עוד הורדת ריבית בספטמבר? המדד של יולי תומך, אבל המדד של אוגוסט מסבך

האינפלציה בישראל נראית כרגע רגועה-יציבה. מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי ביוני, שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-1.6%, וריבית בנק ישראל כבר הופחתה ל-3.5% בהחלטה האחרונה. המדד של יולי, שיפורסם מחר, צפוי לפי התחזיות לעלות ב-0.2%-0.3% בלבד. אם התחזית תתממש, האינפלציה השנתית עשויה לרדת לכיוון 1.4%-1.5%, מתחת למרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל שעומד על הטווח של 1%-3%.

לכאורה, זה נותן לנגיד סביבה נוחה לשקול את המשך תוואי ההקלה המוניטרית. האינפלציה בתוך היעד, הציפיות לטווח של שנה נמוכות מ-2%, והריבית הריאלית, כלומר הריבית בניכוי האינפלציה הצפויה, עדיין חיובית וגבוהה יחסית. גם אם הבנק יפחית את הריבית פעם נוספת ב-0.25%, היא תעמוד על 3.25%, עדיין גבוהה משמעותית מקצב האינפלציה בפועל ומהתחזית לשנה הקרובה. במובן הזה, הפחתת ריבית נוספת אינה בהכרח מעבר למדיניות מרחיבה, אלא צמצום הדרגתי של מידת הריסון.

אבל המספר שיתפרסם מחר עלול להעניק תחושת שקט זמנית. מדד יולי מתאר את מה שקרה עד סוף החודש שעבר, בעוד חלק מההתייקרויות המשמעותיות כבר קרו באוגוסט האחרון. לכן השאלה החשובה עבור בנק ישראל אינה רק מה קרה לאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים, אלא לאן היא צפויה לנוע בחודשים הבאים.

חלק מהירידה הצפויה באינפלציה השנתית נובע מאפקט בסיס. אינפלציה שנתית מחושבת באמצעות השוואה בין רמת מדד המחירים בחודש מסוים לבין רמתו באותו חודש בשנה הקודמת. ביולי 2025 עלה המדד ב-0.4%. אם ביולי השנה תירשם עלייה מתונה יותר של 0.2%-0.3%, החודש החדש שייכנס לחישוב יהיה נמוך מהחודש שייצא ממנו, ולכן הקצב השנתי ירד.

כך שזה אומר שאנחנו יכולים לקבל מדד שנתי נמוך למרות שהמחירים עדיין עולים, כל עוד הם עולים בקצב מתון יותר מאשר באותו חודש בשנה הקודמת. כמובן שזה פועל לשני הכיוונים - בהמשך השנה התהליך עשוי לפעול גם בכיוון ההפוך, כאשר מדדים נמוכים יחסית מסוף 2025 ייצאו בהדרגה מחלון החישוב.

זו גם הסיבה שבבנק ישראל לא מסתפקים בנתון האינפלציה השנתי. הוועדה המוניטרית בוחנת גם את הרכב המדד, את קצב העלייה במחירי השירותים, את שוק השכירות, את השכר, את שער השקל ואת הציפיות לאינפלציה. מדד נמוך שמגיע מירידה במחירי מוצרים מיובאים, למשל, אינו מלמד בהכרח שהלחצים המקומיים נעלמו. נכון ליוני, סעיף הבנייה והדיור עלה ב-4% בשנה ושירותים התייקרו ב-2.3%, בעוד מחירי מוצרי התעשייה עלו ב-0.7% בלבד. הפער הזה מלמד שהאינפלציה המקומית והפחות סחירה עדיין גבוהה יותר מהמדד הכללי.

אוגוסט מתחיל עם דלק ב-8.09 שקלים

ההתייקרות הבולטת ביותר באוגוסט מגיעה מתחנות הדלק. מחיר ליטר בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי עלה בתחילת החודש ב-61 אגורות והגיע ל-8.09 שקלים. עבור מכונית עם מכל של 50 ליטר מדובר בתוספת של 30.5 שקל לתדלוק מלא. עדכון מחיר הדלק לאוגוסט

לדלק יש קודם כל השפעה ישירה על מדד המחירים, באמצעות סעיף אחזקת הרכב. אבל העלייה במחירי האנרגיה יכולה להופיע בהמשך גם במקומות אחרים. עלויות ההובלה וההפצה עולות, ספקים ונותני שירותים משלמים יותר על נסיעות ועסקים שחלק משמעותי מפעילותם מבוסס על רכב נדרשים לספוג את ההתייקרות או לגלגל חלק ממנה ללקוחות. ההשפעה העקיפה אינה מיידית ואינה מלאה, אבל ככל שמחירי הדלק נשארים גבוהים לאורך זמן, גדל הסיכוי שהיא תחלחל למחירים נוספים.

