החניה הוחכרה ל-999 שנה - בעלת הדירה ניסתה לקבל אותה בחזרה
חניה אחת בבניין בירושלים הפכה לסכסוך על זכות שנועדה להימשך כמעט אלף שנה. בעלת דירה ביקשה מבית המשפט המחוזי לבטל שטר שכירות שנחתם ב-1993, ובמסגרתו הוחכרה החניה הצמודה לדירתה לחברה אחרת לתקופה של 999 שנה.
לטענתה, במהלך השנים נוצרו הפרות: בחניה בוצעה לעיתים חניה כפולה שחסמה גישה, כלי רכב חנו בסמוך לקיר הדירה וגרמו לרעש ולריחות, והמבנה הקיים כבר אינו מתאים לתקני החניה הנהוגים כיום. היא ביקשה שבית המשפט יקבע שההפרות מצדיקות את ביטול השטר והחזרת החניה לשליטתה.
החברה שמחזיקה בזכות הציגה תמונה אחרת. היא טענה שהחניה הכפולה אירעה פעמים מעטות והופסקה מיד כשהנושא עלה, שהשימוש בשטח נשאר שימוש רגיל בחניה ושבעלת הדירה רכשה את הנכס כשהיא מודעת לזכות הקיימת.
בית המשפט קיבל את העמדה הזאת. גם אם אירעה הפרה נקודתית, היא תוקנה ואופייה רחוק מהפרה שמצדיקה ביטול של זכות כה משמעותית. גם השינויים בתקני החניה לאורך השנים לא מחקו הסדר שאושר ונוצר כדין בתקופה מוקדמת יותר.
יש כאן גם שיעור חשוב לרוכשי דירות. כשקונים דירה בבית משותף, נסח טאבו לבדו מספר חלק מהסיפור. צריך לבדוק גם הצמדות, שטרי חכירה, תקנון הבית המשותף וזכויות שניתנו לצדדים אחרים. זכות ישנה יכולה להמשיך להשפיע על השימוש בדירה עשרות שנים אחרי שנוצרה.
בעלת הדירה חויבה ב-50 אלף שקל שכר טרחת עורכי דין ובנוסף בהוצאות המומחים של הצד השני.
סכסוכי חניה ורכוש משותף מגיעים שוב ושוב לבתי המשפט ולמפקחים. גם התקנת שלושה מזגנים בחזית משותפת הסתיימה בצו פירוק, ובמקרה אחר עבודות שבוצעו מתחת ליסודות הבניין הובילו לחיוב בעל הדירה בעלות השיקום. במקרה החניה בירושלים, המסמך שנחתם לפני יותר משלושה עשורים התברר כחזק יותר מהמחלוקת שהתפתחה סביב השימוש היומיומי.
