"יש פה יותר מדי צופים וזה מסיח את דעתי"

הרשמת הבכירה נעמה טלמן-בולטין, בית משפט השלום בפתח תקווה

המועד: יום שלישי, 4.8.2026, שעה 09:00

הנושא: תביעות קטנות

הרשמת הבכירה נעמה טלמן-בולטין נכנסת לאולם רק ב-09:13, ומבקשת להמתין עוד שתי דקות משום שרק התובע הגיע והיא רוצה שתחלוף רבע שעה. "רק רגע, הנתבע הגיש הודעה לתיק שקיבל את התביעה רק אתמול". התובע אומר ששלח אותה בשבוע שעבר, אבל טלמן-בולטין מסבירה:

"שבוע שעבר - זה לא מספיק, צריך 30 יום. היינו צריכים לדחות את הדיון. אני צריכה שיתנו לי מועד חדש. כנראה הייתה בעיה בכתובת. מרגע שנמסר, צריכים לתת 30 יום להגיש כתב הגנה, לכן אני צריכה לתת לכם מועד אחר".

בהערה מחוץ לפרוטוקול, טלמן-בולטין אומרת לתובע: "זו תביעה מאוד גבוהה ביחס למה שאתם אומרים שקרה. אתם אומרים שהוא קילל, עזב את המקום. גם אם זה יתקבל, הפיצוי הוא לא 20,000 שקל.

"אנחנו בדרך כלל קובעים בפגרה תיקים ישנים מ-2020, זה תיק חדש. אני אתן לכם [מועד דיון] במאי-יוני, כי זה מה שיש לי. אני מבינה את מה שעברתם. אני מציעה שתנסו לבוא בדברים כדי לחסוך זמן. אנחנו לא נדבר [כעת] על התיק עצמו, זה נעשה כשהם יהיו".

"20,000 שקל זה לא משהו שתקבלי פה"

למרות זאת, טלמן-בולטין מאפשרת לתובעת להסביר ולדבר בעקיפין על התיק, ומגיבה: "אני לא אומרת שבטוח לא תקבלו משהו, אבל 20,000 שקל - לא. תנסו לדבר איתם. אולי 1,000 שקל". התובעת ממשיכה לדבר על התיק וטלמן-בולטין שואלת: "הקללות היה בטלפון או פיזית? אני אכתוב בהחלטה, כי ככל שהיא [הנתבעת] אוחזת ברשותה [הקלטות של השיחות] - שתגיש לדיון הבא.

"תנו לי רגע להשחיל מילה, את מדברת בקול וקשה לי. העוזרת שלי יעילה וכבר הביאה לי תאריך. את רוצה שאני ארשום את זה, ששוחחתם ויש הקלטה? 20,000 שקל זה לא משהו שתקבלי פה". היא מכתיבה בסבלנות את ההחלטה, ומסבירה לתובעים: "יש עכשיו פגרה, זה מאריך את הימים, זה 30 יום לאחר הפגרה".

• "אני מציעה שלושה דברים ותגידו לי אם אגיד רק שניים ואשכח"
• "אני צריכה להיות עם ממצאים שמרימים את האוזניים"

טלמן-בולטין מוסיפה להחלטה: "מוצע כי הנתבעת תבוא בדברים עם התובעים על מנת לנסות להגיע להסכמות אשר ייתרו את מועד הדיון", אשר נקבע ל-23 בפברואר. "אבל אני משאירה את הדיון", אומרת טלמן-בולטין. "הוא יגיש כתב הגנה, הוא צריך להגיש את זה עד אוקטובר ומשהו. אני מקווה שתסתדרו ולא נצטרך".

"תשב, תסדיר נשימה"

התיק הבא הוא תביעה של רוכש תנור נגד הספק בטענה שהחום המירבי נמוך משהובטח. "הכל בסדר? אתה מוזהר לומר את האמת. תשב, תסדיר נשימה, אני אסביר לך איך מתנהל הדיון", אומר טלמן-בולטין לתובע. "היית בדיון תביעה קטנה? אתה תעמוד, תוזהר לומר את האמת, תספר מה היה לגבי התנור בילט אין. אחר כך הנתבע - מה שמך? אתה מטעם כל הנתבעות? - יתייחס.

"אז פנחס, תעמוד בבקשה. ספר לי בבקשה למה תבעת את שלוש הנתבעות. כמה זמן זה היה אחרי הרכישה שהוא בדק את גוף החימום והלך? וממתי אתה מתחיל לראות? נכון, אמרת שבמקום 180 מעלות זה 160-ומשהו. ברור שכשפותחים את הדלת הטמפרטורה יורדת. 175? כי כתבת 167. צילמת את ה-167?"

בנקודה זו טלמן-בולטין מבקשת מגורם הקשור לתיק הבא לצאת מהאולם: "יש פה יותר מדי צופים וזה מסיח את דעתי" - אמירה בלתי ראויה (בלשון המעטה) מצד מי שיושב לדין במערכת בה פומביות הדיון היא עקרון-על. היא גם רצתה לדעת את שמי ומדוע לא אמרתי שאני עיתונאי; "יושב פה אדם ורושם", נימקה - וזהו כמובן נימוק חסר בסיס. מותר לכל אדם להיכנס לכל אולם, במגבלות הקבועות בחוק.

