תשואת ארה"ב ל-10 שנים חוזרת ל-4.73% אחרי הרכישות

משרד האוצר האמריקאי הכפיל את היקף הרכישות החוזרות של אג"ח ארוכות ל-4 מיליארד דולר לפעולה, בניסיון לבלום את העלייה בתשואות. התגובה בשוק החזיקה מעמד ימים ספורים: תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה לכ-4.64% ביום ההודעה, וננעלה ביום שישי על 4.73%, קרוב לרמה שממנה יצאה בתחילת השבוע. התשואה ל-30 שנה נותרה סביב 5.2%.

שר האוצר סקוט בסנט הודיע באמצע השבוע כי היקף הרכישות בטווחים של 10 עד 30 שנה יעלה מ-2 מיליארד דולר לפעולה ל-4 מיליארד דולר לפחות, החל מ-9 בספטמבר ועד 4 בנובמבר. ביום ההכרזה ירדה תשואת ה-10 שנים בכ-6 נקודות בסיס, ועד סוף השבוע רוב הירידה הזאת כבר נמחקה.

באוצר סבורים שהתשואות הארוכות עלו לרמה גבוהה מדי ביחס לנתונים הכלכליים. היקף הרכישות עצמו קטן ביחס לגודל שוק החוב ולצורכי המימון של הממשלה: כ-16 מיליארד דולר בכל רבעון, מול גירעון שנע השנה סביב 2 טריליון דולר וחוב לאומי שכבר חצה 40 טריליון דולר.

תוכנית Operation Twist של הפד ב-2011 הגיעה לכ-400 מיליארד דולר, סדר גודל אחר לגמרי, בעוד שהאוצר כיום מבצע רכישות בהיקף מצומצם בהרבה. במקביל ממשיך האוצר להנפיק חוב קצר, כך שמבנה ההיצע משתנה בעוד צורכי המימון הכוללים נשארים במקומם.

מדדי וול סטריט נסחרים סמוך לשיאים, בעוד הקצה הארוך של עקום התשואות מאותת על עלויות מימון גבוהות יותר לממשלה, לחברות ולמשקי הבית. בבנק אוף אמריקה כבר מסמנים את רף ה-5% בתשואה ל-30 שנה כמבחן ליכולת של בסנט לבלום את העלייה.

הריבית הקצרה יציבה, הקצה הארוך ממשיך לטפס

ריבית הפד נמצאת בטווח של 3.50%-3.75%, והשוק מגלם סיכוי מוגבל להעלאה נוספת בקצה הקצר. ובכל זאת התשואות הארוכות ממשיכות לעלות. יו"ר הפד קווין וורש חוזר ומדגיש שהאינפלציה עדיין מעל יעד 2%.

התשואה הריאלית באג"ח הצמודות ל-10 ול-30 שנה היא זו שמטפסת בפועל. תשואה ריאלית עולה מאותתת על פרמיית סיכון גבוהה יותר על החזקת חוב ארוך, מעבר לציפיות האינפלציה. הסיבות מצטברות: גירעון פיסקלי רחב, הוצאות ביטחון גבוהות, מחירי אנרגיה שעלו בעקבות המתיחות במפרץ, וגל השקעות פרטי גדול בתשתיות AI. חברות גדולות מממנות חלק מההשקעות האלה באמצעות הנפקות אג"ח, ומוסיפות היצע של חוב ארוך לשוק שכבר סופג גיוסים ממשלתיים כבדים.

חלק מהביקוש להון נובע מהשקעות שמגדילות כושר ייצור עתידי, בעיקר בבינה המלאכותית, וזו הפרשנות האופטימית. מבחינת שוק האג"ח התוצאה זהה: ביקוש גדול יותר למימון, יותר הנפקות ותשואות גבוהות יותר.

העקום הארוך נמצא מחוץ לשליטת הפד

אם התשואות הארוכות ימשיכו לעלות למרות רכישות האוצר, תעלה בשוק השאלה האם גם הריבית הקצרה נמוכה מדי ביחס לתנאים הפיננסיים. בתרחיש כזה הפד עשוי להידרש להחזיק ריבית גבוהה יותר לאורך זמן, ואולי אף להדק שוב, כדי למנוע התבססות של אינפלציה גבוהה וציפיות ריבית עולות.

• הבנת אפקט אנבידיה תביא להאצת הורדות הריבית ע"י בנק ישראל
• המלחמה דוחפת את אירופה לריבית גבוהה יותר: השוק כבר מתמחר 3%

האוצר מנסה להקל על הקצה הארוך, אבל אם השוק מתקשה להשתכנע, הבנק המרכזי עלול להידרש להדק דווקא מהקצה הקצר. וורש, שנכנס לתפקיד במאי, צפוי לעמוד במוקד בג'קסון הול, שם יחפש השוק תשובה לשאלה האם הוא רואה בעליית התשואות בעיה פיסקלית בלבד, או גם איתות לכך שהמדיניות המוניטרית עדיין רחוקה מריסון מספק.

באירופה הכיוון כבר נוטה להידוק: הבנק המרכזי האירופי העלה ריבית ביוני וצפוי להעלות שוב בספטמבר, לרמה של כ-2.5% בריבית הפיקדונות. השוק מתחיל לתמחר גם אפשרות של 3% בהמשך, על רקע מחירי האנרגיה והוצאות הביטחון.

בישראל השוק עדיין מתמחר הקלה

ריבית בנק ישראל עומדת על 3.5% אחרי הפחתת יולי, וההחלטה הבאה צפויה ב-1 בספטמבר. השוק עדיין מגלם הפחתה נוספת ל-3.25%, אם כי העיתוי נשאר פתוח.

האינפלציה השנתית ירדה ל-1.5%, בתוך היעד, ובמקביל השכר ממשיך לעלות בקצב גבוה, שוק הדיור מראה סימני התאוששות ומדד אוגוסט צפוי להיות גבוה יותר בגלל הדלק והשכירות. בלידר מעריכים שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, אם כי הצמיחה והשכר עשויים לדחות את המהלך.

גם התשואות הארוכות בישראל עלו. האג"ח הממשלתית ל-10 שנים נסחרת סביב 3.88%, והאג"ח ל-30 שנה סביב 4.39%. הפער מול התשואה האמריקאית ל-10 שנים עומד על כ-85 נקודות בסיס, מרווח שממתן בינתיים חלק מההשפעה שמגיעה מחו"ל.

• פחות תלות באנבידיה ואפל: הכסף זורם לקרנות במשקל שווה
• שפעת העופות מתפשטת באוסטרליה: מקרה ראשון של הדבקה ביונק

הפחתת ריבית של בנק ישראל יכולה להוזיל את הפריים ואת ההחזרים במסלולים המשתנים, אבל המשכנתאות בריבית קבועה והאג"ח הקונצרניות מתומחרות במידה רבה לפי הקצה הארוך של השוק, ושם המחיר כבר עולה.