בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל, וגוף עצמאי האחראי על ניהול המדיניות המוניטרית במשק. תפקידו המרכזי, על פי חוק, הוא לשמור על יציבות המחירים - כלומר לרסן את האינפלציה ולשמרה בתוך יעד שקבעה
הממשלה - ולצד זאת לתמוך בצמיחה, בתעסוקה וביציבות המערכת הפיננסית.
הכלי המרכזי של בנק ישראל הוא ריבית בנק ישראל (ריבית הבסיס), שאותה קובעת הוועדה המוניטרית מספר פעמים בשנה. העלאת הריבית מייקרת את האשראי ומרסנת ביקושים ואינפלציה, בעוד הורדתה מוזילה את
המימון ומעודדת פעילות כלכלית. הריבית משפיעה ישירות על המשכנתאות, על ההלוואות ועל התשואות בשוק ההון.
בנק ישראל אחראי גם על ניהול יתרות המטבע (הרזרבות) של המדינה, על הנפקת השקל ועל התערבות בשוק
מטבע החוץ בעת הצורך כדי למתן תנודות חדות בשער החליפין. בנוסף, הפיקוח על הבנקים - הכפוף לנגיד - אחראי על יציבות הבנקים ועל הגנת לקוחותיהם.
בראש בנק ישראל עומד הנגיד, הנחשב לאחד מבעלי התפקידים
המשפיעים ביותר במשק. החלטותיו והתבטאויותיו - ובעיקר בנוגע לריבית ולתחזיות הכלכליות - נבחנות בקפידה על ידי השווקים, הבנקים, המשקיעים ומשקי הבית, ומשפיעות על מחירי הנכסים, על שער השקל ועל כלכלת ישראל כולה.
הסקירה השנתית של מערכת נתוני אשראי מגלה תמונה כפולה: מצד אחד, המערכת כבר מוציאה יותר מ-6.4 מיליון דוחות אשראי בשנה ומחקר של בנק ישראל מראה שהיא הורידה את מרווחי הריבית בהלוואות רכב ביותר מנקודת אחוז. מצד שני, 32% פחות ישראלים התקשרו למוקד השנה - והבנק
כבר מכין את המהלך הבא: מאגר לעסקים שאמור לחסוך להם 1.5 מיליארד שקל בשנה
המדד של בנק ישראל מצביע על חולשה בפעילות הכלכלית בשלושת החודשים מרץ-מאי. הירידה הושפעה מפדיון חלש בענפי המסחר והשירותים, ירידה בייצור התעשייתי, חולשה ביבוא מוצרי צריכה ובתקבולי המסים העקיפים, וגם מעדכון שלילי לנתוני התוצר ברבעון הראשון. מנגד, רכישות
בכרטיסי אשראי, עליות בשוקי המניות ויצוא הסחורות מיתנו את הירידה.
הוראת נב"ת 345 של בנק ישראל מכניסה את סיכוני האקלים לליבת ניהול הסיכונים של הבנקים, אך מותירה שאלה פתוחה: מי בדירקטוריון יודע לפקח עליהם באמת. כדי שהמהלך לא יישאר ברמת מדיניות בלבד, נדרשת מומחיות אקלימית שתאפשר לבנקים, ובהמשך גם לחברות במשק, להבין את
הסיכונים, לאתגר את ההנהלות ולקבל החלטות עסקיות אחראיות יותר.
המחקר מצא כי העלאות הריבית בשנים 2022–2023 צמצמו את האשראי הצרכני בבנקים, אך חיזקו את הגופים הפיננסיים הלא־בנקאיים. חלקם בשוק עלה מ-14% ל-18.8%, בלי שהדבר נבע ממעבר של לווים מסוכנים יותר.
אחרי שהשקל התחזק עד לרמה של פחות מ-2.8 שקלים לדולר, בנק ישראל חזר לשוק המט"ח עם רכישה ראשונה בשלוש השנים האחרונות והשקל רשם פיחות של 4.6% בשבוע האחרון; ברקע, השוק מתמחר כעת הסתברות מלאה להורדת ריבית נוספת כבר בהחלטה הקרובה ביולי
הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מהרן פרוזנפר, מזהיר בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה מפני העלויות הכבדות של מערך המילואים והגידול בתקציב הביטחון: "אין בקרה, עלויות עצומות, חוסר שליטה מוחלט"; פרופ' קרנית פלוג תקפה את תקציב 2026 ואמרה כי "ההחלטות לא התרוממו
לגודל האתגר", בעוד שמחון יצא נגד הקריאות להעלאת מסים: "ככה לרוץ אי אפשר"
מחקר של בנק ישראל חושף: אמון בביטוח הלאומי ותוכניות בריאות מוביל לחיסכון פנסיוני נמוך יותר, להחזקת פחות מניות ולצבירת הון קטן יותר. לעומת זאת, אמון במוסדות פיננסיים - קרנות נאמנות, יועצים ובנקים - מתואם ישירות עם ביטחון
פנסיוני גבוה יותר