פרודלים נפלה כמעט 50% מההנפקה: הבכירים קנו מניות, השוק לא התרגש

כבר לפני ההנפקה של פרודלים כתבנו כאן (פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל) שהשווי שהחברה מבקשת גבוה בהרבה מזה שבו נכנסה אליה החברה לישראל של עידן עופר חודשים ספורים קודם לכן, כ-1.35 מיליארד שקל. בסוף פברואר הונפקה פרודלים לפי שווי של כ-2.5 מיליארד שקל אחרי הכסף, ופחות משבועיים אחר כך המשקיעים כבר הפסידו 15% (אחרי ירידה של 15% מההנפקה - פרודלים רוכשת יצרנית רכיבים טבעיים מברזיל ב-33 מיליון דולר).

זה הסיפור של רוב ההנפקות: בעלי המניות הוותיקים מוכרים ביוקר, והציבור קונה ביוקר. מאז המצב הידרדר. המניה נסחרת היום ב-4.48 שקלים, לפי שווי של 1.33 מיליארד שקל, ירידה של כ-47% ממחיר ההנפקה. כמעט חצי מהכסף שהשקיע הציבור נמחק.

הקונים מבפנים

דווקא אחרי הירידה הראשונה הגיעו קונים מתוך החברה. ב-18 במרץ, כשהמניה כבר איבדה כ-15%, נכנסו לשוק המנכ"ל צחי ברק וסמנכ"ל העסקים רועי מלצר, ומאז לא הפסיקו. לפי 30 דיווחים שהוגשו לבורסה, חמישה נושאי משרה קנו מניות, אף אחד מהם לא מכר, וכולם נמצאים היום בהפסד.

צחי ברק קנה בהדרגה, בדרך כלל 3,000 עד 5,000 מניות בכל פעם. הרכישה הראשונה שלו, כ-10,700 מניות, בוצעה במרץ ב-7 שקלים. במאי וביוני קנה בשבע עסקאות במחירים של 5.86 עד 6.89 שקלים. באוגוסט, כשהמניה המשיכה לרדת, הוא האיץ: שמונה עסקאות בתוך שבועיים וחצי, במחירים שירדו מ-5.60 ל-4.65 שקלים. העסקה האחרונה והגדולה שלו, 10,000 מניות ב-4.28 שקלים, בוצעה ב-22 בספטמבר, והיא העסקה היחידה שלו שנמצאת היום ברווח.

רועי מלצר קנה בעיקר בגל הראשון. במרץ ובאפריל רכש יותר מ-31 אלף מניות במחירים של כ-7 שקלים, ולכן הוא המפסיד הגדול בקבוצה: 27%, כ-110 אלף שקל על הנייר. בשבוע שעבר חזר לקנות, הפעם ב-4.40 עד 4.50 שקלים. צור חן קנה בעיקר בספטמבר, במחירים נמוכים, ולכן ההפסד שלו הקטן ביותר.

כסף קטן

על פניו, 41 עסקאות רכישה נראות כמו הצבעת אמון מרשימה. כשבודקים את הסכומים, התמונה משתנה. כל הרכישות יחד מסתכמות בכ-1 מיליון שקל, 178 אלף מניות שהן 0.06% מהון החברה. סכום כזה לא מזיז את המניה ולא משנה את מבנה ההחזקות.

הפער בולט במיוחד אצל ברק. הוא מחזיק 67.7 מיליון מניות, 22.8% מהחברה, בשווי של כ-303 מיליון שקל. הרכישות שלו, כ-452 אלף שקל, הן כ-0.15% מההחזקה. בממוצע קנה בכל פעם מניות בכ-28 אלף שקל, סכום שמתאים למשקיע פרטי ולא לבעל שליטה.

ברמת המשפחה המספרים קטנים עוד יותר. האב, נח ברזובסקי, מחזיק 24% מהמניות, והאחות רעות ברזובסקי-גוטמן 5.8%. יחד עם ברק המשפחה מחזיקה יותר ממחצית החברה, בשווי של כ-700 מיליון שקל. מול הון כזה, 452 אלף שקל הם כ-0.06%. נח ורעות לא קנו אף מניה.

למשפחה שהונה בחברה נמדד במאות מיליונים, רכישה בחצי מיליון שקל היא מחווה ולא הימור על המניה. היא מייצרת דיווח לבורסה ושורה בכותרות, בלי התחייבות כספית שמשנה משהו.

• פרודלים: ההכנסות עלו ב-16% והרווח הנקי צמח ב-4% ל-5.3 מיליון דולר
• אחרי נפילה של 25% - האם פרודלים מעניינת?

אצל שאר המנהלים התמונה אחרת, וצריך לומר זאת בהגינות. לרועי מלצר ולצור חן אין החזקות משמעותיות מלבד המניות שקנו, ולשכירים 400 אלף או 140 אלף שקל הם כסף אמיתי. אצלם הרכישות משקפות אמון אישי ברור. אבל הם סמנכ"לים ולא בעלי שליטה, וההיקפים זניחים ביחס לשווי החברה.

למה זה לא עבד

גם מי שמכיר את החברה מבפנים קנה עד היום ביוקר. עסק הליבה, פתרונות המיץ, לא צומח. מגזר הרכיבים הייחודיים זינק ברבעון השני ב-131%, אבל הוא עדיין כרבע מההכנסות. המניה נסחרת בצמוד לתורפז, שנחלשה גם היא (אחרי נפילה של 25% - האם פרודלים מעניינת?), וההנפקה הושלמה ימים לפני המלחמה עם איראן. וגם אחרי שהשווי נחתך בחצי, מכפיל הרווח עומד על כ-65.

איך לקרוא רכישות של בעלי עניין

רכישה של מנהל או של בעל שליטה היא איתות שמשקיעים אוהבים, ובצדק: מי שמכיר את החברה מבפנים שם עליה כסף משלו. המקרה של פרודלים מראה שני דברים שכדאי לזכור.

הראשון, רכישות לא מבטיחות תחתית. מי שקנה אחרי ירידה של 15% וחשב שהמניה הגיעה לשפל, ראה אותה יורדת עוד 35%. גם המנהל הבקיא ביותר לא שולט במכפילים שהשוק מוכן לשלם, בסנטימנט כלפי הענף או במלחמה.

השני, והחשוב יותר, הוא ההיקף. השאלה היא לא מי קונה, אלא כמה ביחס להון שלו ולהחזקה שלו. בעל שליטה שמזרים עשרות מיליונים, או מגדיל את ההחזקה בכמה אחוזים, שולח איתות חזק. בעל שליטה שקונה בחצי מיליון שקל על החזקה של 300 מיליון, במשפחה שמחזיקה 700 מיליון שקל במניה, לא מביע בכך אמון של ממש.

• מחר בבורסה: טאואר ואורמת יעלו; פאלו תרד
• הבדיקה בתומר מסתבכת: הרווח של 2025 נמחק, הבנקים מוותרים על פירעון מיידי

הפסד של 21% על 450 אלף שקל לא ישנה דבר לבעל שליטה. משקיע פרטי שקנה בהנפקה והפסיד 47% מפסיד כסף אמיתי. לפני שקונים בעקבות המנכ"ל, כדאי לבדוק כמה הוא באמת שם.