בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

האם ההיסטוריה היא מדד טוב לעתיד? על מהפכות קודמות והמהפכה הנוכחית

המהפכה התעשייתית שברה חוק כלכלי שנראה תקף במשך אלפי שנים, ולכן גם מול מהפכת ה-AI כדאי להיזהר מתחזיות נחרצות: הטכנולוגיה אכן עשויה לשנות את שוק העבודה מן היסוד, אבל ההיסטוריה מלמדת שהשינויים נוטים להיות איטיים, מורכבים ופחות מוחלטים מכפי שחוזים בתחילת הדרך - וההימור הסביר הוא שגם הפעם בני האדם ימצאו את מקומם לצד המכונות.

רועי גרון |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

אילו היו מספרים בתחילת המאה ה-19 לכומר תומס רוברט מלתוס שהמהפכה התעשייתית תהפוך את בני האדם לעשירים מאי פעם, ספק אם היה משתכנע. סביר שהוא היה טוען שגם אם נייצר יותר מזון, האוכלוסייה תגדל ובתוך כמה דורות יהיו יותר פיות להאכיל והעוני ישוב.

מלתוס הביט על ההיסטוריה מרומא העתיקה ועד אנגליה של ימיו, וראה שוב ושוב את אותו הדפוס. כשיש יותר מזון, רמת החיים עולה. אבל אז השפע מאפשר ליותר ילדים להיוולד ולשרוד והאוכלוסייה גדלה. כעבור כמה דורות אותה כמות מזון נוספת מתחלקת בין יותר פיות, ורמת החיים חוזרת לנקודת המוצא. התבנית הזו זכתה לשם "המלכודת המלתוסיאנית". לפי מלתוס, האנושות נועדה לנצח לחיות בסף רעב.

אבל למרות שמאחורי מלתוס היו אלפי שנות היסטוריה 200 השנים האחרונות הוכיחו שהוא טועה! המהפכה התעשייתית כן הפכה אותנו לעשירים יותר, עשירים יותר ממה שמישהו יכול היה לדמיין (כן, כולנו עשירים יותר ויש לנו גישה למוצרים ושירותים שבני המעמד הגבוה במאה ה18 יכלו רק לחלום עליהם). הייצור החל לצמוח מהר יותר מן האוכלוסייה. גם שנוספו פיות להאכיל, נוצר יותר מזון ועושר לכל אדם בקצב מהיר יותר מקצב הגידול. גם המשפחה השתנתה, ככל שהמשק התפתח, ילד כבר לא היה רק עוד זוג ידיים עובדות, סיכוייו לשרוד גדלו, וההשקעה בהשכלתו נעשתה חשובה יותר. משפחות החלו להביא פחות ילדים ולהשקיע יותר בכל אחד מהם. האנושות ברחה מהמלכודת המלתוסיאנית. 


אנחנו צריכים לגשת למהפכות בצניעות המתבקשת

המאמרים הקודמים שלי בנושא חזרו למהפכות הקודמות והראו שהטכנולוגיה פינתה לאנושות זמן וגם יצרה מקומות עבודה חדשים תחת אלו שנעלמו, ולכן עד היום לא ראינו אבטלה למרות 200–300 שנה של פיתוחים טכנולוגיים שהגדילו את התפוקה בעשרות אלפי אחוזים. אבל כמו שאלפי שנות היסטוריה התהפכו עם המהפכה התעשייתית, ייתכן שגם המהפכה הזו תשנה הכל והפעם כן תהיה אבטלה, או שכל המערכת שבה אנשים עובדים ומייצרים מוצרים בשביל כסף שקונה להם תוצרי עבודה של אנשים אחרים תשתנה לחלוטין.

וכן, אני גם רוצה תעודת ביטוח למקרה שאני לגמרי טועה.

התחזיות לעיתים אופטימיות מידי

ועם זאת, אם נחזור להיסטוריה של מהפכות בתחילת דרכן, נגלה שהרבה פעמים ההתלהבות מהן הובילה לתחזיות שלא התממשו או התממשו חלקית. הרבה האמינו בסוף שנות ה-90, כאשר חנויות אינטרנטיות החלו להופיע ולמכור מוצרים, שעידן החנויות הפיזיות קרוב לסיום. והנה כמעט 30 שנה אחרי, ומרכזי הקניות עדיין כאן. למעשה, בארה"ב משנות ה-90 ועד היום שטח מרכזי הקניות גדל יותר מהגידול באוכלוסייה. אמנם המסחר באינטרנט משגשג, אבל גם המסחר הפיזי. חנויות מסוימות נפגעו יותר ואחרות פחות, מרכזים מסוימים ננטשו ואחרים משגשגים, אבל ככלל אנשים בחרו ברגליים להמשיך לפקוד את מרכזי הקניות למרות הנוחות של הרכישה אונליין.

