עידן עופר
צילום: יחצ

החברה לישראל משקיעה 116 מיליון דולר בחברת פרודלים

החברה לישראל, בבעלות עידן עופר, רוכשת 27.5% מהמניות של פרודלים שמתמחה  בייצור רכיבים טבעיים, חומרי טעם וריח לתעשיית המזון ופתרונות להפחתת אלכוהול במוצרים שונים
ומוכרת בקצב של 300 מיליון דולר; הראל היא בעלת מניות גדולה בחברה

עמית בר | (2)

החברה לישראל שהנכס העיקרי שלה הוא ההחזקה באיי.סי.אל, הודיעה על השקעה משמעותית של 116 מיליון דולר בפרודלים, שמתמחה בייצור רכיבים טבעיים, רכזים, בסיסי משקאות, חומרי טעם וריח, ואף פתרונות להפחתת אחוזי אלכוהול במשקאות. העסקה מעניקה לחברה לישראל 27.5% ממניות פרודלים.


ההשקעה כוללת רכישת 10.14% מהמניות ישירות מפרודלים תמורת 42 מיליון דולר, וכן 17.4% נוספים מבעלי מניות קיימים, בעיקר מחברת IWS אינטרנשיונל, תמורת 74 מיליון דולר. העסקה נעשתה לפי שווי חברה של כ-400 מיליון דולר.


פרודלים – חברה עם פעילות גלובלית

פרודלים, שהוקמה על ידי ד"ר נוח ברזובסקי ומנוהלת כיום על ידי בנו, צחי ברזובסקי, מפעילה תשעה מפעלים ומרכזי הפצה במדינות כמו ארה"ב, ספרד, הולנד, איטליה, ברזיל ומקסיקו. בנוסף, היא מחזיקה בשיתופי פעולה במדינות נוספות. בשנת 2023 עמדו הכנסותיה על 300 מיליון דולר.

בשנת 2022 השקיעה חברת הביטוח הראל בפרודלים 30 מיליון דולר לפי שווי חברה של 300 מיליון דולר, על פי העסקה הנוכחית מאז הושבחה החברה בכ-45%.


גיוון ההשקעות של החברה לישראל

עבור החברה לישראל, ההשקעה בפרודלים אינה רק אסטרטגית אלא גם מאפשרת להכניס את הרגל לשווקים הגלובליים בתעשיות צומחות. החברה אומנם השקיעה בפעילויות שונות בשנים האחרונות, אך היא עדיין תלויה מאוד בהחזקה העיקרית שלה - איי.סי.אל.



מנכ"ל פרודלים, צחי ברזובסקי, ציין: "השקעה זו מהווה הבעת אמון בפוטנציאל החברה שלנו ובחזון להרחיב את פתרונות המזון והמשקאות שלנו לשווקים נוספים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שרון כהן 22/01/2025 08:29
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף השקעה טובה של החברה לישראל
  • 1.
    עושה חשבון 22/01/2025 07:59
    הגב לתגובה זו
    מחירי המיצים והסחורות החקלאיות היקרות כמו מיץ תפוזים תפוחים וכו עולים יותר מהמדד הכללי .
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.