כרטיס לסטודנט ולחייל: מה ההטבה שווה באמת ומה נגמר ביום שהזכאות נגמרת

פטור מדמי כרטיס הוא ההטבה הגדולה ביותר שסטודנט או חייל מקבל, והוא גם ההטבה שהפרסום כמעט אינו מזכיר. דמי כרטיס בישראל נעים בין תשעה שקלים לכ-24 שקלים בחודש בכרטיס רגיל, כלומר בין 110 ל-290 שקלים בשנה. שאר ההטבות במועדוני הסטודנטים והחיילים, ההנחות בקולנוע, במסעדות ובאטרקציות, שוות לרוב פחות מהמספר הזה.

שני כרטיסי הסטודנטים המרכזיים

קמפוסכרט של ישראכרט הוא מועדון הסטודנטים הגדול בישראל. הכרטיס פטור מדמי כרטיס, מקנה הנחות מתחלפות באטרקציות, מופעים, אופנה, השכרת רכב ולימודים, ומעניק חמישה ימי ביטוח נסיעות לחו״ל לפני נסיעה. הטבת הקולנוע שלו מותנית: כרטיס במתנה בקניית כרטיס, בתנאי שהחיוב החודשי בכרטיס עמד על 1,500 שקלים לפחות, עד פעם בשבוע וארבע פעמים בחודש.

UNIQ של מקס פונה לסטודנטים, לאנשי סגל ולבוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהה. הכרטיס מגיע בלי דמי כרטיס כל עוד המחזיק שייך למועדון, ומציע הנחות בחניונים, ברשתות ובבתי עסק שמתחלפים לאורך השנה. גרסה מורחבת בשם UNIQ++ משלבת את הכרטיס עם ISIC, כרטיס הסטודנט הבינלאומי שתקף לשנה ומקנה הנחות בעשרות אלפי בתי עסק ברחבי העולם.

ההבדל בין השניים אינו בהטבות אלא בשאלה מי מנפיק ואיפה מתנהל החשבון. שני הכרטיסים אפשריים גם כמוצר חוץ-בנקאי עם מסגרת נפרדת מזו של הבנק, וזה יתרון לסטודנט שהמסגרת הבנקאית שלו קטנה. החיסרון הוא שמסגרת נוספת מקלה על צבירת חוב, וסטודנט בלי הכנסה קבועה נמצא בדיוק בקבוצה שצריכה להיזהר מכך. ההבחנה בין השניים מפורטת ב[[C4]].

ההצטרפות לשני המועדונים מחייבת הוכחת סטטוס, ולא די בהצהרה. אישור לימודים מהמוסד, כרטיס סטודנט או אישור מהאגודה הם המסמכים המקובלים, והזכאות נבדקת מחדש בכל שנת לימודים. סטודנט שלקח שנת הפסקה עלול לגלות שהפטור מדמי הכרטיס נעצר בלי הודעה בולטת, מפני שהחידוש תלוי בעדכון הסטטוס במערכת ולא בכוונה שלו להמשיך ללמוד.

חמישה ימי ביטוח נסיעות לחו״ל מופיעים בכרטיס הסטודנט של ישראכרט, וזו הטבה ששווה כסף למי שנוסע לחופשה קצרה. חמישה ימים אינם מכסים טיול של שבועיים, והפוליסה בסיסית ואינה כוללת ספורט אתגרי או מחלה קיימת מראש. סטודנט שטס לטיול ארוך יקנה פוליסה מלאה וישתמש בהטבה כהנחה ולא כתחליף. הפירוט המלא של מה שביטוח כרטיס מכסה נמצא ב[[C17]].

ISIC נמכר גם כמוצר עצמאי שאינו כרטיס אשראי, נשלח בדואר ותקף לשנה. סטודנט שנוסע לחו״ל ומשתמש בהנחות התחבורה והמוזיאונים מכסה את עלותו בקלות, וסטודנט שאינו נוסע משלם על פלסטיק שנשאר בארנק. הגרסה המשולבת בכרטיס אשראי מייתרת את התשלום הנפרד, ולכן היא הגיונית למי שממילא מנפיק כרטיס.

