תוספת שכר של 62%: מי באמת מרוויח מהביקוש לעובדי AI?
ניתוח של יותר ממיליארד מודעות דרושים מצא כי משרות הדורשות מיומנויות בינה מלאכותית מציעות שכר גבוה משמעותית ממשרות דומות שאינן דורשות אותן; הפער מגיע ל-118% בענפי הצריכה, לעומת 16% במגזר הציבורי. עם זאת, לא מדובר בתוספת אוטומטית לכל מי שיודע להשתמש ב-ChatGPT
- השוק מתגמל בעיקר עובדים שיודעים לשלב AI בתהליך העבודה או לפתח את הטכנולוגיה עצמה
הבינה המלאכותית אינה רק משנה את המשימות שמבצעים העובדים - היא מתחילה לשנות גם את המחיר שמעסיקים מוכנים לשלם עבורם. לפי דוח שוק העבודה הגלובלי של PwC לשנת 2026, משרות הדורשות מיומנויות AI הציעו ב-2025 שכר הגבוה בממוצע ב-61.9% ממשרות מקבילות שלא דרשו מיומנויות כאלה. מדובר בעלייה לעומת פרמיית שכר של 57% בדוח הקודם, ובפער שהתרחב במהירות בתוך שנים ספורות.
גם הביקוש לעובדים ממשיך לגדול. מספר מודעות הדרושים הדורשות לפחות מיומנות AI אחת זינק ב-68.9% בין 2024 ל-2025, בעוד שמספר מודעות הדרושים הכולל גדל ב-8.6% בלבד. במילים אחרות, הביקוש למשרות AI צמח בקצב הגבוה כמעט פי שמונה משוק המשרות כולו. בהשוואה ל-2012, על כל משרת AI שהוצעה אז קיימות כיום כ-10.7 משרות, לעומת גידול של פי 2.5 בלבד בשאר המשרות.
הדוח התבסס על ניתוח של יותר ממיליארד מודעות דרושים מ-27 מדינות וטריטוריות בשש יבשות. PwC שילבה את נתוני המודעות של Lightcast עם מידע על שכר, ביצועים פיננסיים של חברות והרכב המשימות במקצועות שונים. ישראל לא נכללה ברשימת המדינות שנבדקו, ולכן אי אפשר להסיק מהדוח כי גם בישראל קיימת פרמיית שכר של 62%.
62% יותר - אבל לא מדובר בהעלאת שכר אוטומטית
את הנתון המרכזי צריך לקרוא בזהירות. PwC לא עקבה אחרי עובד שלמד להשתמש בכלי AI וקיבל לאחר מכן העלאה של 62%. החוקרים חילקו את מודעות הדרושים בכל ענף לשתי קבוצות - משרות שדרשו לפחות מיומנות AI אחת ומשרות שלא דרשו מיומנות כזו - והשוו בין השכר הממוצע שפורסם בשתי הקבוצות.
במקרים מסוימים ניסו החוקרים להשוות עובדים במקצוע דומה, למשל שני עורכי דין שרק אחד מהם נדרש להציג מיומנויות AI. עם זאת, PwC מדגישה כי החישוב אינו מנטרל באופן מלא גורמים אחרים שעשויים להסביר את פערי השכר, ובהם ניסיון, השכלה, מיקום גיאוגרפי ורמת הבכירות. לכן הנתון מצביע על הערך שהמעסיקים מייחסים למשרות המשלבות AI, אך אינו מוכיח כי עצם רכישת המיומנות תעלה את שכרו של כל עובד ב-62%.
חלק מהפער נובע ככל הנראה מכך שמיומנויות AI מרוכזות עדיין בתפקידים מורכבים, טכנולוגיים או אסטרטגיים יותר. משרה הדורשת למידת מכונה, בניית מודלים, הנדסת נתונים או הטמעת מערכת AI בארגון אינה זהה למשרה שבה העובד משתמש מדי פעם בצ'אטבוט כדי לנסח הודעת דואר אלקטרוני.
