"אני מציעה שלושה דברים ותגידו לי אם אגיד רק שניים ואשכח"

השופטת דפנה חסון-זכריה, בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב

המועד: יום שני, 20.7.2026, שעה 10:00

הנושא: דיון מוקדם

"יש לנו עובד אבטחה שעבד בחברת מוקד ועיקר התביעה הוא לשעות נוספות. עיקר השאלה הוא האם חל הסדר מסוים או לא. לא אכנס איתכם לפרטים, נדבר על זה אחר כך", אומרת השופטת דפנה חסון-זכריה לקבוצת תלמידים המבקרת באולמה - וגם מסייעת למדור, שהגיע לדיון בעיצומו.

המשימה העיקרית של הדיון המוקדם היא לברר את נקודות המחלוקת, בשאיפה לצמצם אותן ולהגיע להסכמות. זה מחייב כניסה לפרטי הפרטים, כפי שעושה חסון-זכריה בפנייתה לבאי כוח התובע: "מבחינתכם הוא קיבל את כל ה-100%? אז מה אתם תובעים פה? את הגמול? אבל מבחינתכם הוא קיבל 150% בשבת? אתם מבקשים את הדלתא שבין ה-100 ל-150 וגם את הגמול שעות נוספות. זה לא היה כל כך ברור לעורך הדין בכור ולבית הדין.

"נראה את זה ביחד. יש לכולכם את התחשיב הזה? אני ברשותכם הדפסתי את נספח ה', שזה יהיה נוח לכולם, שנראה אם אנחנו יכולים להתקדם בתחשיב. נפתח את זה רגע כולנו ביחד". אחרי ההסבר לתלמידים, חסון-זכריה חוזרת לצדדים: "יש לכם עוד עותק? עכשיו אני איתכם, אני מתנצלת.

"הם אומרים, בואו נראה אם הבנתי את זה נכון, ניישר קו, הם אומרים שהם לא תובעים את ה-100%. מה שאתם רוצים לומר, שמה שמעבר ל-12 שעות לא שולם בכלל. אז מה הוא כן קיבל? חייבים לדעת. אני מתנצלת, אני מוכרחה להבין מה הטענה שלכם, כי הבנתי כמה דברים שונים. אנחנו כרגע לא בפרוטוקול ואחר כך נכתוב.

"בואו נישאר שנייה, לא נלך לאיבוד"

"12 שעות הוא קיבל, את זה הבנו. כשהוא עבד מעבר ל-12 שעות - מה הגרסה העובדתית שלכם? חייבת להיות גרסה עובדתית כדי שנוכל לחשב. אין טענה כזאת בכתב התביעה, את זה נשים בצד. אמרתם שהוא לא קיבל שכר מינימום; מה הוא כן קיבל? כדי שנוכל לראות אם אפשר להתקדם. אני לא כותבת את זה לפרוטוקול, אני כותבת את זה לעצמי.

"אנחנו בשעות נוספות מהשעה הראשונה. בדיוק משם אפשר לגזור כמה הוא קיבל בשביל הגרסה העובדתית. התובע בעצמו רוצה לומר משהו, אדוני יסיים ונשמע את התובע. אדוני אומר שאת אותו סכום המירו לכוננות, אז מפה אפשר לגזור". התובע מדבר וחסון-זכריה מגיבה: "זה בדיוק מה שעורך הדין שלך טען כרגע. תודה לאדוני".

חסון-זכריה מחשבת. "רגע, רבותי, בואו נישאר שנייה, לא נלך לאיבוד. אנחנו רק מנסים להבין דבר אחד. כדי שנעשה איזה תחשיב יחד, שנמצא בסיס משותף, האם אנחנו מדברים על 100% או 150%. ותבחרו איזה חודש שאתם רוצים [לבדיקת הנתונים]". הדיון די מבולבל בשלב זה, כולם מדברים ביחד - אבל חסון-זכריה מנווטת:

"צריך לראות כמה שעות נוספות הוא עבד מעבר ל-12 בחודש הזה. זה משתקף בדו"חות, בואו נבדוק בחודש מאי 2023 כמה שעות הוא עבד מעבר ל-12. בואו נבחר חודש שיש לך דו"ח נוכחות ואז אפשר לבדוק את זה - כמה שעות נוספות מעבר ל-12. תאמרו לי כמה שעות יש ואז נוכל לדעת בקלות אם זה 100% או 150%, ומשום נוכל לעשות תחשיב לפשרה".

• "אני צריכה להיות עם ממצאים שמרימים את האוזניים"
• "אני מבין שהתובע לא מבין מילה ממה שאני אומר, נכון?"

לבא כוח התובע: "אנחנו הולכים לפי הנתונים שאתם הבאתם. מאחר שאדוני לא יודע לומר לי כמה הוא קיבל במזומן, אנחנו מנסים לגזור את זה". עורכי הדין מרימים את קולם, חסון-זכריה מאפשרת להם להוציא קיטור גם כשהם קוטעים אותה וממשיכה: "אני חושבת שלצורכי פשרה אפשר להתייחס לזה כ-150% ואז נדבר על סכומים. יש לנו עוד רבע שעה לדיון הזה, אני רוצה שנתקדם.

