חברה תבעה מיליונים מעובדת לשעבר; ביה"ד: טענות אבסורדיות

שופט בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, תומר סילורה, דחה תביעה בסך 2.7 מיליון שקל שהגישה חברת הציוד המדעי אגנטק נגד העובדת לשעבר יעל פרידמן-גייר בטענה לגזל סודות מסחריים. אגנטק חויבה בהוצאות בסך 50,000 שקל - סכום גבוה בהליכים בבית הדין לעבודה - לאחר שנקבע בין היתר שטענותיה היו אבסורדיות.

אגנטק מייבאת ומפיצה מכשור וציוד בתחומי הכימיה האנליטית, מכשור רפואי, ביוטכנולוגיה, מדעי החיים, מדע החומרים והספורט. על פי אתר החברה, היא פועלת מזה 30 שנה ומעסיקה 70 עובדים. היא גם הבעלים של חברת להט טכנולוגיות, המייצגת חברות זרות בתחומי האלקטרו-אופטיקה, בקרת התנועה והמטרולוגיה. 

פרידמן-גייר הועסקה באגנטק בשנים 2020-2016 כאשת תמיכה ומכירות. היא התפטרה בזמן משבר הקורונה, והקימה את חברת סולטק אנליטיקס. זו קיבלה ב-2020 את ייצוגה בארץ של חברת FOSS הדנית, שבקשרים עימה טיפלה פרידמן-גייר בעבודתה באגנטק. FOSS עוסקת בציוד לבקרת איכות בתחום המזון והקשר עימה הניב 2.5% מהכנסותיה של אגנטק (770,000 שקל בממוצע בשנים 2019-2018, דהיינו מחזורה של אגנטק היה אז 31 מיליון שקל בשנה).

אגנטק טענה, כי בזמן עבודתה אצלה פעלה פרידמן-גייר לדרדר את היחסים עם FOSS והשתמשה במידע פנימי ורגיש שלה כדי לקבל בעצמה את הייצוג בארץ. פרידמן-גייר טענה, כי FOSS הפסיקה את הקשר עם אגנטק בשל שירות גרוע ומזלזל, וכי לאגנטק אין סודות מסחריים משלה מאחר שהיא רק יבואנית ומשווקת.

"אמורפי לחלוטין, שלא לומר מעורפל"

סילורה קובע, כי קיים קושי רב בטענתה של אגנטק לפיה היו לה סודות מסחריים, קל וחומר - כי הללו נגזלו בידי פרידמן-גייר. תיאורו של המנכ"ל, דן רוזן, היה "אמורפי לחלוטין, שלא לומר מעורפל. הוא לא עונה על הדרישה הראשונית שנקבעה בפסיקה, לפיה יש להצביע על מסמך, תוכנה או תהליך ספציפיים. תיאור 'כוללני' אין די בו כדי לבסס סוד מסחרי, שכן לאחר שהחברה הצביעה על 'הסוד' הנטען, עליה להוכיח כי היא נקטה אמצעים לשמירה עליו.

סילורה מוסיף: "במקרה שלפנינו מצבה של התובעת הוא קשה אף יותר, שכן מצד אחד התובעת טוענת לסוד מסחרי, ומצד שני היא מודה שהתנהלותה מול FOSS הייתה לקויה (בלשון המעטה), ואף מאשימה את יעל שהיא לא עשתה די כדי 'להרים דגל' ולתקן את היחסים עם FOSS. 

"תנאי הכרחי להוכחת סוד מסחרי הוא שהמדיניות של אגנטק ושיקוליה בהתנהלות מול FOSS והלקוחות המשתמשים בציוד של FOSS היו בגדר מידע שהעניק לתובעת 'יתרון עסקי'. אבל משהוכח כי ההתנהלות האמורה של אגנטק מול FOSS הביאה להפסקת ההתקשרות עם FOSS (בהנחה אף, לשיטת אגנטק, שליעל היה חלק בכך), הרי שמדיניות אגנטק מול FOSS אף אינה צולחת את הרכיב הראשון בהגדרה - היא לא הניבה לתובעת יתרון עסקי, אלא להיפך, גרמה להפסקת ההתקשרות".

עוד קובע סילורה, כי לא הוכח שפרידמן-גייר דרדרה את היחסים עם FOSS ושהיא פעלה לשדל את החברה הדנית להעביר אליה את ייצוגה. אגנטק גם לא הוכיחה את הנזק הנטען, וספק אם נגרם לה נזק כלשהו. בהתנהגותה של פרידמן-גייר לא נפל פגם כלשהי והיא בוודאי שלא הפרה את חובת תום הלב, הוא מדגיש. נציגי הציבור גד גפני ואילן רצאבי הסכימו עם סילורה. את אגנטק ייצגו עוה"ד סיגל פעיל ואדר שוורץ-אביטל, ואת פרידמן-גייר - עוה"ד שבתאי מיכאלי ואיילת רם.