המשמעות עבור עובדים היא שהשורה "שליטה ב-ChatGPT" בקורות החיים אינה מספיקה כשלעצמה. המעסיק מחפש יכולת שאפשר לחבר לתוצאה עסקית - קיצור זמן פיתוח, אוטומציה של תהליך, שיפור תחזית מכירות, ניתוח מאגרי מידע, הפחתת טעויות או הקמת מוצר המבוסס על AI.
PwC מגדירה משרות AI מתמחות כמשרות הדורשות מיומנויות מתקדמות, ובהן למידת מכונה או הנדסת פרומפטים. לצד מפתחי המודלים קיימת קבוצה רחבה יותר של "משתמשי AI" - עובדים שיודעים ליישם כלים קיימים בתוך תהליכים עסקיים ומקצועיים. הנתונים הגלובליים מצביעים על פרמיית שכר ממוצעת של כ-103% למפתחי AI, לעומת כ-67% למשתמשים מיומנים בטכנולוגיה.
הפער הזה מלמד שהשוק מתגמל שתי רמות שונות של ידע. ברמה הראשונה נמצאים מהנדסי למידת מכונה, מפתחי מודלים, חוקרי AI ואנשי תשתיות ונתונים. ברמה השנייה נמצאים עורכי דין, רואי חשבון, אנשי שיווק, מהנדסים, מנהלי מוצר ואנשי תפעול שיודעים לשלב את המערכות בעבודתם, לבדוק את התוצרים ולהפעיל אותן באופן שמשפר את התוצאה.
הפרמיה הגבוהה ביותר נמצאה דווקא בענפי הצריכה
פערי השכר אינם מתחלקים באופן שווה. בענפי הצריכה - הכוללים בין היתר קמעונות, מוצרי צריכה ושירותים הפונים ללקוחות - משרות AI הציעו שכר גבוה ב-118% ממשרות שאינן דורשות מיומנויות כאלה. זו הפרמיה הגבוהה ביותר מבין שמונת הענפים המרכזיים שהוצגו בדוח.
בענפי הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת נמדדה פרמיה של 84%; בענפי האנרגיה, התשתיות ומשאבי הטבע - 75%; בתעשייה - 73%; בשירותים מקצועיים - 67%; בשירותים פיננסיים - 53%; ובבריאות - 37%. בתחתית הרשימה נמצא המגזר הממשלתי והציבורי, שבו השכר המוצע למשרות AI היה גבוה ב-16% בלבד.
הנתון הגבוה בענפי הצריכה אינו מעיד בהכרח כי רוב עובדי הקמעונות מקבלים שכר כפול. רק 2.1% ממודעות הדרושים בענף ב-2025 הוגדרו כמשרות AI, לעומת 1.3% שנה קודם לכן. המשמעות היא שהתפקידים עדיין מעטים יחסית, ועשויים להיות מרוכזים ביחידות בעלות ערך גבוה - כמו תמחור, חיזוי ביקושים, מסחר דיגיטלי, ניהול שרשרת אספקה, התאמה אישית של הצעות וניהול מערכות לקוחות.
במגזר הציבורי מתקיימת תמונה הפוכה. שיעור גדול יחסית מהמשימות המנהליות והאנליטיות חשוף לשינוי באמצעות AI, אך מסגרות שכר קשיחות, הסכמים קיבוציים ותקציבים ציבוריים עשויים להגביל את היכולת לתרגם את הביקוש למיומנויות לתוספות שכר מהירות. PwC מצאה כי הפרמיה במגזר עומדת על 16% בלבד, אף שהביקוש לעובדים בעלי יכולות AI החל לגדול.
גם היקף הביקוש שונה מאוד בין הענפים. כ-11.4% ממודעות הדרושים בענפי הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת ב-2025 דרשו מיומנויות AI - השיעור הגבוה ביותר. בשירותים מקצועיים עמד השיעור על 5.6%, ובשירותים הפיננסיים על 5.4%. בבריאות, לעומת זאת, רק כ-0.9% מהמודעות דרשו מיומנות AI, לעומת 0.7% ב-2024.
