"זימון אנשים למאות ימים בשנה לא יכול להחזיק לאורך זמן; ההשלכות על המשק קשות"

הבוקר נפתח בירושלים יומו הראשון של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה. הכנס מתקיים השנה על רקע המלחמה, הגידול בתקציב הביטחון, השחיקה בהוצאה האזרחית והדיון סביב תקציב 2026. על הבמה עלו שורה של בכירים בהווה ובעבר, ובהם הממונה על התקציבים במשרד האוצר מהרן פרוזנפר, נגידת בנק ישראל לשעבר פרופ' קרנית פלוג, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר.

תקציב הביטחון והמילואים: "חוסר שליטה מוחלט"

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שם את הדגש המרכזי על תקציב הביטחון ועל העלויות של מערך המילואים. לדבריו, "התנאי שנלך למקום הטוב זה לעשות סדרי עדיפויות חדשים לתקציב. אני מתנגד להעלות מיסים, מה שכן זה לעשות תהליכים כדי להגדיל את הנטו. התנאי לא להעלות מיסים זה סדרי עדיפויות בתקציב". פרוזנפר הוסיף כי תקציב הביטחון הוא "התפוח הגדול ביותר", והזהיר כי אם דרישות מערכת הביטחון להגדלת התקציב יתקבלו במלואן, ישראל עלולה לעבור מתוואי של ירידה ביחס חוב־תוצר לתוואי של עלייה, "וזה יהיה רע מאוד למשק הישראלי".

על מערך המילואים אמר פרוזנפר את הדברים החריפים ביותר: "לזמן אנשים למאות ימים בשנה זה דבר שלא יכול להחזיק לאורך זמן, אין בקרה, עלויות עצומות, חוסר שליטה מוחלט וחייבים לטפל בזה. זו לבנה מרכזית בהוצאה. ההשלכות שלה על המשק קשות". לדבריו, הפתרון צריך לעבור דרך תוכנית רב־שנתית למערכת הביטחון ותפיסת ביטחון חדשה שתותאם למצב הנוכחי.

פלוג: "תקציב 2026 לא התרומם לגודל האתגר"

פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר ועמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הציגה תמונה רחבה יותר של מצב המשק אחרי המלחמה. לדבריה, למרות חוסנו היחסי של המשק, השקל החזק והאופטימיות בשווקים, המלחמה גבתה מחיר משמעותי בדמות עלייה בחוב הציבורי, גידול בהוצאות הביטחון וצמצום המשאבים הזמינים לשירותים אזרחיים ולתשתיות.

פלוג אמרה כי "גם השנה ואולי עוד ביתר שאת השנה ההחלטות על תקציב 2026 לא התרוממו לגודל האתגר". לדבריה, "ברמת התוצר, התוצר ברבעון הראשון היה נמוך ב-5.5% ממה שהיה במגמה שקדמה למלחמה", וגם התוצר העסקי נותר נמוך מהמגמה שלפני המלחמה. היא הוסיפה כי תקציב הביטחון עומד כיום על קרוב ל-8% תוצר, לעומת קצת מעל 4% לפני המלחמה, וכי משקל תקציב הביטחון בתוך סך התקציב עלה לרבע.

פלוג הדגישה כי גם ההוצאה האזרחית הצטמקה: "ירידה דרמטית בהוצאה האזרחית גם פר תושב, נמוך מכל המדינות המפותחות, מה שאומר פחות שירותים פחות השקעה בתשתית". בסיום דבריה קראה ל"החזרת המרחב הפיסקלי", לשיפור הדרגתי של השירותים האזרחיים והתשתיות, ולהעלאת מיסוי משמעותית, בתנאי שתלווה בשיקום האמון הציבורי בממשלה.

שמחון נגד העלאת מסים: "ככה לרוץ אי אפשר"

מנגד, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון הציג גישה שונה. לדבריו, ישראל יכולה לקחת יותר סיכונים פיסקליים, בין היתר בהורדת מסים. "אני רוצה להגיד שתמיד אפשר להיות יותר שמרן ולהגיד תעלו עוד מיסים, תעשו את זה, תעשו את זה, אבל ככה לרוץ אי אפשר", אמר שמחון.

שמחון טען כי הבעיה אינה רק המסים שמטילה הממשלה, אלא גם הריבית של בנק ישראל והשפעתה על רווחי הבנקים. "יש את המס שהמדינה מטילה. אבל יש עוד מס, והמס הבא זה המס שבנק ישראל מטיל", אמר. לדבריו, "מ-2019 עד 2025 הרווחים על משקי הבית עלו ב-464%. אין לזה שום הצדקה שבעולם". הוא הוסיף כי הבנקים "פשוט הגדילו בצורה דרמטית את האשראי לעסקים גדולים", בעוד שהאשראי לעסקים קטנים, זעירים ובינוניים גדל מעט מאוד.

בנק ישראל: ההכרעות כבר פוליטיות

מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר, התייחס גם הוא לצורך בהכרעות תקציביות. לדבריו, במשך שנים היכולת להפחית בהוצאות הביטחון שימשה מקור לפינוי תקציבים לצרכים אזרחיים, אבל כעת ייתכן שהיכולת הזו מוצתה. "כנראה שהוצאות הביטחון שלנו יהיו גבוהות יותר בשנים הקרובות", אמר.

• כשאתה סומך על הממשלה שתדאג לך בגיל פרישה - אתה מסיים עם פחות כסף
• 97 מיליון תצפיות ומסקנה אחת: קשה לכם לעזוב את הבנק, וזה עולה לכם כסף

ברנדר הדגיש כי הדרג המקצועי יכול להציג תוכניות וניירות מדיניות, אבל בסופו של דבר "מישהו צריך לקבל את ההכרעות". לדבריו, מדובר בהחלטות קריטיות לצמיחה. הוא התייחס גם למערכת החינוך ואמר כי ישראל מוציאה "המון כסף על מערכות חינוך שלא תורמות ליכולות של מי שיוצא מהן בשוק העבודה", והוסיף כי בנושא הגיוס מדובר בכ-9 מיליארד שקל, "הרבה מאוד כסף ציבורי", שיכול להשפיע על היכולת לממן את האתגרים התקציביים של השנים הקרובות.