
מי אביבים פחדה מהפולשים, לא בדקה מיהם צרכני המים - ותבעה את רמ"י
בית המשפט דחה תביעה בסך 15.4 מיליון שקל של תאגיד המים התל-אביבי בשל צריכת המים בשכונות בעיר. השופטת ערקובי מותחת ביקורת גם על רמ"י
חברת מי אביבים - תאגיד המים העירוני של תל אביב - התרשלה במשך שנים ארוכות בגביית תשלום מפולשים בשורה של שכונות בעיר, ולאחר מכן הגישה תביעה בלתי מבוססת בסך 15.4 מיליון שקל נגד רשות מקרקעי ישראל. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רחל ערקובי, אשר גם הורתה בצורה נדירה להעביר את פסק הדין ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כדי שתתן את דעתה לסוגייה.
רמ"י היא הבעלים של קרקעות בשכונת פרדס דכה, שכונת הארגזים, כפר שלם ומתחם רחוב נ"ד בתל אביב, עליהן מתגוררים פולשים. מי אביבים טענה, כי על הרשות לשלם תמורת המים שצרכו הפולשים בשנים 2020-2013, מאחר שהיא בעלת הקרקע. הרשות השיבה, כי התשלום חל על מי שצרכו את המים בפועל.
מי אביבים פעלה באופן שרירותי ולא אחראי
ערקובי אומרת: "נשאלת השאלה האם בעובדת בעלות וניהולה את מקרקעי ישראל, כשלעצמה, יש כדי להפוך את הנתבעת לצרכן ולהטיל עליה אחריות בלעדית לתשלום החוב, מקום בו אין חולק כי הנתבעת אינה מחזיקה פיזית במקרקעין ואינה עושה שימוש בשירותי המים והביוב של התובעת, ותוך התעלמות מחובות התובעת". היא משיבה בשלילה: "התובעת - אשר משך שנים מספקת שירותי מים וביוב למחזיקים במקרקעין ומאפשרת לחובות להצטבר במרשמיה אך דרישת התשלום בסך של עשרות מיליוני שקלים, משל לא היה מדובר בכספי ציבור, הונחתה על הנתבעת – התרשלה במספר היבטים", וזאת בלא להפחית מאחריותה של רמ"י.
מי אביבים לא פעלה לאתר את הצרכנים בפועל, משום שחששה מעימות עם הפולשים. סכום התביעה נקבע באופן בלתי מבוסס בעליל ומי אביבים "פעלה מול הנתבעת, המדינה, באופן שרירותי, לא אחראי, לא מעמיק". בשנת 2020 החליטה מי אביבים בצורה שרירותית לרשום את רמ"י כצרכן המים במטרה לגבות ממנה את החוב, אומרת ערקובי. בעיית הניהול של שכונות אלו ידועה מזה שנים למדינה, לעירייה ולגורמים נוספים, והללו צריכים לטפל בה יחדיו. רמ"י צריכה לפקח על קרקעות המדינה ולטפל בפולשים, אך לא זו מהות התיק הנוכחי, מדגישה ערקובי.
מי יעשה את "העבודה המלוכלכת"
"המחלוקת האמיתית בין הצדדים היא מי יפעל לאיתור המחזיקים בפועל, כלומר, מי יעשה את''העבודה המלוכלכת', מי יצטרך לבצע פעולות של איתור המחזיקים במקרקעין הלכה למעשה. כלומר, מי יצטרך לזהות את המחזיקים ובסופו של יום לפעול לחיובם בגין החובות או השימושים העתידיים וייתכן אף לפינויים", אומרת ערקובי. "הציפייה של הציבור היא כי התובעת והנתבעת - שתיהן אמונות על נכסי הציבור, על כספי הציבור, על טובת הציבור - לפעול תוך חובת אמונים לציבור, שקידה ראויה וזהירות, וכן, ככל הנדרש, יפעלו בצוותא ותוך שיתוף פעולה".
ערקובי מוסיפה: "לא רק שהתובעת הגישה כתב תביעה מבלי לבדוק את מלוא העובדות ולעשות 'שיעורי בית', לא רק שהתובעת מודעת לכך שהנתבעת אינה הצרכן בפועל של המים, אלא שהתובעת מתעלמת לחלוטין מהערות, הפקעות, צווי הריסה, בשטח המוניציפאלי בו היא מספקת את שירותיה. התובעת הסירה ידיה לחלוטין מאיזושהי אחריות לנעשה בשטחה ולמשאב עליו היא אמונה".
לדברי ערקובי, "אין המדובר במקרה בו המחזיקים ידועים למי מהמצדדים, או במחזיק שלא כדין במקרקעין פרטיים. עסקינן במקרה בו מדובר במחזיקים שלא כדין במקרקעין בבעלות המדינה, כאשר החזקה אינה מהעת האחרונה והיא ידועה היטב לשני הצדדים להליך, כאשר אני סבורה כי שני הצדדים לא פעלו כמיטב סמכויותיהם וחובותיהם על מנת להקטין את הנזק לציבור ולמדינה". את מי אביבים ייצג עו"ד עופר שפיר, ואת רמ"י - עו"ד מיטל בסלי-דובדבני.