סינגפור מכשירה 80 אלף עובדי פיננסים ל-AI - למה כדאי לעקוב אחרי המהלכים שלה?

סינגפור עושה עכשיו משהו שמדינות רבות עדיין מתקשות לבצע: היא לוקחת ענף שלם ומנסה להכין את העובדים שלו לעידן ה-AI בצורה מסודרת. 23 מוסדות פיננסיים, מבנקים ועד חברות ביטוח וניהול נכסים, התחייבו להכשיר את כל כוח האדם שלהם במדינה, יותר מ-80 אלף עובדים, במיומנויות AI עד 2028. יותר ממחצית מהעובדים כבר עברו הכשרה.

המהלך הוכרז במסגרת IBF AI Workforce Co-Lab, שיתוף פעולה בין המכון לבנקאות ופיננסים בסינגפור, המעסיקים, ארגוני הענף ואיגודי העובדים. המטרה אינה ללמד את כולם לפתח מודלים או להפוך למומחי AI, אלא לתת לעובדי הפיננסים בסיס משותף לעבודה עם הטכנולוגיה ולבנות במקביל הכשרות שמתאימות למקצוע שלהם.

זה הבדל משמעותי. עובד תפעול בבנק, מנהל עושר ומנהל בכיר לא צריכים לדעת את אותם הדברים. סינגפור מנסה לבדוק אילו משימות משתנות בכל אחד מהתפקידים, אילו יכולות חדשות נדרשות ומה צריך ללמד את העובדים לפני שהשינוי הופך לבעיה תעסוקתית.

לא קורס אחד לכולם: ההכשרה נקבעת לפי התפקיד

שלושה מסלולים ראשונים כבר הושקו. הראשון מיועד למנהלים ויעסוק בזיהוי שימושים עסקיים ל-AI, ממשל ופיקוח על הטכנולוגיה וניהול השינוי בכוח האדם. השני מיועד למנהלי עושר, תחום שבו עשרה מעסיקים בבנקאות הפרטית כבר התחייבו להשתתף בהכשרות המשלבות AI עם עבודה מול לקוחות וייעוץ.

המסלול השלישי מתמקד בעובדי תפעול, אחת הקבוצות החשופות ביותר לאוטומציה של משימות שגרתיות. במקום להסתפק בהכשרה כללית, התוכנית מכוונת עובדים לתחומים כמו שיפור תהליכים, טיפול במקרים חריגים, פיקוח על סיכונים ובדיקת התוצרים שמייצרות מערכות AI.

הגישה הזאת מצביעה על שינוי בשאלה שמדינות וארגונים צריכים לשאול. הדיון אינו מסתכם בכמה משרות AI יחליף. השאלה המעשית היא אילו משימות יעברו למכונה, מה יישאר בידי העובד ואילו יכולות הוא יצטרך כדי להמשיך להיות רלוונטי.

במערכת הפיננסית השינוי כבר מתרחש. AI נכנס לשירות לקוחות, ייעוץ פיננסי, חיתום אשראי, זיהוי הונאות, ניתוח שווקים ופיתוח תוכנה. בחלק מהתפקידים הוא חוסך עבודה שגרתית, ובאחרים הוא מוסיף לעובד אחריות חדשה, למשל לבדוק החלטות או תשובות שהמערכת מייצרת.

סינגפור אינה מתחילה מאפס. המכון לבנקאות ופיננסים כבר הכיר בכמעט 60 תוכניות שמכשירות אנשי פיננסים במיומנויות AI, כולל תוכניות שעוסקות בשימוש אחראי בטכנולוגיה ומותאמות לתפקידים שונים בענף.

220 מיליון דולר סינגפורי: AI כחלק מהתחרות על מרכזי הפיננסים

מאחורי ההשקעה בעובדים נמצא גם אינטרס כלכלי. סינגפור רוצה לשמור על מעמדה כמרכז פיננסי מוביל באסיה בתקופה שבה הטכנולוגיה הופכת לחלק מהתחרות בין בנקים, מנהלי נכסים וחברות ביטוח.

• שנייה אחת ב-300 מיליארד שנה: השעון מסינגפור שעשוי לשנות את הגדרת הזמן
• כשלושה מיליון דולר בשנה לראש הממשלה: למה סינגפור משלמת לפוליטיקאים כל כך הרבה?

הרשות המוניטרית של סינגפור הקצתה באוגוסט 220 מיליון דולר סינגפורי לשלוש השנים הקרובות במסגרת תוכנית FSTI 4.0, שנועדה להאיץ חדשנות ואימוץ טכנולוגיות במגזר הפיננסי. התוכנית כוללת מסלולים להטמעת AI וטכנולוגיות מתקדמות, פיתוח תשתיות וגם הכשרת כוח אדם. היא כוללת גם תמיכה בלפחות 1,000 הזדמנויות להתמחות בחברות פינטק בשלוש השנים הקרובות.

החיבור בין ההשקעות חשוב. בנק יכול לרכוש מערכת AI, אך אם העובדים אינם יודעים מתי להשתמש בה, איך לבדוק את התוצאות שלה ואיך לשלב אותה בתהליך העבודה, חלק מההשקעה הטכנולוגית עלול להתבזבז. סינגפור מנסה לטפל בטכנולוגיה ובכוח האדם באותו מהלך.

גם בישראל הביקוש כבר משתנה. נתוני AllJobs שפורסמו בביזפורטל הצביעו על זינוק של 267% בדרישה לכישורי AI במשרות בתחום הכספים והכלכלה. השינוי אינו מוגבל למתכנתים ולמהנדסי AI, אלא מגיע גם למשרות שבעבר לא דרשו ידע טכנולוגי מתקדם.

יש גם תמריץ כספי לעובדים לרכוש את הכישורים האלה. ניתוח של יותר ממיליארד מודעות דרושים מצא שמשרות הדורשות מיומנויות AI הציעו ב-2025 שכר גבוה בכ-62% בממוצע ממשרות מקבילות שלא דרשו אותן, אף שהפער משתנה מאוד בין ענפים ומדינות ואינו מעיד שכל שימוש ב-AI מזכה אוטומטית בתוספת שכר.

בישראל הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות כבר מטמיעים כלי AI ומשקיעים בדיגיטציה, וכל חברה מכשירה עובדים בהתאם לצרכים שלה. ההבדל במהלך הסינגפורי נמצא בהיקף ובתיאום: רגולטור, מוסדות פיננסיים, ארגוני מעסיקים ואיגודי עובדים מנסים לבנות יחד מסגרת רחבה לענף כולו.

• מנכ"ל אובר רוצה תשובה גם בשבת: מי עוד חושב כמוהו, ומה קורה למניה
• המעסיק הוריד לכם כסף מהמשכורת? מה מותר לו לנכות ומה אסור גם אם חתמתם

עבור ישראל, הנקודה המעניינת אינה בהכרח להעתיק את המודל הסינגפורי. השאלה היא אם המעבר ל-AI במערכת הפיננסית יישאר אוסף של מהלכים נפרדים בכל בנק וחברת ביטוח, או שייבנה גם מנגנון רחב יותר שיזהה מראש אילו מקצועות משתנים ואילו מיומנויות יצטרכו עשרות אלפי העובדים בענף.