טלמן-בולטין חוזרת לתיק: "קיצוני שהוא אמר 167 או קיצוני שזה לא עובד אחרי חצי שנה? אנחנו עוד מעט נשאל את נציג הנתבעת, אם איתן [הטכנאי] עוד עובד שם ואולי הוא יוכל להעיד". ואכן, היא פונה לנציג הנתבעות:

• חברה תבעה מיליונים מעובדת לשעבר; ביה"ד: טענות אבסורדיות
• יו"ר נתיבי איילון לשעבר נחקר בחשד למרמה וזיוף

"אני משערת שלא היית בסוד העניינים, למדת לקראת התיק. בדקת או יכולת להביא לנו כעד את מר איתן? ניסיתם? זאת אומרת שאם אין מישהו ואיתן לא פה, ופנחס אומר שהוא שיקר - אתה לא יכול להכחיש את זה. אז מה היית מציע?" - מה שגבירתי תציע.

"אין לי אלא להציע לקבל את התביעה"

"אין לי אלא להציע לקבל את התביעה. בכתב ההגנה אין טענות ממש שמכחישות את מה שאמר התובע. אנחנו שומעים נסיבות מעט חריגות. התובע ראה שכתוב 13 מעלות פחות ממה שצריך להיות, והאדון השני [הטכנאי] אמר שזה פחות כדי שיעמוד בתקן. אני קיבלתי כתב תביעה ללא תמונות". התובע מגיש אותן כעת, טלמן-בולטין מאפשרת לשניהם לדבר - מה שעלול לגרום בלגן בתמלול ההקלטה. היא אומרת לנציג הנתבעת: "אתה מתעלם מהעיקר. הוא אומר שגם כאשר חלף זמן והיה צריך לעלות ל-180 [מעלות], היה 167".

הצדדים שוב מדברים ביניהם ולבסוף טלמן-בולטין חותכת: "חבל על הוויכוח. אני לא מדברת על עוגמת נפש, כי בעניינים של מוצרים זה המוצר עצמו. אולי להביא מוצר מאותו סוג, לתת לו תנור תקין ופעיל, זה יעלה לכם פחות". נציג הנתבעת טוען שתמיד יש סטייה בחום התנור, אבל טלמן-בולטין מדגישה: "אבל ה-167 - זה לא אמור להיות סטייה סבירה".

התובע אינו רוצה תנור חדש וס"ב זורמת איתו: "אתה צודק, שמעתי אותך ואין טענות שסותרות את זה. אני אציע פיצוי בגובה התשלום. עוגמת נפש אני אשים בצד, כי יש מחלוקת ביניכם, לא הגיע נציג מטעמכם שיעיד מה היה. כאשר יש אחריות לשנה, אחרי חצי שנה זה לא סביר. כאשר המחיר לא גבוה, לא מצפים מאנשים שירוצו על כל דבר.

"עכשיו אני אציע את מה שאמרת שאתה מסכים, שיהיה לפרוטוקול. זה בסדר שעכשיו אני אציע את ההצעה שלי? ההצעה הראשונה שלי הייתה להחליף את המוצר. ביטול עסקה ותחליף את המוצר. באיזו חלופה אתה בוחר?" התובע שינה את דעתו וכעת מוכן לקבל תנור חדש. "עומדת לך הזכות אם הוא לא יהיה בסדר, לתבוע שוב".

טלמן-בולטין מכתיבה החלטה ופונה לנציג הנתבעת: "אתם רוצים לקחת את התנור הזה? זה באותו יום? אתה רוצה שהוא יסור למשרדכם ויבחר? אני לא רוצה שתהיה מחלוקת. אני מאוד מעריכה את זה שאתה לא מתחיל להתווכח, מעריכה את שניכם".

התובע סיפר לפני כן שלא הצליח לאפות וכעת טלמן-בולטין מחייכת: "יהיו עוגות, יהיו עוגות". התובע אומר לנציג הנתבעת: "אתה יודע כמה עוגות זרקתי? יצא משהו טוב - בחצי שנה ירדתי חמישה קילו. טלמן-בולטין צוחקת: "איזו תועלת יצאה לך? ירדת במשקל?" ובנימה רצינית יותר: "אם אתה לא מקבל, אתה יכול לפתוח תיק הוצאה לפועל, אבל אתה לא תגיע לזה".

 השורה התחתונה: טלמן-בולטין מקפידה על הנהלים בתיק הראשון ומצליחה להביא את הצדדים להסכמה בתיק השני, והכל באווירה טובה ועניינית. הערתה לגבי מספר הנוכחים באולם הייתה כאמור בלתי ראויה והיא חייבת להסתגל לכך שהאולם עשוי להיות מלא. זוהי גם הסיבה לציון הנמוך על מזג שיפוטי.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 6.