הכרטיס של החיילים

מועדון יותר הוא הסדר משותף של האגודה למען החייל ואגף כוח אדם בצה״ל, והוא המועדון היחיד בישראל שנבנה סביב שירות חובה. הזכאות מתחילה מגיל 17 וחצי בהצגת צו גיוס סופי ונמשכת לאורך השירות. החברות במועדון אינה גובה דמי חבר, והכרטיס פטור מדמי כרטיס למשך כל תקופת השירות.

הכרטיס מונפק דרך הבנקים וחברות האשראי ונושא את לוגו המועדון, כלומר החייל בוחר את הגוף המנפיק ומקבל את אותה חברות במועדון בכל מקרה. ההטבות מרוכזות בבידור, פנאי, תרבות, צרכנות ורווחה ומתעדכנות באתר המועדון. חייל שרואה בדוח החודשי חיוב של 90 שקלים שאינו מוכר לו יברר מולו את מקורו, מפני שסכומים כאלה בדוח נוטים להיות תרומה או דמי הצטרפות ולא עמלה של הכרטיס.

• כרטיס אשראי לילד: מה מותר בגיל 14, מה בגיל 16 וכמה זה עולה
• שלושה אחוזים על כל שקל בחו״ל: המספר שהופך חופשה ליקרה יותר

הבנקים מוסיפים שכבה משלהם. חשבון חייל בבנקים הגדולים מגיע עם פטור מעמלות עובר ושב לאורך השירות, מסגרת אשראי מוגבלת בריבית מוזלת ולעיתים מענק הצטרפות. הפיקוח על הבנקים הציג אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים ולחיילות בשירות חובה שאומצה על ידי המערכת הבנקאית, ובה הקלות כמו דחיית הלוואות ופטור מריבית חריגה עד לסכומים מוגדרים.

הפטור מעמלות הוא ההטבה שמצטברת לסכום הגדול ביותר, מפני שהוא חוזר בכל חודש ואינו תלוי בהתנהגות צרכנית. הנחה בבית עסק דורשת שתקנה שם, ופטור מעמלה עובד גם כשאינך עושה דבר. זה גם ההסבר לכך שחשבון חייל שווה בדרך כלל יותר מהכרטיס עצמו. חייל שבוחר בנק לפי גובה מענק ההצטרפות ומתעלם מהעמלות השוטפות עושה את החישוב ההפוך מזה שכדאי לו, מפני שהמענק ניתן פעם אחת והעמלות חוזרות 36 פעמים לאורך השירות.

חיילים משוחררים ממשיכים לקבל תנאים מועדפים בבנקים לתקופה מוגדרת אחרי השחרור, ולא לתמיד. הבנקים מפרסמים חשבון ייעודי לחיילים משוחררים עם פטורים מעמלות ותנאי אשראי מיוחדים, והתקופה משתנה בין הגופים. מי שהשתחרר יבדוק מתי בדיוק נגמרת ההטבה בחשבון שלו, מפני שהמעבר לתעריף מלא נעשה אוטומטית ובלי תזכורת.

שירות לאומי ושירות אזרחי מקבלים יחס שונה בין הבנקים. חלק מהגופים מעניקים את אותם תנאי חשבון כמו לחיילים בשירות סדיר, וחלק מגבילים את ההטבה לתקופה קצרה יותר או מתנים אותה בהפקדת דמי הקיום לחשבון. בירור מול הסניף לפני פתיחת החשבון שווה מאות שקלים לאורך התקופה, וכדאי לבקש את התנאים בכתב ולא להסתפק במה שנאמר בעל פה בדלפק, מפני שמי שקיבל את ההבטחה ומי שמזין אותה למערכת אינם תמיד אותו אדם.

כמה זה שווה בשקלים

חייל שמשלם דמי כרטיס של 19.90 שקלים בחודש בכרטיס רגיל חוסך כ-239 שקלים בשנה, וכ-717 שקלים על פני שלוש שנות שירות. אם מוסיפים לזה פטור מעמלות עובר ושב בשווי של כ-15 שקלים בחודש, ההטבה המצטברת חוצה 1,200 שקלים לתקופת השירות. אלה מספרים שאפשר לחשב מראש, בניגוד להנחות שתלויות בשאלה אם השתמשת בהן.

