קק"ל עוברת לנדל"ן: 100 מיליון שקל לרכישת דירות חדשות בפריפריה
קרן קיימת לישראל פותחת פרק חדש בפעילותה הכלכלית ונכנסת בהיקף משמעותי לשוק הדיור למגורים. במסגרת המהלך, הארגון מתכנן להקצות כ-100 מיליון שקל בשנת 2026 לרכישת דירות חדשות מיזמים פרטיים - בעיקר בערי הנגב והגליל כמו בית שאן, שדרות, קצרין, נהריה וקריית שמונה. להרחבה:שדרות: שכונת מגורים חדשה עם כ-1,300 דירות בצפון העיר הדירות מיועדות להשכרה במחירים מופחתים, לתקופה של עד חמש שנים, בעיקר עבור גרעינים משימתיים ומשפחות צעירות שמחזקות את ההתיישבות בפריפריה. מדובר במודל שמחבר בין יעד לאומי־חברתי לבין יצירת תזרים הכנסות יציב, גם אם מתון יחסית. המהלך מסמן שינוי אסטרטגי: מעבר מהחזקה ארוכת שנים בקרקעות (מודל שאפיין את קק"ל מאז הקמתה) לרכישת נכסים בנויים או בשלבי סיום, המאפשרים כניסה מהירה לשוק והתחלת הפקת הכנסות בזמן קצר.
העסקאות הראשונות כבר יוצאות לדרך
העסקה הראשונה במסגרת התוכנית כבר אושרה: רכישת 12 דירות בבית שאן בכ-14.5 מיליון שקל – כ-1.3 מיליון שקל לדירות 4-3 חדרים. האכלוס צפוי במהלך השנה הקרובה. במקביל, קק"ל מנהלת מגעים מתקדמים לעסקאות נוספות:
שדרות: רכישת 14-11 דירות במחירים של 1.6-1.4 מיליון שקל לדירה
קצרין: כ-9 דירות בהיקפים דומים
נהריה: כ-12 דירות 4 חדרים במחירים של 1.8-1.7 מיליון שקל
קריית שמונה: הרחבת פעילות קיימת בשכונת יובלים
בהמשך נבחנות גם רכישות בערים נוספות כמו כרמיאל, עכו, נוף הגליל, חצור וצפת – בהתאם לזמינות פרויקטים וביקוש מצד קהילות מתיישבות.
מנוע כלכלי חדש בעקבות ירידה בהכנסות מקרקעי המדינה
המהלך מגיע על רקע ירידה משמעותית בהכנסות קק"ל מהסכמים עם רשות מקרקעי ישראל. להרחבה: לפי נתוני תקציב עדכניים, ההכנסות ממקור זה צפויות לעמוד על כ־2.5 מיליארד שקל ב-2025-2026 - ירידה חדה לעומת כ-5 מיליארד שקל בשנת 2023. הירידה משקפת את ההאטה בשוק הנדל"ן ואת הירידה בהיקף עסקאות הקרקע, ומאלצת את קק"ל לגוון מקורות הכנסה ולבנות זרועות תזרים חדשות. נכון להיום, פעילות הנדל"ן המניב של קק"ל (באמצעות חברת הבת היסטורית "הימנותא") מייצרת הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בלבד בשנה. רכישת הדירות החדשות צפויה להגדיל את התזרים, גם אם באופן הדרגתי.
מינוף פיננסי: שינוי תפיסתי נוסף
במקביל לרכישות, קק"ל בוחנת לראשונה שימוש שיטתי במינוף פיננסי, כלומר גיוס אשראי בנקאי לצורך הרחבת פעילות ההשקעות. מדובר בשינוי משמעותי עבור גוף שבאופן מסורתי הסתמך כמעט לחלוטין על הון עצמי ונמנע מחשיפה לחוב. השימוש במינוף עשוי להאיץ את קצב רכישת הנכסים, אך גם מגדיל את רמת הסיכון - במיוחד בסביבת ריבית גבוהה.
המודל של קק"ל אינו מכוון למקסום תשואה מיידית, אלא להשקעה ארוכת טווח: שכירות מופחתת שמייצרת יציבות חברתית, פוטנציאל לעליית ערך הנכסים (כ-3%-4% בשנה, בהתאם למגמות בשוק) ויצירת תזרים שוטף לאורך זמן. בכך, קק"ל מנסה לשלב בין יעדיה ההיסטוריים - פיתוח ההתיישבות והפריפריה לבין התאמה למציאות כלכלית חדשה של ירידה בהכנסות מקרקעות.
