אל ניניו מתחזק: העולם נערך להצפות ולבצורת – ובישראל חוששים מגשם קיצוני

אל ניניו ממשיך להתחזק באוקיינוס השקט, והעולם כבר נערך להשפעות שעלולות להימשך עמוק לתוך 2027. לפי NOAA, יש יותר מ־90% סיכוי שהאירוע הנוכחי יגיע לעוצמה המוגדרת "חזקה מאוד" במהלך הסתיו והחורף של 2026/27. באוגוסט כבר נמדדה באזור Niño 3.4, אחד המדדים המרכזיים למעקב אחר התופעה, טמפרטורת פני ים הגבוהה ב־1.8 מעלות מהממוצע, ובמזרח האוקיינוס השקט נמדדו חריגות של יותר מ־3 מעלות.

גם ארגון המטאורולוגיה העולמי, WMO, קובע כי אל ניניו כבר מבוסס וצפוי להתחזק בחודשים הקרובים. לפי הארגון, ההסתברות שהוא יימשך לפחות עד פברואר 2027 קרובה ל־100%, והוא עשוי להגיע לשיא לקראת סוף השנה. המשמעות אינה מזג אוויר זהה בכל העולם: אל ניניו משנה את זרמי האוויר ואת דפוסי הגשם, ולכן באזורים מסוימים הוא מגדיל את הסיכון להצפות ובאחרים דווקא לבצורת ולחום קיצוני.

באוסטרליה הנתונים כבר חריגים במיוחד. לשכת המטאורולוגיה האוסטרלית מדדה באמצע ספטמבר ערך יחסי של 2.51 מעלות במדד Niño 3.4, הרבה מעל סף אל ניניו של 0.8 מעלות. רוב המודלים שלה צופים שהמדד יעבור בשיאו את רף 3 המעלות – רמה גבוהה יותר מזו שנמדדה באירועים החזקים ביותר מאז תחילת המדידות האמינות ב־1950.

ההשלכות עוברות במהירות גם לכלכלה דרך החקלאות, מחירי המזון, הביטוח, התשתיות ושרשראות האספקה. בביזפורטל כבר בחנו כיצד אל ניניו עלול להשפיע על מחירי המזון בישראל.

בפרו נערכים למים, באוסטרליה למחסור בהם

אחת המדינות שנמצאות בחזית היא פרו. ועדת ENFEN הממשלתית השאירה בספטמבר את המדינה תחת התראת אל ניניו חופי ומעריכה שהאירוע באזור החוף עשוי להימשך עד אמצע הסתיו של 2027. מספטמבר ועד ינואר ההסתברות הגבוהה ביותר היא לאירוע בעוצמה המוגדרת שם "חריגה", ובצפון המדינה צפויים גשמים מעל הממוצע ואפשרות לאירועי גשם בינוניים עד חזקים החל מנובמבר.

אל ניניו חזק עלול לפגוע בכבישים, בגשרים, בחקלאות ובדגה – ענפים מרכזיים בכלכלה המקומית. ENFEN קוראת לרשויות לעדכן את תרחישי הסיכון ולהיערך כבר כעת לעונת הגשמים שנמשכת עד אפריל 2027.

בצד השני של האוקיינוס התמונה כמעט הפוכה. אל ניניו מזוהה באוסטרליה בדרך כלל עם פחות גשם ועם תנאים חמים יותר בחלקים מהמדינה. התחזית הנוכחית מצביעה על הסתברות של 60% ועד יותר מ־80% לכמויות גשם נמוכות מהממוצע בחלקים מדרום וממזרח אוסטרליה בספטמבר–נובמבר, ובחלק מהאזורים מדובר בהמשך של מחסור בגשם שנמשך כבר שנתיים.

אוסטרליה, עם זאת, מזהירה מפני טעות נפוצה: אל ניניו חזק במיוחד אינו מבטיח בהכרח בצורת חריגה באותה עוצמה. האקלים המקומי מושפע גם מהאוקיינוס ההודי, מטמפרטורת המים סביב היבשת ומגורמים נוספים. לכן הרשויות מתבססות על תחזיות הגשם והטמפרטורה המקומיות ולא על עוצמת אל ניניו לבדה.

באינדונזיה הסיכון הוא שילוב של יובש ושריפות. ירידה בכמות הגשם יכולה לייבש יערות ואדמות כבול ולהגדיל את הסיכון להתפשטות אש. כאשר שריפות כאלה מתרחבות, הפגיעה אינה נשארת בתחום הסביבתי: היא יכולה להגיע לחקלאות, לתעופה ולבריאות הציבור, ואף ליצור ענני עשן שחוצים גבולות.

