בסנט מביא את האיש שתמך ברכישות האג"ח: דיוויד זרבוס מצטרף למשרד האוצר
אסטרטג השווקים הראשי של ג'פריס עוזב אחרי יותר מ-15 שנה ומצטרף כיועץ לשר האוצר סקוט בסנט, כשהתשואה ל-10 שנים נמצאת סביב 5.2%. זרבוס תומך ברכישות האג"ח של האוצר, סבור שהריבית יכולה להיות נמוכה יותר וטוען שחלק גדול מעליית התשואות מגיע מהתחרות העצומה על הון בגלל השקעות ה-AI
סקוט בסנט מכניס למשרד האוצר אדם שמכיר היטב את שוק האג"ח מהצד של המשקיעים. דיוויד זרבוס, אסטרטג השווקים הראשי של ג'פריס ואחד הקולות המוכרים בוול סטריט בענייני ריבית ואג"ח, מצטרף למשרד כיועץ לבסנט. התפקיד רחב ולא דורש אישור של הסנאט. המינוי מגיע בתקופה רגישה במיוחד, כשהתשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים נגעה ב-5.2%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007.
זרבוס נמצא בג'פריס מאז 2010. קודם לכן עבד בקרנות מאקרו, ניהל השקעות בברבן הווארד וב-UBS אוקונור, ובשתי תקופות שונות עבד גם בפדרל ריזרב. הוא בעל דוקטורט בכלכלה, ושמו אף עלה בתקופה האחרונה כמועמד אפשרי לראשות הפד, לפני הבחירה בקווין וורש.
החיבור לבסנט טבעי יחסית. בשבועות האחרונים זרבוס תמך במהלך של משרד האוצר להגדיל רכישות חוזרות של אג"ח ארוכות בשוק. האוצר הרחיב את הרכישות כדי לשפר את הנזילות ולהקל על המסחר בחלק הארוך של העקום, בזמן שהתשואות זינקו ועלויות המימון של הממשלה, החברות ומשקי הבית עלו.
האוצר כבר הגדיל את רכישות האג"ח הארוכות, והתשואה ל-10 שנים הגיבה בירידה זמנית. זרבוס טען שהמהלך מזכיר בחלקו את Operation Twist, כלי ששימש בעבר את הפד לשינוי מבנה הריביות לאורך העקום, גם אם הפעם מדובר בפעולה של משרד האוצר ובהיקפים קטנים בהרבה.
העמדה שלו על התשואות מעניינת אפילו יותר. בשוק יש מי שמסתכל על התשואה הגבוהה ורואה חוב ממשלתי שמתקרב ל-40 טריליון דולר, גירעון גדול וחשש שהמשקיעים דורשים יותר פיצוי כדי להחזיק באג"ח אמריקאיות. זרבוס נותן משקל גדול יותר לסיבה אחרת: יש פשוט הרבה יותר שימושים טובים לכסף.
חברות הטכנולוגיה מגייסות הון בהיקפים עצומים כדי להקים מרכזי נתונים, לקנות שבבים ולבנות תשתיות חשמל. ממשלות באירופה ובאסיה מגייסות יותר, וחברות אמריקאיות משקיעות יותר. למשקיע שמחפש תשואה יש הרבה יותר אפשרויות, ולכן הוא דורש תשואה גבוהה יותר גם מממשלת ארה"ב.
ענקיות ה-AI הנפיקו השנה אג"ח בקצב של כמעט פי ארבעה מהממוצע, והן מתחרות בפועל עם ממשלת ארה"ב על אותו כסף. זו אחת הסיבות לכך שגם כלכלה חזקה יכולה להגיע יחד עם תשואות גבוהות.
זרבוס גם מחזיק בעמדה שלפיה הריבית יכולה להיות נמוכה יותר. הפד דווקא העלה החודש את הריבית, והוויכוח סביב הצעד הזה רחב. מצד אחד נמצאים מי שחוששים מאינפלציה וממחירי אנרגיה גבוהים. מהצד השני נמצאים מי שסבורים שהריבית כבר גבוהה מספיק ושהפריון שיגיע מהשקעות ב-AI יעזור בהמשך להוריד את האינפלציה.
עבור בסנט, המינוי נותן למשרד האוצר אדם שמכיר את שוק האג"ח גם ברמת המאקרו וגם ברמת המסחר בפועל. זרבוס בילה שנים מול מנהלי קרנות, קרנות פנסיה, קרנות ריבוניות ובנקים, אותם גופים שהאוצר צריך לשכנע לקנות את כמויות החוב העצומות שהוא מנפיק.
התשואה ל-30 שנה כבר נשארה מעל 5% במשך עשרות ימי מסחר. בסביבה כזאת, כל החלטה של האוצר על גודל ההנפקות, מח"מ החוב או רכישות חוזרות מקבלת משמעות גדולה יותר. זרבוס מגיע לוושינגטון כשהשוק הזה הפך לאחד המקומות שבהם נקבעת עלות הכסף כמעט לכל הכלכלה האמריקאית.
