ריי דליו מזהיר: משבר החוב האמריקאי עלול להגיע בתוך שלוש שנים

ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, מזהיר כי ארה״ב מתקרבת לשלב מסוכן במחזור החוב וכי כמה מההתפתחויות האחרונות בשוק האג״ח תואמות את התהליך שמאפיין, לדבריו, מדינות שנקלעות למשבר חוב. אם הממשל לא ישנה את הכיוון, דליו מעריך כי המשבר עלול להגיע בתוך שלוש שנים,או אפילו תוך שנתיים.

במאמר שפרסם דליו הוא מצביע על שלוש התפתחויות מרכזיות: מכירת אג"ח אמריקאיות בידי ממשלת יפן, עליית התשואות באג"ח הארוכות של ארה"ב לצד היחלשות הדולר, והודעת שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט על רכישה חוזרת של אג"ח ממשלתיות. לטענתו, השילוב בין האירועים מעיד על פער הולך וגדל בין היצע החוב שממשלת ארה"ב נדרשת להנפיק לבין הביקוש מצד המשקיעים.

דליו משווה את שוק האשראי למערכת הדם בגוף: כאשר החוב משמש להשקעות שמייצרות צמיחה והכנסות, הוא יכול לתמוך בכלכלה ולהחזיר את עצמו. אבל כאשר החוב גדל מהר יותר מההכנסות, תשלומי הריבית מתחילים לדחוק החוצה הוצאות אחרות. בשלב מסוים בעלי האג"ח אינם מעוניינים עוד למחזר את החוב או דורשים תשואה גבוהה יותר כדי לעשות זאת.

במצב כזה עומדות בפני קובעי המדיניות שתי אפשרויות בעייתיות: לאפשר לריבית לעלות, מה שעלול לפגוע בשווקים ובפעילות הכלכלית, או להדפיס כסף ולרכוש אג"ח באמצעות הבנק המרכזי. האפשרות השנייה עשויה להוריד את הריבית בטווח הקצר, אבל גם להחליש את המטבע ולהגביר את האינפלציה.

תשלומי החוב מגיעים לכ-11 טריליון דולר

כדי להמחיש את חומרת המצב, דליו מציג את ממשלת ארה"ב כעסק גדול: לפי הנתונים שהוא מביא, הכנסות הממשל צפויות לעמוד השנה על כ-5.5 טריליון דולר, מול הוצאות של כ-7.5 טריליון דולר. המשמעות היא גירעון של כ-2 טריליון דולר והוצאות הגבוהות בכ-40% מההכנסות.

החוב הפדרלי, ללא התחייבויות בין זרועות הממשל, עומד על כ-32 טריליון דולר, כמעט פי שישה מההכנסות השנתיות של הממשלה ושווה ערך לכ-240 אלף דולר למשק בית. כאשר כוללים גם את החוב הפנים־ממשלתי, הסכום מגיע לכ-40 טריליון דולר.

הוצאות הריבית השנתיות צפויות להסתכם בכטריליון דולר, כ-20% מהכנסות הממשל וכמחצית מהגירעון השנתי. לכך יש להוסיף חוב של כ-10 טריליון דולר שמגיע לפירעון ונדרש למחזור. בסך הכול, תשלומי הקרן והריבית מגיעים לכ-11 טריליון דולר, סכום השווה לכ-200% מהכנסות הממשלה.

דליו מציין כי לפי הערכות של גופים עצמאיים, החוב האמריקאי עשוי להגיע בתוך עשור ל-55-60 טריליון דולר, בעקבות גיוס נוסף של 25-30 טריליון דולר. ככל שהחוב יגדל, חלק גדול יותר מתקציב הממשל יופנה לתשלומי ריבית, והיכולת לממן הוצאות אחרות תלך ותצטמצם.

