קופאית (תמר מצפי)
קופאית (תמר מצפי)

רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים

תחת הסבר שאין מספיק עובדים מנסות הרשתות לקבל עוד עובדים זרים. אבל יש עובדים ישראלים - פשוט התשלום נמוך

עמית בר | (10)

המחסור החריף בכוח אדם מאיים על פעילות הסניפים בתקופת החגים ועל פתיחת סניפים חדשים בפריפריה - האם הבעיה האמיתית היא מחסור בעובדים או בשכר הוגן?

חגי תשרי מתקרבים, והרשתות חסרות בעובדים. הפתרון שהן מציעות? להביא עוד 25 אלף עובדים זרים. מאחורי המספרים הגדולים מסתתרת האמת הלא נוחה של ענף הקמעונאות הישראלי - שכר זעום שגורם לישראלים לברוח ממנו.

הבקשה הדרמטית שהגישו הרשתות באמצעות איגוד לשכות המסחר דורשת להגדיל את מכסת העובדים הזרים מ-9,600 הנוכחיים ל-34,600. משרד הכלכלה, בראשות מנכ"ל המשרד מוטי גמיש, כבר הביע תמיכה והעביר את הכדור לוועדת המנכ"לים לעובדים זרים שתתכנס היום. אבל השאלה הבוערת היא: האם זה הפתרון הנכון?

ביוני האחרון פורסם קול קורא להקצאת 4,400 עובדים זרים נוספים לענף. התוצאה? 43 אלף בקשות מצד 1,400 מעסיקים. פער של כמעט פי עשרה בין הביקוש להיצע. אבל זה בגלל שהשכר לעובד זר נמוך והישראלים לא מוכנים לעבוד בשכר מינימום. השכר בענפי המסחר והשירותים בישראל נמוך ב-30% מהממוצע במדינות מפותחות דומות. המעסיקים משלמים פחות ומרוויחים יותר. 

השכר הנמוך מוביל לתחלופה מהירה. רשת רמי לוי חשפה תחלופת כוח אדם של 100% בשנה. כל שנה 6,000 עובדים עוזבים ו-6,000 חדשים מגויסים.

רשת קרפור מדווחת שהיא לא מצליחה לפתוח עשרות סניפים חדשים בערי הפריפריה לרבות קריית שמונה, נתיבות, עכו ומגדל העמק, בגלל המחסור בעובדים. האם באמת אין עובדים בערים האלה, או שפשוט השכר מאוד נמוך? תעלו את השכר ותראו איך מגיעים עובדים נוספים.


למה לא להעלות שכר?

