העליון מאשרר: עיריית ירושלים העבירה עשרות מיליונים שלא כדין

עיריית ירושלים העבירה במשך 12 שנים עשרות מיליוני שקלים ללא מכרזים לגופים חיצוניים, בעיקר חרדיים, תוך הסתמכות על נוהל בלתי חוקי של עצמה. כך עולה מפסק דינו של נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שאימץ במלואו את פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בו בוטל הנוהל.

 סיעת התעוררות בירושלים ואדיר שוורץ העומד בראשה עתרו נגד הנוהל למיזמים משותפים, בו נאמר: "נוהל זה נועד להתוות הנחיות לשם יישום הפטור ברשות המקומית שניתן להתקשרויות מטעם המדינה... 'פטור ממכרז למיזם משותף', ובאופן זה לאפשר לעירייה במקרים של מיזם משותף, דהיינו - כשיש צד נוסף שמשקיע במיזם לכל הפחות 50% מעלותו, לקיים התקשרויות חוזיות על פי הוראות פטור ממכרז למיזם משותף". 

בעתירה נטען, כי מאז סוף 2019 ועד הגשתה בנובמבר 2021, העבירה העירייה בצורה זו לפחות 36 מיליון שקל. בין המקבלים העיקריים: פסטיבל "צמאה" של צעירי חב"'ד (2.3 מיליון שקל), סיום הש"ס ומעמדי סליחות של רשת אל המעיין השייכת למפלגת ש"ס (1.6 מיליון שקל), סיום הש"ס של עיריית בני ברק (500,000 שקל), כינוס תנועת הנוער פרחי הדגל בראשות משפחת פרוש (600,000 שקל) וסיום הש"ס של תנועת דגל ירושלים בראשות משפחת פרוש (500,000 שקל).

השופטת דנה כהן-לקח קיבלה את העתירה וביטלה את הנוהל. היא קבעה שהנוהל בלתי חוקי, משום שהסתמך על תקנות הפטור של משרדי הממשלה ולא של העיריות. הדבר נעשה בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון - הן לגבי היכולת להסתמך על הפטור הממשלתי והן לגבי החובה לפרש בצורה מצמצמת את הפטורים ממכרזים. מסקנה זו אף מתחדדת לנוכח העובדה, שהנוהל קובע תנאים שונים מאלו הקבועים בפטור שניתן לעיריות.

משרד הפנים תמך בעותרים

כהן-לקח דחתה את טענותיה של העירייה לגבי סמכותה ליצור נוהל שכזה. לדבריה, אין לעירייה סמכות כללית למלא את תפקידיה יחד עם גורמים אחרים, שכן קביעה שכזאת תרוקן מתוכן את חובת המכרזים. אין המדובר בביצוע עצמי של העירייה הפטור ממכרז, כשם שאין המדובר בהחלת פטורים קיימים העוסקים בנקודות מתוחמות בלבד. אין בסיס לטענה שהנוהל אושר בפסקי דין קודמים, והעובדה שמשרד הפנים לא העיר לגביו אינה אומרת דבר לגבי תקינותו, הוסיפה.

עמית דחה על הסף את ערעורה של העירייה וכאמור אימץ במלואו את פסק הדין של כהן-לקח. עמית מדגיש את "המובן מאליו, כי על העירייה לפעול על פי עקרון חוקיות המינהל והיא אינה מוסמכת ליצור חריג או פטור מחובת מכרז בניגוד לדיני המכרזים של הרשויות המקומיות. הכרעתו של בית המשפט קמא מעוגנת היטב בהלכה הפסוקה, כפי שנסקרה בפסק הדין של בית משפט קמא, ולא מצאנו בערעור התמודדות של ממש עם הקביעה כי הנוהל נעדר בסיס חוקי". 

עוד מציין עמית, כי העירייה טענה שפעלה תחת "עינו הפקוחה" של משרד הפנים - אך המשרד הכחיש ותמך לכל אורך הדרך בעמדת העותרים. ביוני 2023 אמנם הנחה שר הפנים דאז, משה ארבל, את מנכ"ל משרדו, רונן פרץ, לבחון מתן פטור ברוח הנוהל של עיריית ירושלים. אולם, מעבר לכך שהנחיה כזאת ודאי שאינה מעניקה סמכות ליצור נוהל שכזה, עובדה היא שחלפו שלוש שנים והתיקון לא בוצע - ומכאן שמשרד הפנים הגיע למסקנה שאין צורך בו.

העירייה חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הסכימו עם עמית. את העירייה ייצגו עוה"ד  דוד הלפר, בועז שובל וגולן מרדכי; את העותרים ייצג עו"ד מתן גוטמן; ואת משרד הפנים - עו"ד רן רוזנברג.