החשמל של ה-AI: ארה"ב מאיצה פיתוח של דור חדש של כורים גרעיניים

הזינוק בביקוש לחשמל מצד תעשיית הבינה המלאכותית משנה את סדרי העדיפויות של ארצות הברית, ובשוק האנרגיה כבר מורגשת מגמה חדשה. במקום להסתמך רק על הרחבת תחנות כוח קיימות, יותר ויותר חברות מנסות לפתח כורים גרעיניים קטנים, שניתן להקים במהירות יחסית ולהציב סמוך למרכזי נתונים ולמתקני תעשייה עתירי צריכת חשמל.

בשבועות האחרונים נרשמה התקדמות משמעותית במרוץ הזה. שלוש חברות פרטיות - Antares Nuclear, Valar Atomics ו-Deployable Energy - הצליחו להגיע לשלב הקריטי הראשון בפיתוח הכורים שלהן - יצירת תגובת שרשרת גרעינית מבוקרת. מדובר עדיין בשלב ניסויי שאינו כולל ייצור חשמל, אך כזה שנחשב לאבן דרך בדרך להפעלת כור מסחרי.

ההתקדמות לא מקרית

לפני כשנה הציב ממשל טראמפ יעד שאפתני במיוחד: שלפחות שלושה דגמים חדשים של כורים יגיעו לשלב זה עד חגיגות 250 השנים לעצמאות ארצות הברית. לצורך כך גויסו עשר חברות, שקיבלו גישה למתקני המחקר של הממשלה, בעוד שאת הפיתוח והמימון הן נדרשו לבצע בעצמן. בוושינגטון מבינים כי הביקוש לחשמל צפוי לגדול בקצב שלא נראה במשך עשרות שנים, בעיקר בגלל מרכזי הנתונים של חברות הבינה המלאכותית. אם בעבר תוכננו כורים גרעיניים עבור רשת החשמל הארצית, כיום החשיבה משתנה לכיוון מתקנים קטנים שניתן להציב קרוב לצרכן עצמו.

זהו גם ההבדל המרכזי בין הדור החדש של הכורים לבין התחנות הגרעיניות המסורתיות. במקום מתקנים עצומים שמפיקים כאלף מגה־ואט כל אחד, החברות החדשות מפתחות כורים בהספק של עשרות מגה־ואט בלבד. הגישה היא לבנות אותם בייצור סדרתי במפעל, לשנע אותם לאתר ההפעלה ולהוסיף יחידות נוספות לפי הצורך.

אחת החברות שפועלות בכיוון הזה היא Aalo Atomics, שהוקמה רק לפני שלוש שנים. החברה הצליחה להקים כור ניסויי באתר פדרלי באיידהו בתוך חודשים ספורים בלבד, וכעת היא מתקרבת גם היא לשלב הקריטיות. מבחינת הנהלת החברה, היעד אינו רק להוכיח שהטכנולוגיה עובדת, אלא להראות שניתן לקצר משמעותית את זמני הפיתוח לעומת התחנות הגרעיניות המסורתיות.

הכורים של החברה מבוססים על קירור באמצעות נתרן נוזלי ולא באמצעות מים - בחירה שמאפשרת, לדבריה, לבנות מערכות קטנות ופשוטות יותר. בנוסף, הם תוכננו כך שיוכלו להיות מיוצרים בקו ייצור תעשייתי, בדומה למוצרי תעשייה אחרים, ולא כפרויקט הנדסי חד־פעמי.

היעד הראשון: מפעילי מרכזי נתונים

בחברות הפועלות בתחום כבר מסמנים את קהל היעד הראשון: מפעילי מרכזי נתונים. בניגוד לרשת החשמל הארצית, מרכזי AI זקוקים לאספקת חשמל רציפה מסביב לשעון, ולעיתים גם באזורים שבהם רשת החשמל אינה מסוגלת לעמוד בביקוש. כור קטן שמוקם ליד מרכז הנתונים עשוי, לפחות על הנייר, לפתור חלק מהבעיה.

למרות ההתקדמות, הדרך לשוק עדיין ארוכה. כיום רק חברה אחת - NuScale - מחזיקה באישור רגולטורי עקרוני לטכנולוגיית כורים קטנים בארצות הברית, וגם היא טרם הקימה כור מסחרי פעיל. רוב ההערכות בענף הן שהפעלה רחבה של כורים מסוג זה לא תתרחש לפני העשור הבא.

בנוסף, רבות מהחברות שהוקמו בשנים האחרונות עדיין אינן מייצרות הכנסות משמעותיות, והן מממנות את פעילותן באמצעות גיוסי הון. המשקיעים מצדם מנסים להעריך אילו מהחברות יצליחו לעבור מפיתוח טכנולוגי לעסק מסחרי, ואילו יישארו מאחור.

• היום לפני: מעילת הענק שהקריסה את הבנק הישראלי והאונייה ששינתה את שוק הספנות והמסחר הבינל'
• כורים גרעיניים בשירות מהפכת ה-AI; מה זה כור אזרחי, איפה יש ומה הסכנות?

לא כולם אופטימיים

המבקרים טוענים כי ההתמקדות בכורים ניסיוניים עלולה להסיט משאבים מהרחבת ייצור החשמל באמצעים שכבר הוכחו, וכי עדיין אין ודאות שהטכנולוגיות החדשות יהיו כדאיות מבחינה כלכלית או יגיעו לפריסה רחבה.

גם בזירה הפוליטית נשמעת ביקורת על הניסיון להאיץ את הליכי האישור. חברי קונגרס מהמפלגה הדמוקרטית מזהירים כי הרצון לעמוד ביעדים עלול להוביל להקלות רגולטוריות מוקדמות מדי, במיוחד בתקופה שבה רשות הפיקוח הגרעינית מתמודדת עם מחסור בכוח אדם. בממשל האמריקאי דוחים את הטענות ומדגישים כי הפיתוח המואץ אינו בא במקום דרישות הבטיחות. לדבריהם, המטרה היא לקצר את זמני הפיתוח והבירוקרטיה, אך לא לוותר על שלבי הבדיקה הנדרשים לפני הפעלת כורים מסחריים.