הגרזן ששימש את טייס המשנה בפליידובאי היה חלק מציוד החירום במטוס

פרט חדש בחקירת טיסה FZ1073 של פליידובאי מדובאי לתל אביב מסביר איך הגיע טייס המשנה לכלי שבו תקף את הקברניט: גרזן חירום שהיה מלכתחילה על המטוס, כחלק מציוד הבטיחות. התובע הכללי של איחוד האמירויות מסר שטייס המשנה השתמש בכלי בניסיון להשתלט על המטוס. הגרזן מיועד למצבי חירום, בין היתר לפריצת חלקים במטוס ולהתמודדות עם שריפה, והוא ציוד מקובל במטוסי נוסעים.

הממצא משנה את שאלת האבטחה. כלי התקיפה הגיע לתא הטייס כחלק מהציוד המורשה של המטוס, ולכן הדיון עובר מבידוק של נוסעים וכבודה לבדיקות של אנשי צוות, שכבר מקבלים גישה לקוקפיט, למערכות המטוס ולציוד החירום.

המטוס, בואינג 737 מקס 8 שטס לישראל עם כ-180 נוסעים ואנשי צוות, איבד יותר מ-15 אלף רגל בתוך זמן קצר. הקברניט נפגע אך הצליח לאפשר כניסה לתא הטייס, אנשי צוות ונוסעים השתלטו על טייס המשנה, ושני טייסים נוספים שהיו על המטוס שלא בתפקיד סייעו לייצב אותו ולהנחית אותו בטבוק שבסעודיה. ישראל, מצידה, מתייחסת לאירוע כפיגוע טרור, ולפי הערכתה טייס המשנה ניסה לרסק את המטוס.

בדיווחים על החקירה זוהה טייס המשנה כאזרח עומאן, ומידע שנחשף בימים האחרונים מצביע על כך שבעבר נאסרה עליו טיסה בעומאן בשל חשש לעמדות קיצוניות. מכאן עולה שאלה משמעותית יותר מהדרך שבה הגיע הגרזן למטוס: איך אדם שהוגבל במדינה אחת המשיך לעבוד כטייס מסחרי בחברה אחרת, ואף שובץ בקו מדובאי לתל אביב.

החקירה מתמקדת עכשיו ברקע שלו, בהליך הגיוס לפליידובאי ובשאלה איזה מידע עמד לרשות החברה והרשויות כשקיבלו אותו לעבודה. תעשיית התעופה בינלאומית מאוד, וטייס יכול לעבוד במהלך הקריירה בכמה חברות ובכמה מדינות, ולכן נדרשת העברה יעילה של מידע על רישיונות, מגבלות, אירועים קודמים והערכות ביטחוניות. כולם בודקים את הנוסעים, אבל מי בודק את הטייסים?

מאז פיגועי 11 בספטמבר הושקעו סכומים גדולים בחיזוק דלתות הקוקפיט ובהגבלת הגישה אליהן. הרעיון היה שאדם זר לא יגיע למערכות השליטה במטוס. אבל אותו מבנה מעניק למי שכבר בפנים גישה ישירה למטוס, לבקרות ולציוד שמוחזק בתא הטייס.

גרזן החירום מציב דילמה פשוטה: הצוות צריך כלי שמאפשר להתמודד במהירות עם שריפה או פגיעה במבנה, ולכן הוצאתו מהמטוס עלולה לפגוע בבטיחות. פתרונות אפשריים הם אחסון מאובטח יותר או שינוי בדרך שבה ניתנת אליו גישה. על התנהגות המטוס בצלילה אפשר לקרוא בה-737 מקס של פליידובאי צלל 15 אלף רגל ולא התפרק.

האירוע עשוי להוביל גם לבחינה מחודשת של בדיקות הרקע ושל שיתוף המידע בין מדינות וחברות תעופה. ב-FZ1073 השאלה המרכזית כבר פחות נוגעת לכלי שהיה בקוקפיט, ויותר לאדם שקיבל גישה אליו ולמערכות המטוס.