רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
תחת הסבר שאין מספיק עובדים מנסות הרשתות לקבל עוד עובדים זרים. אבל יש עובדים ישראלים - פשוט התשלום נמוך
המחסור החריף בכוח אדם מאיים על פעילות הסניפים בתקופת החגים ועל פתיחת סניפים חדשים בפריפריה - האם הבעיה האמיתית היא מחסור בעובדים או בשכר הוגן?
חגי תשרי מתקרבים, והרשתות חסרות בעובדים. הפתרון שהן מציעות? להביא עוד 25 אלף עובדים זרים. מאחורי המספרים הגדולים מסתתרת האמת הלא נוחה של ענף הקמעונאות הישראלי - שכר זעום שגורם לישראלים לברוח ממנו.
הבקשה הדרמטית שהגישו הרשתות באמצעות איגוד לשכות המסחר דורשת להגדיל את מכסת העובדים הזרים מ-9,600 הנוכחיים ל-34,600. משרד הכלכלה, בראשות מנכ"ל המשרד מוטי גמיש, כבר הביע תמיכה והעביר את הכדור לוועדת המנכ"לים לעובדים זרים שתתכנס היום. אבל השאלה הבוערת היא: האם זה הפתרון הנכון?
ביוני האחרון פורסם קול קורא להקצאת 4,400 עובדים זרים נוספים לענף. התוצאה? 43 אלף בקשות מצד 1,400 מעסיקים. פער של כמעט פי עשרה בין הביקוש להיצע. אבל זה בגלל שהשכר לעובד זר נמוך והישראלים לא מוכנים לעבוד בשכר מינימום. השכר בענפי המסחר והשירותים בישראל נמוך ב-30% מהממוצע במדינות מפותחות דומות. המעסיקים משלמים פחות ומרוויחים יותר.
- לקראת פסח: עליות במחירי המזון ברשתות השיווק
- מדדי הצריכה והתעשייה - מה הם מלמדים על המשק והצרכן הישראלי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר הנמוך מוביל לתחלופה מהירה. רשת רמי לוי חשפה תחלופת כוח אדם של 100% בשנה. כל שנה 6,000 עובדים עוזבים ו-6,000 חדשים מגויסים.
רשת קרפור מדווחת שהיא לא מצליחה לפתוח עשרות סניפים חדשים בערי הפריפריה לרבות קריית שמונה, נתיבות, עכו ומגדל העמק, בגלל המחסור בעובדים. האם באמת אין עובדים בערים האלה, או שפשוט השכר מאוד נמוך? תעלו את השכר ותראו איך מגיעים עובדים נוספים.
למה לא להעלות שכר?
אם הרשתות היו מעלות שכר היקף העובדים הישראלים שהיו מוכנים להגיע לעבוד היה גדל, אבל זול יותר להביא עובדים זרים. ועדת המנכ"לים שתתכנס עומדת בפני דילמה אמיתית. מצד אחד, הלחץ של הרשתות אמיתי, החגים מתקרבים והמדפים צריכים מי שימלא אותם. מצד שני, הגדלת מכסת העובדים הזרים היא הנצחה של מודל עסקי נכון למעסיקים, אבל פגום לשוק העבודה ולמשק.
- 9.אנונימי 13/08/2025 01:32הגב לתגובה זולא יודע אם מקבלים קרן השתלמות או בונוסים אבל לחברה כמו רמי לוי שופרסל או ויקטורי שנסחרות בבורסה יש גם אפשרות לחלק אופציות לעובדים ותיקים ואולי לשמר אותם. לא הכל זה עוד שקל לשכר השעתי שאחרי מס לא נשאר ממנו כלום.
- 8.אנונימי 13/08/2025 00:58הגב לתגובה זואין כוח אדם בשום מקום . זה יביא ליוקר נוסף בגלל קושי בהתנהלות תקינה של העסקים בישראל זה האזרח הקטן לא מבין . מדינה לא מנוהלת זרקה את העסקים להתמודד לבד אין גבול כבר לחוסר ההתחשבות בושה למדינה !
- 7.Mtlk 12/08/2025 06:41הגב לתגובה זוואז יהיה שווה להעסיק ישראלי.כמו שטראמפ אמריקה קודם.
- 6.אנונימי 11/08/2025 18:37הגב לתגובה זואני מבין להביא עובדים זרים לסיעוד אף אחד לא רוצה והרוב לא יכולים לעבוד בזה.אני חלקית מבין לבנייה כי השכר שם לא נמוך ועדיין חסרים המון ידיים עובדות זאת עבודה קשה שאף אחד לא רוצה לעשות ולא משנה כמה תשלם.אבל רשתות שיווק זאת עבודה סבבה שהרבה אנשים מוכנים לעשות אם ישלמו להם קצת יותר עוד 10001500 שקל בחודש יכול לעשות הבדל עצום.
- 5.רואה חשבון 11/08/2025 16:54הגב לתגובה זותפסיקו ליישב את הארץ עם עובדי חוץ ותעלו את שכר המינימום שכר המינימום הוא בושה אף אחד לא יכול להאכיל את המשפחה שלו ב6500 אלף ברוטו...ואם כן ניתן את השכר הזה לשרים שלנו שנה כניסיון אף אחד לא ירצה להיות שר בממשלה אלא אם כן יקבל מעטפות
- 4.בובי 11/08/2025 16:45הגב לתגובה זוראמי לוי מעסיק בעיקר ערבים מחבלים עם סחורה פג תוקף וככה רוב הרשתות עושקות את הלקוחות שלהם ואת העובדים שלהם שהממשלה המטורפת מגינה עליהם.הלכתי להקיא מהגועל
- 3.אנונימי 11/08/2025 14:10הגב לתגובה זוכבר במודעת העבודה או דרישות לא ריאליות כדי לשלם פחות
- 2.תפסיקו את הקצבאות לחרדים ויהיו די והותר עובדים (ל"ת)פתרון פשוט 11/08/2025 10:03הגב לתגובה זו
- 1.אנונה 11/08/2025 09:13הגב לתגובה זופילנטרופים עסק מטרתו למקסם רווחים ובמקרה זה בין היתר עי מקסום יעילות כלכלית בהוצאה מינימלית אפשרית על משכורות עובדים.
- קוביב 11/08/2025 17:14הגב לתגובה זורווחי העתק של המשווקים על הגב של הלקוחות החקלאים מהעובדים ניכרים היטב .מדינת ישראל היא המקום הכי יקר לחיות בו עם השכר הכי נמוך עם אפס ביטחון.רמאי לוי מעסיק שבחים ומחבלים.
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקכמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?
שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.
כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?
ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.
במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.
מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה:
ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר אבל היא גם דורשת משמעת
עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקכמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?
שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.
כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?
ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.
במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.
מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה:
ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר אבל היא גם דורשת משמעת
עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
