עידן עופר
צילום: יחצ

החברה לישראל משקיעה 116 מיליון דולר בחברת פרודלים

החברה לישראל, בבעלות עידן עופר, רוכשת 27.5% מהמניות של פרודלים שמתמחה  בייצור רכיבים טבעיים, חומרי טעם וריח לתעשיית המזון ופתרונות להפחתת אלכוהול במוצרים שונים
ומוכרת בקצב של 300 מיליון דולר; הראל היא בעלת מניות גדולה בחברה

עמית בר | (2)

החברה לישראל שהנכס העיקרי שלה הוא ההחזקה באיי.סי.אל, הודיעה על השקעה משמעותית של 116 מיליון דולר בפרודלים, שמתמחה בייצור רכיבים טבעיים, רכזים, בסיסי משקאות, חומרי טעם וריח, ואף פתרונות להפחתת אחוזי אלכוהול במשקאות. העסקה מעניקה לחברה לישראל 27.5% ממניות פרודלים.


ההשקעה כוללת רכישת 10.14% מהמניות ישירות מפרודלים תמורת 42 מיליון דולר, וכן 17.4% נוספים מבעלי מניות קיימים, בעיקר מחברת IWS אינטרנשיונל, תמורת 74 מיליון דולר. העסקה נעשתה לפי שווי חברה של כ-400 מיליון דולר.


פרודלים – חברה עם פעילות גלובלית

פרודלים, שהוקמה על ידי ד"ר נוח ברזובסקי ומנוהלת כיום על ידי בנו, צחי ברזובסקי, מפעילה תשעה מפעלים ומרכזי הפצה במדינות כמו ארה"ב, ספרד, הולנד, איטליה, ברזיל ומקסיקו. בנוסף, היא מחזיקה בשיתופי פעולה במדינות נוספות. בשנת 2023 עמדו הכנסותיה על 300 מיליון דולר.

בשנת 2022 השקיעה חברת הביטוח הראל בפרודלים 30 מיליון דולר לפי שווי חברה של 300 מיליון דולר, על פי העסקה הנוכחית מאז הושבחה החברה בכ-45%.


גיוון ההשקעות של החברה לישראל

עבור החברה לישראל, ההשקעה בפרודלים אינה רק אסטרטגית אלא גם מאפשרת להכניס את הרגל לשווקים הגלובליים בתעשיות צומחות. החברה אומנם השקיעה בפעילויות שונות בשנים האחרונות, אך היא עדיין תלויה מאוד בהחזקה העיקרית שלה - איי.סי.אל.



מנכ"ל פרודלים, צחי ברזובסקי, ציין: "השקעה זו מהווה הבעת אמון בפוטנציאל החברה שלנו ובחזון להרחיב את פתרונות המזון והמשקאות שלנו לשווקים נוספים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שרון כהן 22/01/2025 08:29
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף השקעה טובה של החברה לישראל
  • 1.
    עושה חשבון 22/01/2025 07:59
    הגב לתגובה זו
    מחירי המיצים והסחורות החקלאיות היקרות כמו מיץ תפוזים תפוחים וכו עולים יותר מהמדד הכללי .
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?