הדיור הוא צורך בסיסי וגם הנכס היקר ביותר שרוב משקי הבית ירכשו בחייהם. לכן שוק הדיור נמצא תמיד במרכז הבמה הכלכלית והחברתית, ומצבו משפיע ישירות על תחושת הרווחה של הציבור.
מחירי הדיור נקבעים במפגש בין היצע לביקוש: קצב הבנייה, זמינות הקרקעות, גודל
האוכלוסייה, ריבית המשכנתאות והשקעה של רוכשים למטרות תשואה. כשההיצע אינו מדביק את הביקוש, נוצרים לחצי מחירים המחריפים את יוקר המחיה.
מדיניות הדיור כוללת כלים מגוונים: שחרור קרקעות, תמריצים לבנייה,
תוכניות סיוע לזכאים ומיסוי על משקיעים. עם זאת, שינויים בשוק הדיור מתרחשים באיטיות, שכן תכנון ובנייה נמשכים שנים. מחירי הדירות בישראל נותרו נושא מרכזי בשיח הציבורי, והשפעתם חורגת הרבה מעבר לשוק הנדל"ן
עצמו.
ההחלטה שאושרה ברשות מקרקעי ישראל כוללת יישובים מהצפון, הדרום והמרכז, עם דגש על אזורים מועדפים והרחבות בקיבוצים ומושבים; המכרזים ייפתחו בהמשך, ותינתן עדיפות גם לנכי צה"ל ולחסרי דיור
כשמחירי הדירות זינקו, שכר הדירה עלה באופן מתון; כשמחירי הדירות יורדים, שכר הדירה מזנק - מה יהיה בחודשים הבאים ועד מתי שכר הדירה יעלה? וגם - איך התחדשות עירונית משפיעה על דמי השכירות באזור?