בנק ישראל מוריד את מחיר הכניסה: כך ייראו הבנקים הקטנים שיתחרו בענקיות

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם היום הוראה העוסקת ב"מסגרת פיקוחית לבנקים קטנים וחדשים". ההוראה, שגובשה בשיתוף משרד האוצר במסגרת הליך החקיקה להגברת התחרות במגזר הקמעונאי, מהווה את אחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנקט בנק ישראל בשנים האחרונות כדי להסיר חסמי כניסה למערכת הבנקאית הריכוזית, שבה שולטים חמישה בנקים גדולים כבר עשרות שנים.

עקרון המידתיות: מי שקטן, לא נדרש לעמוד באותה רגולציה כמו הבנקים הגדולים

הרעיון המרכזי שעומד בבסיס ההוראה הוא מה שבעולם הפיקוח הבנקאי מכונה "פרופורציונליות" - עקרון שמקורו בוועדת באזל, ולפיו דרישות ההון, הנזילות והממשל התאגידי צריכות להיות מותאמות לגודל התאגיד ולחשיבותו המערכתית, ולא אחידות לכל הבנקים בלי הבדל. בנק ישראל בעצמו מתאר זאת כך: ההוראה "מתאימה את דרישות האסדרה והפיקוח להיקף פעילותו של התאגיד הבנקאי ולחשיבותו המערכתית, תוך שמירה על יציבות המערכת הבנקאית, הוגנות כלפי הלקוחות ומתן שירות נאות".

בליבת ההוראה עומדת חלוקה של הבנקים לשלוש מדרגות קבע, הנגזרות מהיקף הנכסים שלהם. מדרגת קבע 1 מיועדת לבנקים שסך נכסיהם מגיע עד 15 מיליארד שקל. מדרגת קבע 2 כוללת בנקים שהיקף נכסיהם עולה על 15 מיליארד שקל ונמוך מ-50 מיליארד שקל. מדרגת קבע 3, שעליה חלה הרגולציה המלאה והמחמירה ביותר, מיועדת לבנקים שנכסיהם עולים על 50 מיליארד שקל. למידה - היקף הנכסים הכולל של המערכת הבנקאית בישראל עמד בסוף 2024 על כ-2.7 טריליון שקל, כך שגם בנק במדרגה השנייה עדיין יהיה שחקן זעיר יחסית לחמשת הענקיות.

המעבר בין המדרגות אינו אוטומטי וחד. כאשר בנק מגיע לסף העליון של מדרגתו, המפקח על הבנקים רשאי לשקול לתת לו תקופת מעבר של עד שנתיים לפני שהוא נדרש לעמוד במלוא הדרישות של המדרגה הבאה - מנגנון שנועד למנוע מצב שבו בנק שצומח בהצלחה "נענש" בקפיצה רגולטורית פתאומית.

שלב ההיערכות: שלוש שנים של חסד לבנקים שזה עתה קיבלו רישיון

מעבר למדרגות הקבע, ההוראה קובעת גם "שלב היערכות" ייעודי לתאגיד שזה עתה קיבל רישיון בנק, במטרה לאפשר לו ליישם את הדרישות הרגולטוריות בהדרגה ולא ביום אחד. עבור בנק שעתיד להיכנס למדרגת קבע 1, שלב ההיערכות חל כל עוד סך נכסיו אינו עולה על 15 מיליארד שקל וסך פיקדונותיו אינו עולה על 2 מיליארד שקל. השלב נמשך עד שלוש שנים, והמפקח רשאי להאריך אותו בשנתיים נוספות, ובלבד שהיקף הפיקדונות לא יעלה על 5 מיליארד שקל.

עבור בנק שעתיד להיכנס למדרגת קבע 2, החלה כאשר הנכסים נעים בין 15 ל-50 מיליארד שקל, חל שלב היערכות מקביל באורך זהה של עד שלוש שנים, עם אפשרות הארכה נוספת של עד שנתיים. המנגנון הזה, כפי שמסביר בנק ישראל, נועד "לאפשר לבנקים חדשים להתפתח בהדרגה לפני שהם נדרשים לעמוד בכל כללי מדרגת הקבע שאליה הם שייכים" - הכרה בכך שהקמת בנק כרוכה באתגרים ובמשאבים משמעותיים, ושדרישה לעמידה מלאה ברגולציה כבר מהיום הראשון עלולה להרתיע גופים פוטנציאליים מלהיכנס לשוק מלכתחילה.

אילו הקלות מקבלים בפועל הבנקים הקטנים

ההוראה כוללת מארג רחב של הקלות בתחומי ליבה בנקאיים. בראש הרשימה עומדות הקלות בדרישות הון ומינוף - כריות הביטחון שבנק נדרש להחזיק כדי לספוג הפסדים בלי לסכן את כספי המפקידים. גם דרישות הנזילות ואופן חישובן מותאמים, כך שבנק קטן לא יידרש להחזיק את אותו מלאי נכסים נזילים שמחזיק בנק גדול עם תיק לקוחות מורכב.