• המדריך הגדול לכרטיסי אשראי: מה זה, איך זה עובד ומה זה באמת עולה
• עשרת הכרטיסים החזקים בישראל: מה כל אחד נותן וכמה הוא עולה

סטודנט שהולך לקולנוע פעם בחודש ומנצל את הטבת הכרטיס הנוסף חוסך כ-45 עד 50 שקלים בכל פעם, כלומר כ-550 שקלים בשנה. התנאי הוא חיוב חודשי של 1,500 שקלים באותו כרטיס, שהוא סף גבוה לסטודנט שמשלם שכר דירה בהעברה בנקאית ולא בכרטיס. סטודנט שאינו מגיע לסף מקבל את הפטור מדמי הכרטיס ומעט מעבר לזה.

ההשוואה המעשית בין שני מועדוני הסטודנטים מסתכמת בשלוש שאלות. אילו בתי עסק מופיעים ברשימת ההנחות ואם אתה קונה בהם בפועל, אם ההטבה המרכזית מותנית במחזור חיובים חודשי, ואם הכרטיס מגיע עם מסגרת חוץ-בנקאית שלא ביקשת. שני הכרטיסים פטורים מדמי כרטיס, ולכן ההבדל ביניהם נמדד בהתאמה להרגלי הקנייה שלך ולא במחיר.

הטבות שנשמעות גדולות ושוות מעט קיימות בשפע. הנחה של עשרה אחוזים ברשת שאתה קונה בה פעמיים בשנה בסכום של 200 שקלים שווה 40 שקלים. מבצע השכרת רכב בחו״ל שווה אפס למי שאינו נוסע. הדרך היחידה למדוד היא לעבור על שלושת דוחות החיוב האחרונים ולסמן אילו הטבות חלות על בתי עסק שכבר מופיעים בהם. שיטת החישוב המלאה מוסברת ב[[C12]].

מה בודקים לפני שמצטרפים

ההטבה נגמרת ביום שבו הזכאות נגמרת. סטודנט שסיים תואר וחייל שהשתחרר ממשיכים להחזיק כרטיס שמתחיל לגבות דמי כרטיס, ולעיתים עובר למסלול יקר יותר. שבועיים אחרי סיום הזכאות כדאי להיכנס לאזור האישי, לבדוק אם התחילה גבייה ולהחליט אם להישאר או לעבור.

מסגרת אשראי חוץ-בנקאית היא ההחלטה המשמעותית ביותר בכרטיס לצעירים. היא מגדילה את סך האשראי הזמין בלי שהבנק בוחן את היכולת להחזיר, והיא הדרך הנפוצה שבה סטודנטים מגיעים לחוב בריבית גבוהה. מי שמצטרף בשביל ההטבות יכול לבקש מסגרת נמוכה במכוון, וזה שינוי שנעשה בשיחת טלפון אחת. מה קורה כשחורגים מוסבר ב[[C9]], והמחיר של גלגול חוב מפורט ב[[C6]].

כרטיס אחד מספיק לרוב הסטודנטים והחיילים. גיל 20 הוא השלב שבו קל לצבור שלושה כרטיסים בלי לשים לב, אחד מהבנק, אחד ממועדון הלימודים ואחד מדוכן בקניון, וכל אחד מהם נושא מסגרת ותאריך חיוב משלו. כרטיס שני מוצדק כגיבוי לחסימה או לגניבה, וכרטיס שלישי דורש הצדקה מספרית ממשית.

שאלה אחרונה שכדאי לשאול היא מי מרוויח כאן. מועדון סטודנטים מקבל תשלום מחברת האשראי על כל מצטרף, וחברת האשראי מרוויחה מעמלת בית העסק בכל עסקה. זה אינו פסול, וזה מסביר למה ההצטרפות קלה כל כך ולמה היציאה ממנה מסובכת יותר. המנגנון המלא של מועדוני הצרכנות מתואר ב[[C10]].

סטודנט שעובד במשרה חלקית לצד הלימודים נכנס לתמונה נוספת, ובה תיאום מס והחזרי מס שווים לרוב יותר מכל הטבות הכרטיס יחד. הבסיס לכך נמצא בהמדריך הגדול למסים בישראל. וחייל או סטודנט שמתחיל להפריש סכום קטן בחודש נהנה מאופק זמן ארוך, כפי שמראה המדריך שמחשב כמה כסף צריך כדי לפרוש. תמונה כוללת של השוק נמצאת ב[[C1]], ומי שנוסע לחו״ל ימצא את המספרים שחשובים לו ב[[C17]].