פינוי בת 87 הצית את ספרד: משבר הדיור חוזר לרחובות

פינויה של מריקרמן אבסקל, בת 87, מהדירה במדריד שבה התגוררה במשך 71 שנה הפך בתוך ימים לסמל של משבר הדיור בספרד. עשרות אלפים יצאו לרחובות, רובם צעירים, והאירוע הגביר את הלחץ על ראש הממשלה פדרו סאנצ'ס להציג צעדים חדשים נגד פינויים ועליות חדות בשכר הדירה.

אבסקל עזבה את הדירה בכיסא גלגלים לאחר מאבק משפטי ממושך ושלושה ניסיונות פינוי קודמים שנבלמו. המקרה, שהצטבר סביבו מטען ציבורי כבד, הגיע בעיתוי רגיש במיוחד שבו מחירי הדיור והשכירות ממשיכים לעלות בקצב שמכביד על משקי בית בערים הגדולות.

מדירה משפחתית לסמל לאומי

אביה של אבסקל שכר את הדירה לראשונה ב-1956, והחוזה עבר אליה לאחר מות הוריה. במשך שנים היא שילמה שכר דירה של כ-500 אירו בחודש, בין היתר בזכות מנגנון פיקוח ותיק שהגן על חוזי שכירות ישנים.

נקודת המפנה הגיעה ב-2018, כאשר הדירה נרכשה על ידי החברה הספרדית Urbagestión. מאז החלה מחלוקת על גובה שכר הדירה החדש, שלפי ארגון הדיירים Sindicato de Inquilinas היה אמור לעלות בתחילה לכ-2,650 אירו בחודש ובהמשך לכ-1,650 אירו. החברה חלקה על המספרים, אך לא הסתירה את רצונה להביא לסיום השכירות. עבור אבסקל, שחיה מקצבת מדינה, המשמעות הייתה פשוטה: שכר הדירה החדש היה מחוץ להישג ידה.

הפינוי ביום רביעי הפך במהירות למחאה רחבה. בשבת צעדו עשרות אלפים במדריד, וקבוצה מצומצמת יותר הקימה מאהל מחאה בכיכר פוארטה דל סול במרכז העיר. המחאה נשענת במידה רבה על צעירים, שרבים מהם רואים בעצמם את הנפגעים המרכזיים של המשבר. מבחינתם, המקרה של אבסקל הוא לא חריג אלא המחשה קיצונית של שוק שבו שכר הדירה מתרחק במהירות מהשכר ומהיכולת הכלכלית של חלקים גדולים מהאוכלוסייה.

בחמש השנים האחרונות זינקו דמי השכירות במדריד בכ-61%. במקביל, היצע הדיור לא הדביק את קצב הגידול בביקוש, והפער בין מספר משקי הבית לבין מספר הדירות החדשות הלך והתרחב.

סאנצ'ס שוב תחת לחץ

סאנצ'ס אמר כי ממשלתו פועלת "נגד השעון" כדי להביא הצעת חקיקה חדשה בתחום הדיור לישיבת הממשלה ביום שלישי. הדברים העלו ציפיות לצעדים שיקשו על פינויים ויחזקו את ההגנה על שוכרים. אלא שלממשלה יש מרחב תמרון מוגבל. סאנצ'ס עומד בראש ממשלת מיעוט ומתקשה להעביר מהלכים משמעותיים בפרלמנט. מאז בחירתו מחדש ב-2023 הוא אף לא הצליח להעביר תקציב חדש.

האופוזיציה השמרנית מאשימה אותו בכך שלא עשה מספיק במהלך שמונה שנות שלטונו, וטוענת כי העלייה בביקוש לצד חסמים בירוקרטיים בבנייה תרמו להחרפת המחסור. מנגד, הממשלה מזכירה כי העבירה כבר ב-2023 חוק דיור רחב שכלל מגבלות חדשות על שכר דירה.

הוויכוח הוא לא רק בין ימין לשמאל אלא גם בין השלטון המרכזי לממשלות האזוריות. בספרד חלק גדול מהסמכויות בתחום הדיור נמצא בידי המחוזות, ולכן הממשלה במדריד טוענת שממשלות אזוריות בשליטת המפלגה העממית לא יישמו חלק מהכלים שנועדו להגן על שוכרים.

• ספרד: עודף סולארי בלי אגירה
• ספרד נשרפת מהחום: 5,232 מתים והנזק הכלכלי כבר מגיע לתוצר

ארגוני הדיירים מצדם מפנים אצבע מאשימה לשני הצדדים. הדרישה שלהם היא להרחיב את ההגנה על שוכרים ולהפוך חוזי שכירות ליציבים הרבה יותר, כך שלא ניתן יהיה לסיים אותם בקלות רק בגלל פקיעת תקופה חוזית. מבחינת המפגינים, הבעיה עמוקה יותר מהפינוי עצמו. התחושה היא שהדיור הפך לנושא שנדחה שוב ושוב, בזמן שהמחירים המשיכו לעלות והיכולת של צעירים ומשקי בית ממעמד הביניים להישאר במרכזי הערים נשחקה.

המחסור שהצטבר במשך שנים

בין 2021 ל-2025 נבנו בספרד כ-750 אלף דירות פחות מהכמות שנדרשה כדי לענות על גידול האוכלוסייה והביקוש, פער ששווה לכ-3.7% מכלל משקי הבית במדינה. המחסור הזה ממשיך להזין את הלחץ על המחירים ואת המאבק הפוליטי סביב רגולציה, בנייה והגנה על שוכרים. פינויה של אבסקל לא יצר את המשבר, אבל הוא נתן לו פנים ברורות - והפך בעיה כלכלית מתמשכת לאירוע פוליטי שהממשלה כבר לא יכולה להרשות לעצמה להתעלם ממנו.