בתחום הריכוזיות, ההוראה מקלה במגבלות על חשיפה לענפים מסוימים ועל גודל ההלוואה ללווה בודד - הקלה שמטרתה לאפשר לבנקים קטנים לתת אשראי בלי להיחנק ממגבלות שתוכננו במקור עבור תיקי אשראי ענקיים ומפוזרים. גם הדרישות לגבי היקף הדירקטוריון והרכבו מותאמות לגודל הבנק, יחד עם אפשרות לאחד פונקציות מסוימות במבנה הארגוני - למשל ניהול סיכונים וציות תחת בעל תפקיד אחד - ולהיעזר במיקור חוץ בתחומים שבהם בנק גדול חייב להחזיק יכולת פנימית.

ההוראה גם פותחת את הדלת ליישום מודלים עסקיים גמישים יותר, המתאימים הן לבנקים קטנים קלאסיים והן לבנקים דיגיטליים שפועלים ללא רשת סניפים. חשוב לציין: הגרסה הסופית שפורסמה היום אינה מפרטת אחוזים מדויקים של יחסי הון או מינוף. בטיוטה שהונחה להערות הציבור בפברואר השנה הוצעו רף הון עצמי רובד 1 של 9% ומעלה לבנקים קטנים, יחס מינוף מופחת של 3.5% לבנקים חדשים, ופטור מלא מיחס המינוף לבנקים זעירים במיוחד המנהלים נכסי סיכון של עד 700 מיליון שקל - ככל הנראה כנגד דרישת הון עצמי מינימלי של 50 מיליון שקל. הטיוטה גם הציעה הפחתת המספר המינימלי של דירקטורים מ-7 ל-5 ותדירות ישיבות רבעונית במקום חודשית. הואיל ומדובר בפרמטרים שעודכנו בין שלב הטיוטה לפרסום הסופי בכמה הוראות פיקוח דומות בעבר, מומלץ למי שמתעניין במספרים המדויקים לפנות לנוסח המחייב של ההוראה.

• רק 54% מבעלי העסקים מרוצים מהתנהלות הבנק כלפיהם
• כישלון בנק ישראל בשוק המט"ח: כשהתיאוריה גברה על היצואנים

מי באמת עומד מאחורי המהלך - ולמי הוא מיועד

המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, תיאר את הפרסום כ"בשורה משמעותית לציבור בישראל", והוסיף כי הוא "צפוי לתמוך בכניסתם של בנקים חדשים למערכת, אשר יציעו מוצרים ושירותים חדשניים ויתרמו להגברת התחרות במערכת הבנקאית". לדבריו, הפיקוח על הבנקים ימשיך "לפעול לקידום סביבה רגולטורית מאוזנת, המעודדת תחרות וחדשנות במערכת הבנקאית, לצד הגנה על כספי המפקידים ושמירה על יציבות המערכת הבנקאית".

ההוראה אינה מהלך מבודד, אלא חוליה בשרשרת צעדים שקידם בנק ישראל בשנים האחרונות לחיזוק כוח המיקוח של הלקוח ולהסרת חסמי מעבר במערכת הבנקאית - בהם ניוד חשבונות בנקים בשירות "מעבר בקליק", קידום הבנקאות הפתוחה, הקמת מאגר נתוני אשראי, ופרסום מידע השוואתי על ריביות באתר "קו המשווה" של בנק ישראל. היא גם משלימה תהליך חקיקה - חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות שאושר במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנת 2026 - שמטרתו להסיר חסמים נוספים, שאינם בסמכות הפיקוח לבדו, לכניסת שחקנים חדשים.

מבחינת זהות המתעניינים הפוטנציאליים, גורמים בשוק מצביעים על חברות כרטיסי האשראי הישראליות כמועמדות הראשונות שעשויות לנצל את המתווה החדש כדי להפוך לבנקים מן המניין, לצד גופים פיננסיים חוץ-בנקאיים נוספים שכבר היום מספקים חלק משירותי האשראי לציבור בלי לשאת ברישיון בנקאי מלא. בשנים האחרונות כבר קיבלו שני בנקים דיגיטליים רישיון פעילות בישראל, אך השפעתם על השוק עדיין מוגבלת יחסית לנתח השוק העצום שמחזיקות חמש הקבוצות הבנקאיות הוותיקות. ההוראה החדשה, יחד עם החקיקה המקבילה במשרד האוצר, נועדה להסיר את החסם הכלכלי המרכזי שמנע עד כה מגופים נוספים לצעוד באותו כיוון - העלות הגבוהה של עמידה ברגולציה שתוכננה במקור עבור בנקים בסדר גודל אחר לחלוטין.