אם הרשתות היו מעלות שכר היקף העובדים הישראלים שהיו מוכנים להגיע לעבוד היה גדל, אבל זול יותר להביא עובדים זרים. ועדת המנכ"לים שתתכנס עומדת בפני דילמה אמיתית. מצד אחד, הלחץ של הרשתות אמיתי,  החגים מתקרבים והמדפים צריכים מי שימלא אותם. מצד שני, הגדלת מכסת העובדים הזרים היא הנצחה של מודל עסקי נכון למעסיקים, אבל פגום לשוק העבודה ולמשק. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אנונימי 13/08/2025 01:32
    הגב לתגובה זו
    לא יודע אם מקבלים קרן השתלמות או בונוסים אבל לחברה כמו רמי לוי שופרסל או ויקטורי שנסחרות בבורסה יש גם אפשרות לחלק אופציות לעובדים ותיקים ואולי לשמר אותם. לא הכל זה עוד שקל לשכר השעתי שאחרי מס לא נשאר ממנו כלום.
  • 8.
    אנונימי 13/08/2025 00:58
    הגב לתגובה זו
    אין כוח אדם בשום מקום . זה יביא ליוקר נוסף בגלל קושי בהתנהלות תקינה של העסקים בישראל זה האזרח הקטן לא מבין . מדינה לא מנוהלת זרקה את העסקים להתמודד לבד אין גבול כבר לחוסר ההתחשבות בושה למדינה !
  • 7.
    Mtlk 12/08/2025 06:41
    הגב לתגובה זו
    ואז יהיה שווה להעסיק ישראלי.כמו שטראמפ אמריקה קודם.
  • 6.
    אנונימי 11/08/2025 18:37
    הגב לתגובה זו
    אני מבין להביא עובדים זרים לסיעוד אף אחד לא רוצה והרוב לא יכולים לעבוד בזה.אני חלקית מבין לבנייה כי השכר שם לא נמוך ועדיין חסרים המון ידיים עובדות זאת עבודה קשה שאף אחד לא רוצה לעשות ולא משנה כמה תשלם.אבל רשתות שיווק זאת עבודה סבבה שהרבה אנשים מוכנים לעשות אם ישלמו להם קצת יותר עוד 10001500 שקל בחודש יכול לעשות הבדל עצום.
  • 5.
    רואה חשבון 11/08/2025 16:54
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו ליישב את הארץ עם עובדי חוץ ותעלו את שכר המינימום שכר המינימום הוא בושה אף אחד לא יכול להאכיל את המשפחה שלו ב6500 אלף ברוטו...ואם כן ניתן את השכר הזה לשרים שלנו שנה כניסיון אף אחד לא ירצה להיות שר בממשלה אלא אם כן יקבל מעטפות
  • 4.
    בובי 11/08/2025 16:45
    הגב לתגובה זו
    ראמי לוי מעסיק בעיקר ערבים מחבלים עם סחורה פג תוקף וככה רוב הרשתות עושקות את הלקוחות שלהם ואת העובדים שלהם שהממשלה המטורפת מגינה עליהם.הלכתי להקיא מהגועל
  • 3.
    אנונימי 11/08/2025 14:10
    הגב לתגובה זו
    כבר במודעת העבודה או דרישות לא ריאליות כדי לשלם פחות
  • 2.
    תפסיקו את הקצבאות לחרדים ויהיו די והותר עובדים (ל"ת)
    פתרון פשוט 11/08/2025 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונה 11/08/2025 09:13
    הגב לתגובה זו
    פילנטרופים עסק מטרתו למקסם רווחים ובמקרה זה בין היתר עי מקסום יעילות כלכלית בהוצאה מינימלית אפשרית על משכורות עובדים.
  • קוביב 11/08/2025 17:14
    הגב לתגובה זו
    רווחי העתק של המשווקים על הגב של הלקוחות החקלאים מהעובדים ניכרים היטב .מדינת ישראל היא המקום הכי יקר לחיות בו עם השכר הכי נמוך עם אפס ביטחון.רמאי לוי מעסיק שבחים ומחבלים.
עובד מתוסכל ממקום עבודתו, קרדיט: chat gptעובד מתוסכל ממקום עבודתו, קרדיט: chat gpt

7 סימנים שהגיע הזמן לעזוב את מקום העבודה (לפני שמאוחר מדי)

רבים מאיתנו מתעקשים להישאר במקום עבודה שכבר לא משרת אותנו, מתוך פחד, נוחות או תקווה שהמצב ישתנה אבל לפעמים להישאר זה מסוכן יותר לקריירה ולעתיד שלנו, אז מתי נכון להגיש מכתב התפטרות?



הדס ברטל |

מחקרים מראים שעובדים ששוהים במקום עבודה לא מתאים יותר מדי זמן סובלים מירידה משמעותית במוטיבציה, בתפוקה ובביטחון העצמי. כשיש תחושת "תקיעות" בתפקיד ועדיין לא מעזים לעזוב בגלל חששות כלכליים, יכול להיווצר לחוסר אונים מחניק. התוצאה: שנים של ביצועים נמוכים, אובדן הזדמנויות חשובות לקריירה והצטברות תסכול שפוגע גם בחיים האישיים.

אבל איך יודעים שהגיע הזמן? מתי ההישארות הופכת מנאמנות ארגונית לנזק עצמי? בכתבה הזו נציג שבעה סימני אזהרה ברורים שמצביעים על כך שהגיע הזמן לעזוב לפני שמאוחר מדי לתקן את הנזק.

1 # אין לכם לאן לצמוח והארגון לא מתכנן להשקיע בכם

הסימן הראשון והמשמעותי ביותר הוא היעדר אופק קריירה ברור. אם אתם באותו תפקיד יותר משלוש שנים ללא קידום, העלאת אחריות משמעותית או השתתפות בפרויקטים משמעותיים, זוהי נורה אדומה מהבהבת. ארגונים שמעריכים עובדים משקיעים בהם: שולחים להכשרות, מציעים תפקידי ניהול זוטרים, כוללים אותם בתהליכי קבלת החלטות. אם זה לא קורה, המסר הברור הוא שאתם לא חלק מהתוכנית העתידית.

