוני החשבונאות הלאומית הצביעו על צמיחה של 15.4% בקצב שנתי ברבעון השני לעומת הרבעון הראשון, כאשר התוצר היה גבוה ב-6.2% לעומת הרבעון הרביעי של 2025. בבנק ישראל מסבירים כי חלק מהצמיחה משקף את ההתאוששות מהפגיעה בפעילות ברבעון הראשון על רקע מבצע "שאגת הארי".

עם זאת, בבנק מציגים תמונה מתונה יותר כאשר מנטרלים את פעילות החברות הישראליות בחו"ל. לפי ההודעה, בניכוי פעילות זו, התוצר ברבעון השני היה גבוה ב-3.8% בלבד, במונחים שנתיים, לעומת הרבעון האחרון של 2025.

גם האינדיקטורים השוטפים אינם מצביעים על האצה חריגה. ההוצאות בכרטיסי אשראי נמצאות מעט מתחת למגמה ארוכת הטווח, וסקר המגמות בעסקים אמנם מצביע על שיפור, אך במרבית הענפים המצב עדיין חלש יותר מזה שנרשם לפני מרץ 2026. גיוסי ההון בהייטק ברבעון השלישי עומדים על כ-3 מיליארד דולר, פחות מהרמות שנרשמו בשני הרבעונים הראשונים של השנה.

לצד הירידה באינפלציה, בנק ישראל ממשיך להצביע על שוק עבודה חזק יחסית. בהודעה נכתב כי "שוק העבודה מוסיף להיות הדוק", כאשר שיעור ההשתתפות בקרב בני 25-64 עמד ביולי על 81.3% ושיעור התעסוקה על 78.9%.

שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים עמד ביולי על 3.2%, בדומה לרמה ששררה ערב מבצע "שאגת הארי", ושיעור המשרות הפנויות עלה מעט ל-4.5%.

גם השכר ממשיך לעלות בקצב משמעותי. השכר הנומינלי במשק עלה בחודשים אפריל-יוני ב-6.2% לעומת התקופה המקבילה, בעוד שבמגזר העסקי ללא הייטק נרשמה עלייה של 5.4% בחודשים מרץ-מאי. בבנק מסייגים כי הנתונים עדיין מושפעים משינויים בהרכב העובדים.

• בריטניה לא מצטרפת בינתיים לפד' ול-ECB: הריבית נשארה על 3.75%
• גם בבנק ישראל התלבטו: חבר בוועדה התנגד להורדת הריבית

מחירי הדירות ירדו, מלאי הדירות נותר גבוה

בנק ישראל מתייחס גם להתפתחויות בשוק הדיור. מלאי הדירות שנותרו למכירה נותר ברמה גבוהה, ובחודשים מאי ויוני נרשמה עלייה מתונה במספר העסקאות, בעיקר בדירות חדשות.

מחירי הדירות עלו ב-0.1% בחודשים מאי-יוני, אך ב-12 החודשים האחרונים הם ירדו ב-1.5%. בחודש יולי נלקחו משכנתאות בהיקף של כ-10 מיליארד שקל, בניכוי עונתיות. עבור משקי הבית ההשפעה ישירה: ריבית הפריים, הצמודה לריבית בנק ישראל, יורדת ל-4.75%, וההחזר החודשי על רכיב הפריים במשכנתא צפוי לקטון כבר בעדכון הקרוב.

במקביל, קצב העלייה השנתי של סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן התמתן ל-3.9%. בחוזים שבהם הוחלף שוכר נרשמה עליית מחירים שנתית של 4.7%, לעומת 6.6% בחודש הקודם.

להרחבה: שאלות ותשובות על מס שכירות: התקרה הקפואה, הפטור שנשחק ושתי דירות

למרות הפחתת הריבית, בנק ישראל אינו משדר כי הסיכונים נעלמו. בהודעה נכתב כי "אי-הוודאות עודנה גבוהה על רקע המתיחות הגיאופוליטית", אם כי פרמיית הסיכון של ישראל נשארה ברמות הדומות לאלו שקדמו ל-7 באוקטובר ושער החליפין לא השתנה בצורה משמעותית.

• הפתעה: מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, מדד המחירים ירד ב-0.5%
• קרן המטבע מעלה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% - הגבוהה ב-OECD

המתיחות במזרח התיכון כבר מורגשת במחירי האנרגיה. לפי בנק ישראל, מחיר חבית ברנט עלה בתקופה הנסקרת בכ-25% ונסחר סביב 90 דולר לחבית, בעוד מחירי הגז הטבעי באירופה עלו לרמתם הגבוהה ביותר מאז פרוץ "שאגת הארי".

במקביל, התשואות באג"ח הממשלתיות עלו בעולם, ובארה"ב תוואי הריבית עלה לאחר נאומו של יו"ר הפד. הבנקים המרכזיים הגדולים במדינות המפותחות הותירו בתקופה הנסקרת את הריבית ללא שינוי. הפער בין הריבית בישראל לריבית בארה"ב מתרחב עם כל הפחתה מקומית, נתון שעשוי להשפיע על שער השקל ועל תמחור האג"ח הממשלתיות.

להרחבה: טלטלה בשוק האג"ח העולמי: התשואות מזנקות - האם מדובר במשבר או בהזדמנות?

גם התקציב נשאר במוקד

גם המדיניות הפיסקאלית ממשיכה להעסיק את הוועדה המוניטרית. הגירעון המצטבר של הממשלה ב-12 החודשים האחרונים עמד ביוני וביולי על 3.4% מהתוצר, מתחת ליעד הגירעון לשנת 2026.

עם זאת, בבנק מציינים כי קיימת עדיין אי-ודאות סביב האפשרות להגדלה נוספת של תקציב הביטחון, האופן שבו הממשלה תממן אותה וההשפעה האפשרית על הגירעונות בשנים הקרובות. בבנק גם מציינים כי חלק מהירידה בהוצאות נבע מהתקציב ההמשכי בתחילת השנה, וכי ההוצאות האזרחיות עשויות לעלות בהמשך.

מכאן גם הזהירות לגבי המשך הדרך. בנק ישראל אינו מתחייב להפחתות נוספות ומבהיר כי "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות".

החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל צפויה להתפרסם ב-21 באוקטובר. עד אז הבנק יקבל נתונים נוספים על האינפלציה, הפעילות במשק, שוק העבודה ומחירי האנרגיה, שיקבעו אם הפחתת הריבית הנוכחית תימשך גם בהחלטה הבאה או שהוועדה תבחר להמתין.