"אני מציעה שנעשה עכשיו איזשהו תחשיב ונראה לאן אנחנו מתקדמים. נקבע עקרונות, נעשה הפסקה ותעשו תחשיב. זה נראה לי הכי הגיוני". בא כוח התובע שוב מתפרץ, אך חסון-זכריה מתעלמת: "לקחנו את הגרסה העובדתית של מאי 2023, כי אתם בחרתם את מאי 2023, בדקנו כמה שעות נוספות הוא עבד. זו הגרסה של התובע בהקשר הזה. העניין של ה-150%, הסכום ששולם לו בכוננות מתיישב יותר עם זה שהוא קיבל 150% ולא לפי 100%. לפי 150% יוצא שהוא עבד 23 שעות ולפי 100% הוא עבד 15 שעות, וזה מתיישב יותר. לכן אני מציעה לצורכי פשרה לקחת לפי 150%.

"מעבר לזה הוא צריך לקבל את הגמול. לצורכי פשרה, זו ההצעה. אני רוצה שנדבר על העקרונות ותיכף נעשה את ההפסקה, או שתרצו שאני אהיה איתכם באולם, בשמחה. לגבי נסיעות - אין הוכחה ששילמתם לו; תבדקו. אלה רכיבים פחות משמעותיים גם בסכומים וגם בזהו. יש לכם את האולם פה לעוד שבע דקות. אתם רוצים להישאר, אתם רוצים שאני אשאר פה, איך שנוח לכם".

"זו התחלה טובה מאוד"

הלאה. "שוחחתם? בואו רגע מחוץ לפרוטוקול, ברשותכם. ככל שמקובל עליך, תשתפו אותי", פונה חסון-זכריה לעורכי הדין בתיק הבא. בא כוח התובעת מציין שאין יריבות אישית ביניהם, בא כוח הנתבעת מסכים וחסון-זכריה מגיבה: "זו התחלה טובה מאוד". היא ממשיכה: "אני רק מזכירה שאנחנו מחוץ לפרוטוקול, אבל אם תרצו [נכתוב]. על איזה אישור רפואי אדוני מדבר? אדוני מדבר על החלטת ועדה רפואית? אז זה לא אישור רפואי. חבל שלא עשיתם את זה [מסירת חומר] לקראת הדיון היום".

לאחר עוד כמה חילופי דברים, חסון-זכריה אומרת לבא כוח התובעת: "סליחה אם קטעתי את אדוני, אני אגיד לאדוני מה אני מציעה. אני מציעה שלושה דברים ותגידו לי אם אגיד רק שניים ואשכח. חבל שהגענו לדיון היום בלי כל החומר, אנחנו נקבע עוד קדם-משפט למועד קרוב, וכדי שלא לעכב את אדוני - אקבע גם להוכחות כדי שלא תאבדו את המועד. הדבר השלישי הוא שהתיק יהיה פתוח לציבור ויתנהל בעילום שם. יש פה פגיעה נפשית [של התובעת], אנחנו יודעים מה קורה היום עם ה-AI ויש פה פגיעה בפרטיות.

• העליון מאשרר: עיריית ירושלים העבירה עשרות מיליונים שלא כדין
• העליון אשרר: שותפים ברשת מסעדות ג'ויה יפצו מכיסיהם עובד זר

"מה לוחות הזמנים שאתם מבקשים כדי שנקיים קדם-משפט יעיל? אני משערת שזה יקח חודשיים-שלושה. תיכף נכתוב את ההסכמה הדיונית, מה אתם מציעים אחד לשני. אתם מבקשים קדם בסביבות נובמבר. אני ממילא אקבע לכם להוכחות למאי-יוני, זה מה שיש".

חסון-זכריה בודקת ביומן. "אם נמצא צ'יק-צ'ק, אם לא - תגישו לי מועמדים מוסכמים. ימי הדיונים שלי כבר מלאים, אפשר בצהריים, בסוף היום". היא קובעת ל-30 בנובמבר בשעה 14:00. "יש ישיבת שופטים, מכסימום נעשה הפסקה ואני אחזור. מועד להוכחות אני אשלח לכם, זה לא כרגע, אני מניחה שזה יהיה יותר לכיוון יוני".

בא כוח התובעת מסתייג מכך שהנתבעת תגיש חוות דעת רפואית, אך חסון-זכריה מגיבה: "מותר להם להגיש חוות דעת מטעמם. הוא אמר שישקול. חברים, לאפשר להם את זה. בשביל זה קבענו עוד קדם, לא עשינו היום כלום למעשה". בא כות הנתבעת סובר שאין צורך בתצהירים. "יש לנו זמן עד נובמבר, נדון בזה. אנחנו רוצים לראות את זה, כדי שההצעה [לפשרה] תהיה הגיונית".

אנחנו ביום האחרון של שנת המשפט ובא כוח הנתבעת אומר לחסון-זכריה: "אני לא יודע אם זה לא ציני לומר לגבירתי 'פגרה נעימה' כשהיא צריכה לכתוב את כל פסקי הדין". חסון-זכריה מחייכת: "זה עדיין יותר נעים מאשר לעמוד בפקקים".

השורה התחתונה: מה שנראה במבט מן הצד כדיונים מבולגנים, למעשה מנוהל היטב בידי חסון-זכריה כדי להגיע ליעד: צמצום המחלוקות ואפשרות לפשרה. היא שמה לב לפרטים, משרה אווירה נעימה וגם בכך מסייעת לאותה מטרה.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.