קרן המטבע חותכת את תחזית הצמיחה לישראל: "המתיחות האזורית מטילה צל על הכלכלה"

קרן המטבע הבינלאומית, ה-IMF, חותכת את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2026 ומזהירה מפני שילוב של צמיחה חלשה יותר, אינפלציה זמנית גבוהה יותר, גירעון מתרחב ועלייה מתמשכת ביחס החוב לתוצר. בסקירת Article IV שפרסמה היום הקרן על ישראל, נכתב כי הכלכלה המקומית אמנם הפגינה עמידות מול רצף הזעזועים הביטחוניים של השנים האחרונות, אך ההתמשכות של המתיחות האזורית, הוצאות הביטחון הגבוהות והמחסור בכוח אדם צפויים להכביד על הפעילות גם בשנים הקרובות.

לפי תחזית הקרן, התוצר הישראלי יצמח ב-2026 ב-3.5% בלבד, לעומת תחזית קודמת של 4.8% לפני המלחמה במזרח התיכון. בקרן מסבירים כי התחזית המעודכנת משקפת התכווצות חדה בפעילות ברבעון הראשון של השנה, ולאחריה התאוששות מתונה בלבד בהמשך השנה. ב-2027 צופה הקרן התאוששות לקצב צמיחה של 4.4%, אך גם אז מדובר בהתאוששות הדרגתית, תחת הנחה שהפסקות האש באזור יישמרו ברובן ושלא תהיה הסלמה מתמשכת נוספת.

בקרן מציינים כי הסיכון המרכזי לתחזית נותר ביטחוני וגיאופוליטי. החרפה מחודשת של הלחימה או התארכות העימותים עלולות לפגוע שוב בצריכה, בהשקעות ובכוח העבודה, בעיקר דרך גיוס מילואים ממושך ומחסור בעובדים זרים ולא-ישראלים. מנגד, תרחיש חיובי יותר של יציבות אזורית מתמשכת והרחבת שיתופי פעולה אזוריים עשוי לשפר את הסנטימנט, להחזיר השקעות ולתמוך בצמיחה.

גם בחזית המחירים הקרן צופה עלייה זמנית באינפלציה. לפי התחזית, קצב האינפלציה השנתי יעלה מ-1.9% ברבעון הראשון של 2026 ל-2.5% ברבעון הרביעי, בעיקר בשל מחירי אנרגיה גבוהים יותר ומגבלות בצד ההיצע. עם זאת, בקרן מעריכים כי האינפלציה תתמתן בהמשך לכיוון של כ-2% ב-2027. אינפלציית הליבה והציפיות לאינפלציה נותרות סביב אמצע יעד יציבות המחירים של בנק ישראל, כאשר התחזקות השקל מוגדרת כאחד הגורמים המרכזיים שממתנים את הלחצים האינפלציוניים.

במישור הפיסקלי, התמונה שמציגה קרן המטבע פחות נוחה. הגירעון הממשלתי הרחב צפוי לעלות מ-5.2% מהתוצר ב-2025 ל-6.2% מהתוצר ב-2026, בין היתר בשל המשך הוצאות ביטחון גבוהות. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות ל-70.1% ב-2026, ובהמשך להגיע לכ-74% מהתוצר עד 2031 אם לא יינקטו צעדי התאמה נוספים. הקרן מדגישה כי רמת החוב עדיין מאפשרת לישראל גישה טובה לשווקים, אך מגמת העלייה מצמצמת את מרחב הפעולה של הממשלה לקראת זעזועים עתידיים.

ההמלצה המרכזית של הקרן היא להתחיל בתהליך הדרגתי אך אמין של צמצום הגירעון. לפי הסקירה, ישראל צריכה להוריד את גירעון הממשלה המרכזית לכ-2.5% מהתוצר בתוך שלוש שנים, כדי לייצב את החוב ולהחזיר אותו למסלול ירידה. בקרן מדגישים כי מאחר שההוצאה האזרחית בישראל כבר נמוכה יחסית למדינות OECD, עיקר ההתאמה צריך להגיע מצד ההכנסות ולא מקיצוץ רחב בשירותים האזרחיים.

בין הצעדים שמעלה הקרן נמצאים איחוד שתי מדרגות המס הנמוכות, העלאה נוספת של המע"מ ב-2 נקודות אחוז, צמצום פטורים ממס, ביטול פטור המע"מ על שירותי תיירות, וכן בחינה מחודשת של הטבות המס לקרנות השתלמות. לפי הערכות הקרן, העלאת המע"מ ב-2 נקודות אחוז יכולה להניב כ-0.8% תוצר, בעוד צמצום הטבת המס לקרנות ההשתלמות ואיחוד מדרגות המס הנמוכות יכולים להניב כל אחד כ-0.3% תוצר.

מעבר למספרים המיידיים, הקרן מזהירה גם מהשפעה ארוכת טווח של המלחמות והמתיחות הביטחונית על פוטנציאל הצמיחה של ישראל. לפי הקרן, הצמיחה הפוטנציאלית צפויה לעמוד בטווח הבינוני על כ-3.5%, לעומת כ-4% בממוצע בשנים שלפני המשברים האחרונים. הסיבות לכך הן גידול איטי יותר בתעסוקה, ירידה בזמינות עובדים לא-ישראלים, הזדקנות האוכלוסייה ופערים מתמשכים בשיעורי ההשתתפות ובמיומנויות בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות.

בקרן קוראים לממשלה להאיץ רפורמות מבניות שיגדילו את היצע העבודה ואת הפריון. בין היתר, הקרן מדגישה את הצורך בהגדלת שיעורי ההשתתפות של גברים חרדים ושל נשים ערביות, שיפור לימודי ליבה, הרחבת הכשרה מקצועית וטכנולוגית, השקעה בתשתיות ושימור היתרון של ישראל בהייטק ובבינה מלאכותית. במקביל, הקרן מזהירה כי מחסור בעובדים מיומנים עלול לפגוע ביכולת של ישראל לשמור על היתרון התחרותי שלה בענפים אלה.

• מנכ"לית קרן המטבע מזהירה: העולם לא מוכן לעוד גל של משברים
• האירוע שמחק בתוך דקות טריליון דולר משווי המניות האמריקאיות

במערכת הפיננסית, הקרן מציינת כי הבנקים בישראל נותרו רווחיים, נזילים ובעלי הון מספק, אך מפנה תשומת לב לחשיפה הגבוהה של הבנקים לשוק הנדל"ן. לפי הקרן, ההתאמה המתמשכת בשוק הדיור, לצד שימוש במבצעי מימון מצד קבלנים ועלייה במלאי הדירות, מחייבים את הפיקוח להמשיך לעקוב מקרוב אחר סיכוני האשראי בענף. הקרן ממליצה להמשיך במבחני לחץ, לעדכן הפרשות במידת הצורך ולבחון הרחבה של כלים מקרו-יציבותיים גם לגופים חוץ-בנקאיים.