מחפשים תשואות? תעקבו אחרי כללי האצבע של משקיעי העל

ניסיון לנתח דפוסי עבר של נכסים פיננסיים כדי לחזות את התנהגותם העתידית נקרא ניתוח טכני. זו גישה שמעולם לא התחברתי אליה. מצד שני, כמשקיע או סוחר כדאי ללמוד מניסיונם של משקיעי על ולהיזכר בהם דווקא בימים כאלה, כשהשווקים תנודתיים ומציגים רצף של ירידות אחרי שנה של עליות. במחברת דהויה שקיבלתי פעם מאיזה בית השקעות אספתי לאורך השנים רשימה של כללים. הם מזכירים לי מדי פעם כיצד שווקים ומשקיעים מתנהגים תחת לחץ, אופוריה ואי ודאות.

"הזמן לקנות הוא כשיש דם ברחובות, גם אם הדם הוא שלך". (נתן רוטשילד)

כלל שדורש קיבה מפלדה. המשקיעים הגדולים מחפשים פניקה. כשכולם מוכרים בגלל פחד (ולא בגלל שינוי פונדמנטלי בעסק) וכשהנכסים מתומחרים בחסר עמוק. ההון האמיתי נבנה בשווקים יורדים, לא בשווקים עולים.

"השוק יכול להישאר לא רציונלי יותר זמן משאתה יכול להישאר נזיל" (ג'ון מיינרד קיינס)

זה כלל שנועד לרסן יהירות, ובמידה מסוימת סותר את הכלל הקודם. גם אם אתה "צודק" והשוק "טועה", השוק הוא זה שקובע את המחיר כרגע. אל תילחם במגמה (Trend) רק כי "המספרים לא הגיוניים". תמיד תשאיר מרווח נשימה לטעות של השוק.

התעלמות מרעשי רקע (נאסים טאלב - "הלוחמה ברעש")

ככל שאתה בודק את התיק שלך בתדירות גבוהה יותר, אתה רואה יותר "רעש" (תנודתיות מקרית) ופחות "סיגנל" (מגמה אמיתית). משקיעי על לא עושים REFRESH לתיק ההשקעות שלהם ומי שבוחן את התיק כל שעה רואה 50% רווח ו-50% הפסד (רעש). מי שמסתכל פעם בחודש או שנה רואה את הערך האמיתי שנצבר.

קטיעת הפסדים מהירה והשארת רווחים לרוץ (סטנלי דרוקנמילר)

דרוקנמילר (השותף של ג'ורג' סורוס) אמר שזה לא משנה אם אתה צודק או טועה, אלא כמה כסף אתה עושה כשאתה צודק וכמה אתה מפסיד כשאתה טועה. רוב האנשים מוכרים מניות מרוויחות מהר מדי כדי "לממש רווח" ומחזיקים מניות מפסידות "עד שהן יעלו חזרה". המקצוענים עושים בדיוק הפוך: מוכרים את הלוזרים מהר ונותנים לווינרים להמשיך להרוויח.

"מעגל הכשירות" (וורן באפט)

באפט קובע שאל תשקיע במוצר, טכנולוגיה או מודל עסקי שאתה לא יכול להסביר לילד בן 10 בתוך 2 דקות. הידע שלך הוא מגן הסיכון הטוב ביותר. אם אתה משקיע ב-AI רק כי "זה העתיד" בלי להבין איך החברה הספציפית מייצרת מזה דולר מזומן, אתה לא משקיע, אתה מהמר.

אסימטריה של מידע ורפלקסיביות (ג'ורג' סורוס)

השוק לא תמיד צודק; הוא מעגל שמזין את עצמו. סורוס מחפש את הנקודה שבה התפיסה של האנשים (הציפיות) רחוקה מאוד מהמציאות האובייקטיבית. כשכולם בטוחים שמשהו יקרה, המחיר כבר מגלם את זה ולכן הסיכון הוא מקסימלי. חפש את העיוות בין מה שאנשים "מרגישים" לבין מה שהמספרים אומרים.

המתן ל"כסף ששוכב בפינה" (ג'ים רוג'רס)

אל תסחור רק כדי לסחור. חכה לרגע שבו ההזדמנות כל כך ברורה, שזה מרגיש כאילו אתה פשוט הולך לפינה ומרים את הכסף מהרצפה. סבלנות היא כלי עבודה. רוב ההפסדים מגיעים משעמום או מהצורך "לעשות משהו" כשאין הזדמנות אמיתית בשוק.

"קנה את השמועה, מכור את החדשות" (כלל סוחרים עתיק)

ברגע שמידע הופך לנחלת הכלל (מופיע בכותרות הראשיות), הוא כבר מתומחר במלואו בתוך המניה. אם קראת בבוקר ב-Bizportal שחברה מסוימת חתמה על חוזה ענק והחלטת לקנות, למעשה איחרת את הרכבת. הכרישים קונים כשיש ציפייה, ומוכרים לציבור הרחב כשמגיעה ההודעה הרשמית והמחיר בשיא.

הבנת ה-Correlation (ריי דאליו)

אל תחזיק עשרה נכסים שזזים באותו כיוון. אם יש לך חמש מניות של חברות ביטחוניות, אין לך תיק מגוון, יש לך הימור אחד גדול על מגזר. דאליו מחפש 10-15 זרמי השקעה שונים שאין ביניהם מתאם גבוה (Correlation). ככה הוא מוריד את הסיכון מבלי לפגוע בתשואה הצפויה.

הכותב עסק שנים בייעוץ השקעות וכיום הינו משקיע עצמאי