הכנסתו הוכפלה ל-25,000 שקלים - אבל הגמלה חושבה לפי 12,308

 עצמאי בתחום יבוא הרכב, יליד 1967, נפגע בכתפו הימנית בתאונת עבודה ב-16 בינואר 2023. ביטוח לאומי שילם לו דמי פגיעה ל-55 ימים. הוא חישב אותם לפי בסיס שכר של 12,308 שקלים בחודש, על פי שומת המס לשנת 2020, האחרונה שהייתה במערכת. 

כמעט שנה אחרי התאונה הגיעה למוסד שומת 2022 שלו. היא הציגה הכנסה מעסק של 292,453 שקלים, כ-25,000 שקלים בחודש. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה ב-24 בספטמבר את תביעתו לחשב מחדש את הגמלה לפי השומה החדשה. השופטת הבכירה רווית צדיק ונציגת הציבור דורלי אלמגור קבעו כי קביעת נכות, גם זמנית, חוסמת כל עדכון של בסיס השכר. 

 מה נכתב במכתב של ביטוח לאומי?

 ב-10 בספטמבר 2023 קיבל העצמאי מכתב חתום בידי מרכזת במוסד. נכתב בו: "גימלה חוסמת לא תהיה ברגע שהתקבלו דמי פגיעה על תקופה שהיא מתחת ל91 יום ולכן ברגע שתגיע שומה 22 דמי הפגיעה יחושבו לפי השומה". כחודש לאחר מכן קבעה ועדה רפואית נכות זמנית של 25% מ-13 במרץ עד סוף יולי 2023, ו-15% עד סוף ינואר 2024. 

בדצמבר 2023 אישר המוסד את קצבת הנכות, אך סירב לעדכן את בסיס השכר. הסירוב התבסס על תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות). לפי התקנה, פגיעה המזכה בקצבת נכות יוצרת "גמלה חוסמת". המשמעות היא שההכנסה שלפיה שולמו המקדמות לפני הפגיעה נחשבת להכנסה סופית (שאלות ותשובות על ביטוח לאומי לעצמאי - חוב, מקדמות ופגיעה בעבודה). 

 העצמאי, באמצעות עו"ד ענבל תמם, טען כי המכתב הוא הבטחה מנהלית מחייבת. הוא דרש חישוב לפי 18,750 שקלים בחודש, שהם 75% מ-25,000 שקלים. למה נכות זמנית חוסמת את השומה החדשה? בית הדין הפנה לפסיקת בית הדין הארצי, שלפיה לתקנה שלוש תכליות. אחת מהן היא "לשמש בלם מפני ניסיונות של עצמאיים לשנות, לאחר התאונה, את שומתם ובכך להגדיל את שיעור גמלתם".

לפי פסק הדין, "לשון תקנה 11(א) ברורה וחד משמעית", ו"עצם קביעת הזכאות לקצבת נכות ולו זמנית, נועלת וחוסמת את האפשרות לעדכן את בסיס השכר של המבוטח על פי שומה מאוחרת". ביטוח לאומי, באמצעות עו"ד גלי אלפסי בסון, טען כי העצמאי ורואי החשבון שלו ניהלו משא ומתן מול פקיד השומה כמעט שנה.

לטענת המוסד, בדיון ההוכחות הודה העצמאי שמיהר לדווח על שומת 2022 רק אחרי שקיבל את המכתב. בית הדין הטיל ספק באמינות השומה המאוחרת, "שעה שהתובע מיהר להמציא את שומת 2022 רק לאחר שהצטייד במכתב הנתבע, דבר המטיל צל כבד על התנהלותו".

האם טעות של פקידה מחייבת את המוסד? 

 בית הדין קבע כי המכתב היה נכון לשעתו. כשנשלח, שולמו לעצמאי דמי פגיעה ל-55 ימים בלבד, כלומר פחות מ-90 ימים, וטרם נקבעה לו נכות (דמי פגיעה מביטוח לאומי: 75% מהשכר, עד 91 יום, ותקרה יומית של 1,314 שקלים ב-2026). לפי פסק הדין, "המכתב מיום 10.09.2023 לא הבטיח (ואף לא יכול היה להבטיח) כי גם אם תאושר לתובע קצבת נכות בעתיד, הנתבע יתעלם מהוראות תקנה 11". 

גם אם המכתב היה מטעה, "הלכה מושרשת וידועה היא כי טעות של פקיד המוסד לביטוח לאומי אינה יכולה להעניק למבוטח זכויות בניגוד לחוק ולתקנות". בית הדין הוסיף כי לא הוכח שהעצמאי שינה את מצבו לרעה בעקבות המכתב. 

• מי פטור מביטוח לאומי, ולמה 13 חודשי חוב מקצצים רבע מהקצבה
• עבודה בזמן אבטלה: למה יום עבודה ב-200 שקל לא מוסיף שקל, ואיך מענק ההשלמה הופך את החשבון

תביעת פיצוי בשל רשלנות הפקידה, אם יגיש כזו, אינה בסמכות בית הדין לעבודה. ביטוח לאומי ביקש לחייב את העצמאי בהוצאות לדוגמה, משום שבחר להמשיך בהליך למרות הקושי המשפטי. בית הדין החליט "לפנים משורת הדין ולא בלי היסוס" שלא לפסוק הוצאות.