עסקאות מט"ח, עשיית שוק באג"ח וברוקראג': כך הבנקים מרוויחים משוקי ההון

כשחושבים על בנק, בדרך כלל חושבים על פיקדונות, הלוואות, משכנתאות ועמלות קנייה ומכירה בניירות ערך. אבל מאחורי הפעילות שאנחנו מכירים פועל עולם שלם של מסחר בשווקים הפיננסיים, שמייצר לבנקים הכנסות בהיקפים גדולים.

בחדרי העסקאות של הבנקים הגדולים מתבצעות מדי יום אלפי עסקאות במט"ח, אג"ח, סחורות, מניות ונגזרים, מול לקוחות גדולים ומול בנקים וגופים פיננסיים ברחבי העולם. הבנק מספק נזילות, מנהל סיכונים, מבצע עסקאות עבור לקוחות ופועל גם עבור עצמו בתיק הנוסטרו שלו.

אז איפה בדיוק נמצא הכסף הגדול של הבנקים בשוקי ההון?

חדר עסקאות מט"ח Forex 

אחד ממקורות ההכנסה הבסיסיים הוא המרווח (Spread). הבנק מצטט ללקוח שני שערים - שער קנייה ושער מכירה. הפער ביניהם הוא מקור הכנסה של הבנק על כל עסקת המרת מטבע, בין אם מדובר ביבואן שקונה ריאל ברזילאי ובין אם מדובר בלקוח פרטי שרוצה לרכוש יורו באתר הבנק.

לצד זה פועלים הבנקים במסחר אלגוריתמי ובעשיית שוק (Market Making). הם קונים ומוכרים מט"ח מול בנקים בינלאומיים (Interbank) ומול לקוחות מוסדיים גדולים, ומרוויחים ממרווחים קטנים מאוד בשערים, ממש  פיפסים בודדים, במחזורי מסחר גדולים, וככל שהתנודתיות בשוק המט"ח גבוהה יותר פוטנציאל הרווח גדל.

חדר עסקאות OTC נגזרים לא סחירים

כאן העסקאות הופכות למורכבות יותר. הבנק מוכר ללקוחות, בעיקר חברות גדולות, יבואנים, יצואנים וקרנות גידור, מוצרים "תפורים אישית" כמו עסקאות פורוורד, אופציות מט"ח או עסקאות החלף. העסקאות יכולות להיות על כל דבר שאתם רק יכולים לחשוב עליו, מריביות, גידור אינפלציה, מתכות יקרות וסחורות חקלאיות.

לדוגמה, חברת תעופה יכולה לתפור מול הבנק עסקת גידור למחיר הדלק הסילוני שהיא צפויה לרכוש בשנה הקרובה, או יבואן מתכות יכול לגדר את מחיר הפלדה שהוא צפוי לקנות. כך החברה יודעת מראש באיזה מחיר תרכוש את חומר הגלם, ומקטינה את החשיפה שלה לתנודות חדות במחיר.

לרוב הבנק לא נשאר עם החשיפה, וברגע שהוא חותם על עסקה מורכבת מול לקוח, הוא רץ לגדר את הסיכון באמצעות עסקה נגדית מול בנק זר גדול בשוק הבינלאומי ומשאיר לעצמו מרווח שנרשם מייד כרווח חסר סיכון עבורו.

הנפקות ועשיית שוק באג"ח ממשלתי

הבנקים הגדולים בישראל משמשים כעושי שוק רשמיים באג"ח ממשלתיות מול משרד האוצר ובנק ישראל. במסגרת פעילותם בהנפקות ובשוק המשני הם מספקים מחירי קנייה ומכירה, ובכך מאפשרים מסחר שוטף בניירות הערך. גם כאן יש לבנק אפשרות להרוויח מהמרווח בין מחירי הקנייה והמכירה, לצד פעילות בתיק הנוסטרו, התיק העצמי של הבנק, תוך ניצול תנודות בשוק הריבית והאג"ח.

• שאלות ותשובות על מכירת פרמיה: הבטוחה שנחסמת, דרישת ההשלמה והמקרים שנגמרו במחיקה
• שאלות ותשובות על מחיר האופציה: קצב השחיקה, התנודתיות והמרווח שנבלע

חדר עסקאות מניות בארץ ובחו"ל

גם בשוק המניות קיימים לבנק כמה מקורות הכנסה. אחד מהם הוא הברוקראג'. כשגוף מוסדי מעוניין למכור חבילת ענק של מניות בחברה מסוימת, הוא לא תמיד יכול פשוט לשפוך את כל הכמות לבורסה מבלי ליצור לחץ משמעותי על מחיר המניה. לכן הוא נעזר בברוקר או במחלקת הפצה מוסדית, שמאתרים עבורו קונים מוסדיים אחרים ומסייעים לבצע את העסקה בצורה מסודרת, לעיתים כעסקת בלוק מחוץ לספר הפקודות הציבורי. מקור נוסף הוא השאלת ניירות ערך. חדר העסקאות מנהל מאגר של מניות המוחזקות עבור לקוחות ומשאיל אותן לגופים המעוניינים לבצע שורט, תמורת דמי השאלה.

אי אפשר לדבר על חדרי העסקאות בלי להזכיר את מי שמנהל אותם בפועל. בניגוד לעובדי הבנק הרגילים, הסוחרים והמנהלים בחדרי העסקאות מועסקים כמעט תמיד בחוזים אישיים, ונהנים מבונוסים ומהיקפי תגמול שאין שום אח ורע להם בשאר המחלקות במערכת הבנקאית. 

הכותב עסק שנים בייעוץ השקעות וכיום הינו משקיע עצמאי