• 39 ימים יותר בשנה: עונת גלי החום מתחילה מוקדם ונגמרת מאוחר
• המחיר הסמוי של החום: כל טונה של פחמן גורמת לנזק של 41 דולר לפריון העבודה

האירוע הנוכחי מתפתח כאשר שוקי המזון כבר רגישים לשינויים בתפוקה החקלאית. פגיעה ביבולי אורז, חיטה, תירס, סוכר, קפה או חומרי גלם אחרים בכמה אזורי גידול במקביל יכולה להקטין את ההיצע ולהשפיע על המחירים בעולם.

בישראל: השאלה היא לא רק כמה גשם יירד, אלא כמה מהר

בישראל הקשר מורכב יותר. בניגוד לפרו או לאוסטרליה, אל ניניו אינו משפיע עלינו באופן ישיר. מזג האוויר החורפי בישראל נקבע בעיקר בידי מערכות שמתפתחות מעל אירופה והים התיכון, ובהן שקעים, אפיקי רום, רמות ברומטריות וכמות הלחות הזמינה.

אל ניניו יכול להשפיע על דפוסי הזרימה העולמיים ובכך לשנות את ההסתברות לתנאים מסוימים באזורנו, אך הוא אינו מייצר בעצמו את הגשם בישראל.

השירות המטאורולוגי בחן השנה 156 שנות נתונים כדי לבדוק את הקשר בין אירועי אל ניניו קיצוניים לבין האקלים בישראל. הבדיקה כללה כמויות גשם עונתיות, אירועי גשם, עוצמות משקעים ואף אירועי שלג.

הממצאים מצביעים על קשר בין אל ניניו חזק לבין המשקעים בישראל, אך אינם מאפשרים לקבוע מראש שחורף 2026/27 יהיה גשום מהממוצע. ההשפעה משתנה בין אזורים ובין שנים, ומערכות אחרות במזרח הים התיכון יכולות לחזק או להחליש אותה.

• יום התיירות העולמי: החופשות חזרו אבל ב-3 מכל 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר
• האותות של בנק אוף אמריקה נדלקו: מה הם באמת יודעים, ואיפה הם טעו בעבר

החודש פרסם השירות המטאורולוגי תרחישי ייחוס מיוחדים לעונת הגשם 2026/27 בתנאים של אל ניניו קיצוני. מטרתם אינה לחזות שאירוע מסוים אכן יתרחש, אלא לתת לרשויות ולגופי החירום בסיס לתכנון במקרה של מזג אוויר חריג.

אחד הסיכונים בישראל הוא ריכוז כמות גדולה של משקעים בפרק זמן קצר. גם חורף שאינו מסתיים עם כמות גשם חריגה יכול לכלול כמה אירועים חזקים שגורמים להצפות עירוניות, שיטפונות, חסימות כבישים ופגיעה בתשתיות.

הבעיה בולטת במיוחד במרחב העירוני. כאשר עשרות מילימטרים של גשם יורדים במהירות על שטח בנוי, למים יש פחות אפשרות לחלחל לקרקע. מערכות הניקוז נדרשות להעביר בתוך זמן קצר כמויות גדולות, ואם הקיבולת שלהן אינה מספיקה, הרחובות והכבישים הופכים לנתיבי זרימה.

במדבר יהודה, בנגב, בערבה ובאזור ים המלח הסיכון שונה. שיטפון יכול להתרחש גם במקום שבו כמעט לא ירד גשם, בעקבות משקעים שירדו במעלה אגן הניקוז והגיעו לנחל במהירות. לכן עוצמת הגשם במקום שבו נמצאים המטיילים אינה מדד מספק לסיכון.

התחממות האקלים מוסיפה מורכבות לתמונה. אוויר חם מסוגל להכיל יותר אדי מים, ולכן כאשר התנאים האטמוספריים מתאימים, מערכת גשם יכולה לקבל יותר לחות. אין בכך הבטחה שכל סערה תהיה חזקה יותר, אך זה אחד הגורמים שמגדילים את הצורך לתכנן תשתיות גם לאירועים שחורגים מהממוצעים ההיסטוריים.

עבור הרשויות המקומיות, ההיערכות מתחילה עוד לפני התחזית לסערה מסוימת. ניקוי קולטנים ותעלות, איתור מוקדי הצפה, הכנת תוכניות לסגירת כבישים ומעברים נמוכים ובדיקת חניונים ומבנים תת קרקעיים יכולים לצמצם את הנזק כאשר מגיע אירוע גשם חזק.

גם החקלאות ומשק המים נמצאים משני צדי המשוואה. חורף גשום יכול למלא מאגרים, לתרום לאקוויפרים ולצמצם את צורכי ההשקיה. גשם שיורד מהר מדי מגדיל את הנגר והסחף, וחלק גדול יותר מהמים זורם לים או לנחלים במקום לחלחל לקרקע ולהיאגר.