צפון קוריאה מתרגלת התקפות של נחילי רחפנים, טילים וארטילריה
פיונגיאנג כבר מתרגלת מתקפה שבה רחפני תקיפה, טילים בליסטיים, טילי שיוט ורקטות נורים כמעט יחד לעבר אותה מטרה. זו שיטה שנועדה להעמיס על מערכות ההגנה, לאלץ אותן להתמודד באותו רגע עם איומים שטסים בגבהים ובמהירויות שונות ולייקר מאוד כל יירוט. הניסיון הרוסי באוקראינה מחלחל לצפון קוריאה במהירות, והתרגילים האחרונים מראים שהרחפן הזול הופך לחלק קבוע מארסנל שהיה מזוהה עד היום בעיקר עם טילים וגרעין
צפון קוריאה כבר פחות מסתפקת בניסוי של טיל חדש ושיגור בודד לים. בתרגיל רחב שביצעה החודש היא שילבה באותה מתקפה רחפני תקיפה, טילי שיוט, טילים בליסטיים קצרי טווח ומשגרי רקטות כבדים. המטרה היתה להפעיל כמה סוגי נשק תחת מערכת שליטה אחת ולרכז אש על אותה מטרה כמעט בו זמנית. לפי התקשורת הצפון קוריאנית, חמש יחידות השתתפו בתרגיל. צבא דרום קוריאה אישר כי זיהה כמה טילים בליסטיים קצרי טווח ששוגרו מאזור וונסן וטסו בערך 250 קילומטר.
זו התפתחות משמעותית משום שהאתגר למערכת הגנה אווירית משתנה. טיל בליסטי מגיע במסלול ובמהירות שונים מרחפן מתאבד או מטיל שיוט שטס נמוך. כאשר כמה סוגי איומים מגיעים יחד, מערכת ההגנה צריכה לזהות, לסווג, לבחור מיירט ולחלק משאבים בתוך זמן קצר. בחלק מהמקרים גם מחיר היירוט גבוה בהרבה ממחיר הרחפן התוקף.
זה בדיוק מה שנראה בשנים האחרונות באוקראינה ובמזרח התיכון. רוסיה משתמשת בגלים גדולים של רחפנים לצד טילים כדי להעמיס על ההגנה האוקראינית, וצפון קוריאה מקבלת כיום חשיפה ישירה יותר לצורת הלחימה הזאת דרך הקשר הצבאי העמוק עם מוסקבה. חוקרים שעוקבים אחרי הכוחות הצפון קוריאניים העריכו כי הניסיון שנצבר במלחמה באוקראינה, גם כמפעילי רחפנים וגם כמי שמתמודדים איתם, כבר משפיע על פיתוח מערכות בלתי מאוישות בצפון קוריאה.
פיונגיאנג עצמה מציגה את התרגיל כחלק מבניית מערכת אש משולבת. היא טענה שכל מערכות הנשק פגעו במטרות, טענה שקשה לאמת באופן עצמאי. התמונות שפורסמו הראו לפחות שני סוגים של רחפני תקיפה לצד טילים ומשגרי רקטות.
היתרון מבחינת צפון קוריאה ברור. טיל בליסטי מתקדם הוא נשק יקר ומורכב. רחפן תקיפה יכול להיות זול בהרבה, לייצר עומס על המכ"ם ולגרום לצד השני להשתמש במיירטים יקרים. כשהוא מגיע כחלק מגל רחב, תפקידו אינו חייב להיות לפגוע במטרה יקרה. גם עצם הצורך של ההגנה להתמודד איתו מייצר ערך.
זו הסיבה שעולם האנטי-רחפנים צומח במהירות. TSG הציגה השנה מערכת שמיועדת להתמודד עם רחפנים ונחילים אוטונומיים תוך אוטומציה של רוב תהליך גילוי וניהול האיום, ורפאל הציגה יחד עם SpearUAV רחפן שנועד ליירט רחפנים וחימושים משוטטים. גם מוטורולה נכנסה עמוק לתחום כשרכשה את חברת האנטי-רחפנים הישראלית די-פנד בעסקה של כ-1.5 מיליארד דולר.
צפון קוריאה משקיעה במקביל גם במפעלים ובניסויי רחפנים. ניתוחי לוויין הראו פעילות מתמשכת בבסיס פנגהיון, שבו נבדקו בשנים האחרונות כלי טיס בלתי מאוישים חדשים, לצד התקדמות בתשתיות ייצור. מבחינת פיונגיאנג מדובר בנשק שמתאים במיוחד לכלכלה מוגבלת: אפשר לייצר אותו בכמויות גדולות יחסית ולחבר אותו למערך טילים שכבר קיים.
לזה מצטרף גם המאמץ בתחום הטילים. לפני כשבוע הודיעה צפון קוריאה על ניסוי נוסף במערכת שהיא מגדירה היפרסונית. דרום קוריאה זיהתה שני טילים שטסו בערך 450 ו-600 קילומטר, בעוד פיונגיאנג פרסמה נתונים גבוהים יותר. מומחים עדיין מטילים ספק בחלק מהטענות לגבי הביצועים, אבל הכיוון ברור: יותר מהירות, יותר יכולת תמרון ויותר סוגי נשק שאמורים להגיע יחד.
לדרום קוריאה, ליפן ולכוחות האמריקאיים באזור, האתגר כבר איננו רק לעצור טיל בודד. התרחיש שאליו צפון קוריאה מתאמנת הוא מתקפה שבה הרחפנים הזולים, טילי השיוט, הרקטות והטילים הבליסטיים מגיעים כחלק ממערכת אחת. זו גם הסיבה שההשקעה העולמית עוברת ממיירט בודד ומכ"ם בודד למערכות שמחברות חיישנים, תוכנה, AI וסוגים שונים של אמצעי יירוט בזמן אמת.