לפי התחזיות כעת, המדד של אוגוסט עשוי לעלות ב-0.6%-1%. הטווח רחב משום שסעיפי הנסיעות לחו"ל, הנופש והדיור תנודתיים יחסית וקשים לחיזוי. באוגוסט 2025 עלה המדד ב-0.7%, ולכן תוצאה של 0.6% השנה עשויה אפילו להפחית מעט את האינפלציה השנתית. לעומת זאת, מדד של 1% יעלה את הקצב השנתי בכשלוש עשיריות האחוז. כלומר, אוגוסט לבדו לא בהכרח יחזיר את האינפלציה מעל 2%, אבל הוא עשוי לסמן את נקודת המפנה.

• פרשנות | הפד מחכה לתירוץ: מה יעשה כל תרחיש של מדד המחירים לשווקים
• אינפלציה: איך היא נמדדת, מי מרוויח ממנה ומי משלם עליה

שכר הדירה הוא הסעיף שקשה יותר להתעלם ממנו

הדלק הוא סעיף בולט, אבל מבחינת בנק ישראל דווקא הדיור עלול להיות משמעותי יותר. מחירי האנרגיה יכולים לעלות ולרדת במהירות בעקבות השינויים במחיר הנפט, בשער החליפין ובמיסוי. שכר הדירה, לעומת זאת, נוטה להיות דביק יותר. ברגע שחוזה נחתם במחיר גבוה יותר, ההוצאה החודשית נשארת ברמה הזאת לאורך תקופת החוזה.

ביוני נרשמה עלייה של כ-2.6% בשכר הדירה אצל שוכרים שחידשו חוזה, בעוד בדירות שבהן התחלף השוכר נרשמה עלייה של כ-6.6%. למשפחה שעוברת מדירה בשכר דירה של 5,000 שקל לדירה דומה שהתייקרה ב-6.6%, מדובר בתוספת של כ-330 שקל בחודש וכמעט 4,000 שקל בשנה.

ההשפעה על המדד נכנסת בהדרגה, משום שרוב חוזי השכירות אינם מתעדכנים מדי חודש. אבל חודשי הקיץ מרכזים מספר גבוה יחסית של מעברי דירה וחידושי חוזים, בין היתר לקראת פתיחת שנת הלימודים ושנת הלימודים האקדמית. אם ההתייקרויות בחוזים החדשים יימשכו, הן יחלחלו בהדרגה למדד גם אחרי שעונת הקיץ תסתיים.

שוק עבודה הדוק מוסיף סיבה לזהירות. קצב עליית השכר במשק עמד בחודשים מרץ-מאי על 6.8% לעומת התקופה המקבילה. חלק מהעלייה מוסבר בשינויים בהרכב העובדים, בעדכון שכר המינימום ובפעימת השכר במגזר הציבורי, אבל מבחינת הבנק המרכזי שכר שעולה בקצב מהיר עלול לתמוך בביקושים ולהקשות על ירידה מתמשכת באינפלציית השירותים. החלטת הריבית ונתוני בנק ישראל מיולי

אז האם הריבית תרד שוב בספטמבר?

בנק ישראל הפחית את הריבית בינואר, במאי וביולי, בכל פעם ב-0.25%, והיא עומדת כעת על 3.5%. תחזית חטיבת המחקר מיולי צופה אינפלציה של 1.8% במהלך 2026 ובמהלך 2027, וריבית של 3% בעוד שנה. למעשה, התחזית מגלמת עוד שתי הפחתות של 0.25% במהלך השנה הקרובה, אבל אינה קובעת באילו החלטות הן יתבצעו. דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2026

• אתם רואים רק חלק מהחשבון: כמה באמת עולה עובד למעסיק?
• חשבוניות ב-26 מיליון שקל, מס של 4 מיליון: כך נחשף החשד נגד בעל חברת בנייה מרמת השרון

החלטת הריבית הבאה תפורסם ב-1 בספטמבר, שבועיים לפני פרסום מדד אוגוסט. הוועדה לא תראה את המספר הרשמי של החודש שבו הדלק התייקר והביקוש לחופשות הגיע לשיא, אבל היא תכיר את מחיר הדלק, את התחזיות למדד ואת הנתונים המקדימים על שכר הדירה והפעילות במשק.

מדד יולי מתון, אינפלציה שנתית סביב 1.4%-1.5% וציפיות אינפלציה נמוכות יתמכו בהפחתה נוספת. מנגד, שלוש הפחתות שכבר בוצעו מתחילת השנה, העלייה במחירי האנרגיה, הקצב הגבוה של השכר וההתייקרות בשירותי הדיור עשויים לתמוך בהמתנה. גם הסיכון הפיסקלי נמצא ברקע. בנק ישראל העריך כי הגדלה נוספת של תקציב הביטחון עלולה להוסיף כ-0.3 נקודת אחוז לאינפלציה בשנה הקרובה, בהתאם להרכב ההוצאה ולהשפעתה על מגבלות ההיצע.