למה שוב אין קוטג' וגבינה לבנה במדפים, ומי מרוויח מהמחסור

מי שנכנס לסופר בימים האחרונים בשעות הערב מגלה מקררים ריקים במקום שבו בדרך כלל עומדים הקוטג' והגבינה הלבנה. הכי קשה למצוא את הגביעים של 250 גרם, הגבינה הלבנה 5% ו-9% של תנובה, הגבינה הלבנה של טרה וגבינת הסקי של שטראוס. בבוקר עוד אפשר לתפוס קוטג', אבל הגבינה הלבנה מופיעה בעיקר בגביעי חצי קילו שצצים מדי פעם. זה לא קרה פעם ראשונה, וזה גם לא יקרה פעם אחרונה. כמעט בכל סבב חגים שנצמד לסוף שבוע המדפים האלה מתרוקנים, והצרכנים מגלים שהתחליף הקרוב עולה פי שלושה.

הסיבה המיידית נמצאת בלוח השנה. חגי תשרי נפלו השנה צמוד לסופי שבוע, והמחלבות איבדו רצף של ימי ייצור. במועצת החלב אפילו הזהירו מראש, וכתבו לפני החגים שהסמיכות של ראש השנה ויום הכיפורים לשבתות "תייצר רצף ימים ללא ייצור ועלולה להביא למחסורים נקודתיים". קוטג' וגבינה לבנה הם מוצרים טריים עם חיי מדף קצרים, ולכן אי אפשר לייצר אותם הרבה לפני החג ולאחסן לשבועות. כל עצירה של הקו מחייבת הפעלה מחדש של המכונות, תהליך שלוקח כמה שעות, ורק אחרי שהרצף חוזר המחלבות מצליחות להדביק את הביקוש. בענף מעריכים שהמחסור ייגמר בתוך כשבוע.

בינתיים, מי שמחפש תחליף משלם עליו ביוקר. גבינה לבנה 5% בגביע של 250 גרם נמצאת בפיקוח מחירים, והמחיר המקסימלי שלה מאז מאי הוא 5.87 שקל. גבינת שמנת כמו נפוליאון 9% של תנובה, באריזה של 225 גרם, לא נמצאת בפיקוח, והמחיר שלה ברשתות נע בין 9.90 שקל במבצעים לבין 18.90 שקל בלי מבצע. כשמשווים לפי 100 גרם, הפער מגיע במקרים מסוימים ליותר מפי שלושה. גם המתחרות לא זולות בהרבה. סימפוניה 5% של שטראוס נמכרת ב-7.70 עד 13.90 שקל ל-200 גרם, וגבינות השמנת של טרה ושל מחלבות גד מגיעות ל-16.90 עד 18.90 שקל במחיר מלא.

למה דווקא המוצרים הזולים נעלמים ראשונים

כאן נכנס לתמונה מבנה השוק. ברשימת מוצרי החלב שבפיקוח, שמשרד החקלאות עדכן במאי, יש חלב טרי, גיל, אשל, שמנת, שתי גבינות צהובות וגבינה לבנה 5%. קוטג' לא נמצא ברשימה, וגם לא גבינות השמנת. כלומר, כשהמחלבות צריכות להחליט מה לייצר בימים שבהם כושר הייצור מוגבל, יש להן תמריץ כלכלי ברור להעדיף את המוצרים שהמחיר שלהם חופשי, והמוצר המפוקח הוא הראשון שנעלם מהמדף. בענף מסבירים את המחסור בעיקר בלוח הזמנים של החגים, אבל צרכנים מתלוננים שהסיפור חוזר על עצמו. המחסורים פוגעים דווקא במוצרים הזולים, ודוחפים את הצרכנים למוצרים דומים ויקרים יותר.

המחיר המפוקח עצמו לא קבוע. הוא מתעדכן לפי נוסחה אוטומטית שמביאה בחשבון את מחיר החלב הגולמי, את מדד המחירים לצרכן ואת מדד השכר, בלי צורך בחתימת שרים. בעדכון האחרון, שנכנס לתוקף ב-1 במאי, עלו מחירי המוצרים בפיקוח בכ-1.05%, והגבינה הלבנה עלתה מ-5.81 ל-5.87 שקל. בשנה שעברה הם עלו בכ-1.5%, וב-2023 הציבור ספג עלייה של 16% במחירי החלב.

המחסור הנוכחי מגיע גם כמה שבועות בלבד אחרי תקלה אחרת. ביולי הקוטג' של תנובה נעלם מהמדפים בגלל תקלה במחסן האוטומטי של החברה, ורק אחרי כמה ימים חזרה האספקה הסדירה. שני המקרים מראים עד כמה השוק רגיש: מעט מאוד מחלבות גדולות מספקות את רוב הגבינות הרכות בישראל, וכשאחת מהן עוצרת, אין מי שימלא את החור.

הריכוזיות הזאת היא בדיוק מה שמטריד את משרד האוצר כבר תקופה ארוכה. בנובמבר שעבר תקף שר האוצר את תנובה ושטראוס ואת מחירי החלב, והפתרון שחוזר בכל דיון הוא פתיחה רחבה יותר של היבוא. איתן יוחננוף, בעלי רשת יוחננוף, אמר בעבר לביזפורטל שמחירי החלב יכולים לרדת ב-15% עד 20% אם היבוא ייפתח לתמיד. בינתיים, גבינות הייבוא שנמצאות על המדף לא זולות יותר, ובחלק מהמקרים הן אפילו יקרות מהמקומיות.

מה עושים עד שהמדפים יתמלאו

המחסור צפוי להיגמר בתוך ימים ספורים, ולכן מי שיכול לחכות עם הגבינה הלבנה חוסך כסף. מי שלא יכול, כדאי שיבדוק קודם את גביעי ה-500 גרם, שמגיעים למדף בכל זאת, וגם את המותגים הפרטיים של הרשתות, שבדרך כלל זולים יותר. כדאי גם להשוות לפי המחיר ל-100 גרם שמופיע על תווית המדף, ולא לפי המחיר של האריזה. הפערים בין הרשתות על אותה גבינת שמנת מגיעים לכמעט פי שניים, ומבצעי המועדון יכולים להוריד את המחיר בכמה שקלים. מה שלא כדאי לעשות הוא לעבור אוטומטית לגבינת שמנת במחיר מלא, רק כי הגבינה הלבנה לא על המדף ביום מסוים.