ארגונים מובילים מציעים מסלולי קידום מובנים, תכניות לפיתוח מקצועי ונותנים משוב שוטף על ביצועים. אם אתם לא מקבלים את זה עד עכשיו, הסיכוי שתקבלו בעתיד נמוך מאוד. התוצאה של המצב הסטטי הזה הוא אובדן ניסיון רלוונטי בשוק, ירידה בערך השוק האישי והפיכה ל"מומחה" בתפקיד שכבר לא מעניין אף אחד. 

מעבר לכך, תקיעות בקריירה פוגעת בביטחון העצמי המקצועי. אתם מתחילים לפקפק ביכולות שלכם, לחשוב שאולי לא מספיק טובים כשבפועל הבעיה היא בארגון שלא מספק הזדמנויות. אם אתם מרגישים שהגעתם לתקרה, ושהארגון לא מתכנן להשקיע בכם - זה הזמן לחפש מקום שכן יעשה זאת, לפני שהפער בינכם לבין השוק יהפוך לבלתי ניתן לגישור.

אילוסטרציה ליחסי עבודה עם AI. קרדיט: גרוקאילוסטרציה ליחסי עבודה עם AI. קרדיט: גרוק

מה קורה כשהבוס הוא בוט? גופי ענק החלו לאפשר הערכת ביצועים עם AI

ג'יי פי מורגן, מטא ומיקרוסופט מאפשרות למנהלים להסתמך על בינה מלאכותית בכתיבת הערכות ביצועים; מצד אחד ישנו חסכון בזמן, ניתוח נתונים רחב והפחתת הטיות, אך מהצד השני גובר החשש לאובדן המגע האנושי והאיזון בין טכנולוגיה לשיקול דעת אנושי נעשה שביר מאי פעם

רן קידר |

השימוש בבינה מלאכותית בתהליכי עבודה כבר מזמן אינו חדש, אך בחודשים האחרונים נכנסת הטכנולוגיה לאחד התחומים הרגישים ביותר בניהול עובדים: הערכות ביצועים. מה שהחל ככלי עזר לארגון נתונים ולבדיקת מסמכים הופך במהירות לכלי מרכזי בכתיבת הביקורות השנתיות — ובמקרים מסוימים, המידע שהמערכת קוראת ומסכמת אף גדול פי כמה מזה שמנהל בשר ודם יכול להשתלט עליו בזמן סביר.

אחת הדוגמאות הבולטות מגיעה מבנק ההשקעות הענק JPMorgan Chase, שהודיע כי הוא מאפשר למנהלים להיעזר בצ'טבוט פנימי המבוסס על LLM לצורך כתיבת טיוטות של סקירות ביצועים. ההנחיות בארגון ברורות: ה-AI יכול לסייע בניסוח ובהפקת מסקנות, אך אינו רשאי לקבוע דירוגים, לקבוע שכר או להשפיע על קידומים. הבנק מדגיש כי הכלי הוא נקודת פתיחה בלבד וכי הוא "אינו תחליף לשיקול דעת אנושי".

הגישה הזו מייצגת מגמה רחבה יותר. מטא, למשל, מאפשרת לעובדים להשתמש בבוט הפנימי שלה — Metamate — כדי לנסח תיאורי הישגים לקראת סוף השנה. עובדים במטה החברה דיווחו כי הבוט מסוגל לאסוף מידע מהמסמכים, מהצ’טים וממערכות המעקב הפנימיות ולספק סיכום מקצועי ומנומק. אך לא כולם מרוצים: חלק מהעובדים טוענים שהבוט מתקשה להבין הקשר עמוק, ולעיתים מייצר ניסוחים שטחיים או כאלה שאינם משקפים את מורכבות העבודה.

עם זאת, לא כל העובדים סומכים על הכלי, וחלקם מרגישים כי יש צורך להצליב את תוצרי ה-AI עם מסקנות אנושיות. העובדים חוששים לאבד שליטה על האופן שבו עבודתם מוצגת, במיוחד כאשר מנהלים עסוקים מסתמכים יותר מדי על הטכנולוגיה.

גם מיקרוסופט דוחפת את עובדיה להשתמש יותר בכלי הבינה המלאכותית הפנימיים, ובחלק מהמחלקות השימוש ב-AI כבר הפך לקריטריון רשמי בתהליך ההערכה. מזכר פנימי שנחשף דיווח כי "השימוש בבינה מלאכותית אינו רשות, אלא חובה", ובחברה רמזו כי התנהלות לא מותאמת לעידן הטכנולוגי עשויה להשפיע על הערכת העובד.