״נקודת מפנה״ שדורשת טיפול עכשיו

לדברי דליו, המצב הפיננסי של הממשל נמצא בנקודת מפנה: הוא לא טוען שהמשבר ודאי או שקיימת נקודת זמן מדויקת שבה יתפרץ, אבל מעריך כי ללא שינוי במדיניות הוא עלול להגיע בתוך שלוש שנים, בטווח של שנתיים לכל כיוון. מלחמה, מיתון או זעזוע פוליטי עלולים להקדים אותו, בעוד שטיפול מסודר בגירעון עשוי לדחות אותו ואף למנוע אותו.

• מחפשים תשואות? תעקבו אחרי כללי האצבע של משקיעי העל

דליו מציע תוכנית שאותה הוא מכנה ״פתרון ה-3% בשלושה חלקים״. היעד הוא להוריד את הגירעון לכ-3% מהתוצר באמצעות שילוב בין קיצוץ בהוצאות, הגדלת הכנסות ממסים וירידה בריבית. לדבריו, הסתמכות מוגזמת על אחד מהצעדים בלבד עלולה לייצר זעזוע חריף.

לפי החישוב שלו, הפחתה של כ-5% בהוצאות ביחס לתכנון הנוכחי, עלייה של כ-5% בהכנסות ממסים וירידה של 1%-1.5% בריבית עשויות להקטין את הוצאות הריבית ב-1%-2% מהתוצר לאורך העשור הקרוב. הוא מדגיש כי הריבית צריכה לרדת כתוצאה משיפור יסודי במצב הכלכלי ולא באמצעות הורדה מלאכותית מצד הפדרל ריזרב.

דליו מזכיר כי ארה"ב כבר ביצעה התאמה דומה בשנות התשעים. בין 1991 ל-1998 ירד הגירעון בכ-5% מהתוצר, מבלי שהמהלך הוביל למשבר. מבחינתו, עדיף לבצע את ההתאמות כאשר הכלכלה עדיין חזקה, משום שבתקופת מיתון צורכי המימון של הממשלה גדלים.

להפחית אג"ח ולהחזיק 10%-15% בזהב

דליו דוחה גם את הטענה שמעמדו של הדולר כמטבע הרזרבה המרכזי בעולם מעניק לארה"ב חסינות ממשבר. לדבריו, כל מטבע רזרבה צריך להמשיך לשמש אמצעי אמין לשמירת ערך. כאשר החוב גדל והמטבע נשחק, המשקיעים עלולים להפחית בהדרגה את החשיפה אליו.

יפן, מבחינתו, היא דוגמה לכך שגם מדינה מפותחת יכולה לשלם מחיר על חוב גבוה. הוא מציין כי רכישות האג"ח הנרחבות של הבנק המרכזי היפני סייעו לממשלה לשמור על ריבית נמוכה, אך פגעו בערך הין ובתשואה הריאלית של מחזיקי האג"ח. דליו מעריך שגם בריטניה, האיחוד האירופי וסין מתמודדים, בעוצמות שונות, עם בעיות דומות של חוב וגירעון.

• המניות חוגגות, האג"ח מזהירות - איזה שוק קורא נכון את הכלכלה?
• ה-eSIM מתחיל לנגוס בהכנסות הנדידה: כך משתנה שוק התקשורת של התיירים

עבור המשקיעים, ההמלצה שלו היא לפזר את ההשקעות בין סוגי נכסים ומדינות בעלות מאזנים חזקים, ולהעדיף מקומות שבהם המתחים הפוליטיים והגיאופוליטיים נמוכים יחסית. במקביל הוא ממליץ על משקל חסר לנכסי חוב, ובהם אג"ח, ועל משקל יתר לזהב ולמידה מצומצמת של ביטקוין.

דליו מציע להחזיק כ-10%-15% מתיק ההשקעות בזהב. לטענתו, שיעור כזה עשוי להפחית את הסיכון הכולל בתיק ואף לשפר את התשואה בתקופה שבה ממשלות נאלצות להתמודד עם חובות באמצעות שחיקת המטבע.