הזהב רחוק מהשיא - אבל בוול סטריט עדיין רואים אפסייד משמעותי
המתכת נסחרת סביב 4,250 דולר לאונקיה לאחר ירידה של יותר מ-1,300 דולר מהשיא, אך גולדמן זאקס וג'יי.פי מורגן ממשיכים להציג יעדים גבוהים יותר, על רקע רכישות של בנקים מרכזיים וציפיות להתמתנות במסלול הריבית
זהב מחיר הזהב נסחר סביב 4,250 דולר לאונקיה, רחוק מהשיא של יותר מ-5,600 דולר שנרשם בסוף ינואר. הירידה החדה מגיעה דווקא בתקופה שבה חלק גדול מהגורמים שתמכו בעליות מלכתחילה עדיין נמצאים בתמונה: מתיחות גיאופוליטית, רכישות מצד בנקים מרכזיים וחיפוש אחר נכסים שמספקים הגנה בתקופות של אי-ודאות.
הלחץ המרכזי על הזהב הגיע מכיוון הריבית. מכיוון שהמתכת אינה מניבה תשואה שוטפת, עלייה בתשואות האג"ח והתחזקות הציפיות להעלאות ריבית הופכות אותה לפחות אטרקטיבית בהשוואה לנכסים שמייצרים הכנסה. העלאת הריבית של הפדרל ריזרב בספטמבר רק חיזקה את הלחץ. אלא שהנתונים האחרונים משוק העבודה בארה"ב מתחילים לערער על ההנחה שהפד יוכל להמשיך להעלות ריבית בקצב מהיר. דוח התעסוקה האחרון היה מתון מהצפוי, והמשקיעים צמצמו את ההימורים על רצף נוסף של העלאות משמעותיות.
הבנקים המרכזיים ממשיכים לקנות
אחד הגורמים החשובים ביותר שתומכים בזהב נמצא בכלל מחוץ לשוק ההון. בנקים מרכזיים ברחבי העולם ממשיכים להגדיל את החשיפה לזהב כחלק מהמאמץ לגוון את יתרות המט"ח ולהפחית תלות במטבעות מרכזיים.
בגולדמן זאקס מעריכים שהביקוש הזה ימשיך לתמוך במחיר. הבנק חזר לאחרונה על יעד של 4,900 דולר לאונקיה עד סוף השנה, גם לאחר העלאת הריבית האחרונה בארה"ב.
ממחיר של כ-4,250 דולר, היעד של גולדמן משקף אפסייד של כ-15%. מבחינת הבנק, ההנחה היא שהביקוש מצד בנקים מרכזיים והיחלשות בציפיות להמשך הידוק מוניטרי יפצו לפחות חלקית על הלחץ מצד תשואות האג"ח.
גם משקיעים מוסדיים עשויים להתחיל לחזור לשוק. לפי מועצת הזהב העולמית, קרנות פנסיה וגופים מוסדיים נוספים בוחנים מחדש את תפקיד הזהב בתיקים על רקע מתיחות גיאופוליטית, זעזועי אינפלציה והיחלשות הקשר ההיסטורי בין מניות לאג"ח. המשמעות היא שהזהב מקבל מחדש תפקיד של נכס גידור. אם בעבר תיק קלאסי של מניות ואג"ח סיפק איזון מספק, הרי שבסביבה שבה שני האפיקים יכולים לרדת יחד, המשקיעים מחפשים רכיב נוסף שיגיב אחרת.
ג'יי.פי מורגן אפילו יותר שורי
ג'יי.פי מורגן הציג ביוני תחזית אגרסיבית יותר, שלפיה הזהב יכול להגיע ל-6,000 דולר לאונקיה עד סוף השנה, ואף ל-6,300 דולר ב-2027. מאז הפד אמנם העלה ריבית, אבל הבנק המרכזי אותת על העלאה נוספת אחת בלבד השנה.
היעד של 6,000 דולר משקף אפסייד של יותר מ-40% מהרמה הנוכחית. גם אם התחזית תתעדכן כלפי מטה בעקבות שינוי בתנאי השוק, עדיין עשוי להישאר פער משמעותי בין המחיר הנוכחי לבין חלק מההערכות השוריות בוול סטריט. הסיכון המרכזי לתזה הזאת נשאר ברור: אם האינפלציה תישאר גבוהה והפד ייאלץ להמשיך להעלות ריבית, תשואות האג"ח עלולות להישאר גבוהות והדולר יכול להמשיך להתחזק. שני הגורמים האלה פועלים בדרך כלל נגד הזהב.
מצד שני, אם הכלכלה תתקרר והפד יאותת שהידוק המדיניות מתקרב לסיום, היחס בין הזהב לאג"ח יכול להשתנות במהירות. ירידה בתשואות תקטין את העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכת שאינה מניבה ריבית.
גם התנודתיות הגבוהה בחודש האחרון אינה בהכרח משקפת שינוי בתמונה הבסיסית. בגולדמן זאקס העריכו שחלק מהתנודות נובע מפעילות מוגברת בנגזרים, שעשויה להחריף מהלכים קצרים לשני הכיוונים. לכן, אחרי ירידה של יותר מ-1,300 דולר מהשיא, הוויכוח סביב הזהב עובר משאלה של מומנטום לשאלה של תמחור. כל עוד הבנקים המרכזיים ממשיכים לקנות והציפיות לריבית אינן ממשיכות להקצין, בוול סטריט עדיין רואים בסיס לחזרה לעליות.