לא רק ידע טכנולוגי - גם שיקול דעת ומנהיגות
השינוי אינו מסתכם בדרישה לדעת להפעיל תוכנה חדשה. לפי PwC, הרכב המיומנויות במקצועות החשופים ביותר ל-AI השתנה בין 2019 ל-2025 בקצב הגבוה פי 2.2 מהשינוי במקצועות החשופים פחות לטכנולוגיה. כלומר, גם עובד שכבר נמצא בתפקיד אינו יכול להניח שהכישורים שבזכותם התקבל לעבודה יישארו רלוונטיים לאורך זמן.
דווקא ככל שהמערכות מבצעות יותר משימות שגרתיות, המעסיקים מייחסים משקל גדול יותר למיומנויות אנושיות. משימות חדשות שנוספו למקצועות החשופים ל-AI נוטות להישען יותר על יצירתיות, אמפתיה, שיקול דעת, נוכחות אנושית ויכולת לקבל החלטות בתנאים של אי ודאות. לפי הדוח, המשימות החדשות במקצועות החשופים ביותר ל-AI דורשות מיומנויות אנושיות כאלה בשיעור הגבוה פי 2.5 מאשר במקצועות החשופים פחות.
הדבר בולט גם במשרות כניסה. בניתוח של 2.4 מיליון מודעות דרושים בארה"ב נמצא כי משרות התחלתיות החשופות במיוחד ל-AI דורשות כיום מיומנויות שנחשבו בעבר למיומנויות של עובדים בכירים - ובהן קבלת החלטות אסטרטגית, ניהול בעלי עניין, מנהיגות וניהול צוותים. הסיכוי שמשרה התחלתית החשופה ל-AI תדרוש מיומנות בכירה כזו היה גבוה פי שבעה לעומת משרה התחלתית החשופה פחות לטכנולוגיה. מספר המשרות ההתחלתיות ש"עברו שדרוג" כזה גדל ב-35% מאז 2019, בעוד שמשרות כניסה אחרות הצטמצמו ב-10%.
מבחינת העובדים, התמונה מורכבת. מצד אחד, מי שמפתח מיומנות שקשה למצוא בשוק עשוי לקבל שכר גבוה בהרבה. מצד שני, הערך של הכשרה צרה עלול להישחק במהירות ככל שהכלים הופכים פשוטים ונגישים יותר. מי שלמד להפעיל מערכת אחת בלבד עשוי לגלות שבתוך שנה הפעולה הפכה לאוטומטית. לעומתו, עובד שמבין את התחום המקצועי, יודע להגדיר בעיה, לבחור כלי מתאים, לבדוק את התוצאה ולשאת באחריות להחלטה - מחזיק ביכולת שקשה יותר להחליף.
ומה קורה בישראל?
סקר של רשות החדשנות וצבירן מתחילת 2026 מצביע על כך שהטכנולוגיה כבר חדרה לעומק שוק העבודה בהייטק המקומי. לפי הסקר, 52% מחברות ההייטק דיווחו על הטמעה משמעותית של כלי AI בתהליכים טכנולוגיים - בתוך מערכות, פיתוח ותשתיות - ולא רק על שימוש אישי ונקודתי. עוד 43% דיווחו על שימוש בכלים בתפקידי שיווק, מכירות, תפעול ומשאבי אנוש. כ-42% מהחברות כבר מעסיקות עובדים בתפקידי AI ייעודיים, ובהם חוקרים, מהנדסי GenAI, מפתחי מודלים, מומחי הטמעה ואנשי ציות. רק 13% דיווחו בשלב זה על הטמעה עמוקה בכלל הארגון.
הנתונים הישראליים מחזקים את ההבחנה בין שלוש רמות של שימוש. ברמה הבסיסית העובד נעזר בכלי כדי לכתוב, לסכם או לחפש מידע. ברמה הבאה הוא משלב אותו בתהליך העבודה, מחבר אותו למידע ארגוני ומודד את השיפור. ברמה הגבוהה הוא מפתח את המודל, התשתית או המוצר עצמו. פרמיית השכר הגבוהה אינה נובעת מעצם השימוש בכלי, אלא מהיכולת לבצע משימה שקודם לא הייתה אפשרית, לבצע אותה מהר יותר או להפוך אותה למקור הכנסה עבור המעסיק.