מתי מחשבים יעניקו למיליוני ילדים מורה פרטי כמו אריסטו?

דוגמה אחרת היא בחינוך, עוד בשנת 1966 פטריק סאפס מחלוצי המחשוב והלומדות טען מחשבים יעניקו למיליוני ילדים מורה פרטי כמו אריסטו, בשנות ה90 עם בועת הדוט קום התרחב משמעותית השימוש בלומדות בבתי הספר, וגם אז החלו להאמין שמורה עם לוח מול כיתה של עשרות תלמידים זה פורמט שיוחלף על ידי למידה מותאמת אישית מול מחשב. ושוב זה לא ממש קרה. אגב מדהים איך ההיסטוריה חוזרת, כי גם אדיסון, ב-1913 בימיו הראשונים של הקולנוע, טען שספרי הלימוד בבתי הספר יעלמו ויוחלפו בסרטים לימודיים.

מתי כבר תגיע המכונית האוטונומית?

והנה עוד דוגמה טרייה יותר, המכונית האוטונומית, אילון מאסק אמר ב2015 "אני חושב שתהיה לנו אוטונומיה מלאה בתוך כשנתיים". כריס אורמסון שעמד בראש פרויקט המכונית האוטונומית של גוגל. אמר בראיון ל'60 דקות' באותה השנה שבנו בן ה־11 יגיע לגיל הוצאת רישיון בתוך כ-4 שנים, ושהמשימה שלו היא לוודא שזה לא יקרה. באותה התוכנית הדגימו נסיעה אוטונומית ואפילו הראו מכוניות קונספט שאין בה בכלל כסא נהג, אבל 11 שנים לאחר מכן אנחנו עדיין מחכים למכונית אוטונומית שתציל אותנו מהנסיעה בפקקים למשרד. יש כיום מוניות אוטונומיות באזורים מוגדרים, אבל התברר שהדרך ממכונית שנוהגת בעצמה בנסיעת הדגמה, למכונית שאפשר לסמוך עליה גם בכביש חסום, בגשם כבד או מול שוטר שמכוון תנועה, ארוכה מכפי שחשבנו.

מעל 60 שנה שהמכונות מאיימות על שוק העבודה

אפילו תחזיות שהמחשבים יחליפו את בני האדם הן לא חדשות, עוד ב־1960, חזה הרברט סיימון, ממייסדי הבינה המלאכותית ולימים חתן פרס נובל לכלכלה, שמכונות יוכלו לבצע כל עבודה אנושית בתוך עשרים שנה. המועד חלף מזמן ובשנת 1980 המחשבים היו רק צל חיוור של מה שיש לנו היום. ועדיין, אפילו כרגע, עם כוח מחשוב שסיימון יכל רק לחלום עליו הנבואה טרם התממשה.

הדוגמאות האלה לא מבטיחות שהבינה המלאכותית לא תחליף את כל העובדים, אבל הן מזכירות לנו שהישג טכנולוגי בשלב הוכחת ההיתכנות רחוק מיישום מלא, וגם אז אפילו כשהכיוון ברור, ההיקף שלו יכולים להיות קטן יותר או שהוא לא מחליף לחלוטין את השוק הישן אלא נוסף אליו. וגם לקצב יש משמעות, עבור שוק העבודה, ההבדל בין שינוי שמתרחש בחמש שנים לשינוי שנפרס על חמישים שנה הוא עצום, הוא קובע כמה זמן יש לעובדים ללמוד, לעסקים להסתגל ולמקצועות חדשים להיווצר. 

ההימור שלי הוא שיהיה מקום לעובדים גם לצד הבינה המלאכותית

זה החלק האחרון בסדרה. אם אני צריך להמר על פי ההיסטוריה, הייתי מהמר שמהפכת הבינה המלאכותית תיקח יותר זמן ממה שמשערים כיום, שבסופה אנשים יעבדו פחות, יצרכו יותר או מוצרים מותאמים ואיכותיים יותר, ייווצרו עבודות שאנחנו לא יודעים שבכלל צריך כיום, ואנשים לא יוותרו על מגע אנושי (לדוגמה, אולי יעדיפו ללכת למסעדה עם מלצר אנושי, פסיכולוג אנושי, מאמן כושר אנושי, כמו שאנחנו הולכים כיום לקניון למרות שאפשר לקנות הכל באינטרנט). אבל ימים יגידו.


הכותב הוא איש הייטק וכלכלן, יוצר הפודקאסטים "כשבגרוש היה חור" ו"אבא פיננסי".


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה