טוטאל מגדילה רכישה עצמית ל-2.5 מיליארד - מי נהנה מהנפט?

פטריק פויאנה, מנכ"ל טוטאל אנרג'יס, מציג היום בניו יורק את התוכנית עד 2030. הדירקטוריון אישר רכישה עצמית של 2.5 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2026. ברבעונים האחרונים הקצב היה 1.5 מיליארד.

2.5 מיליארד דולר ברבעון הם קצב של 10 מיליארד בשנה, אם המספר נשאר. הוא צפוי להתמתן. ברבעון הראשון של 2027 הרכישה המאושרת היא בין 2 ל-2.5 מיליארד דולר. גם הרף הנמוך, 2 מיליארד, גבוה מ-1.5.

הדיבידנד יעלה ביותר מ-5% בשנה, לשנים 2026 עד 2030. ההחזר לבעלי המניות: לפחות 40% מתזרים המזומנים. יחס החוב צפוי לרדת מתחת ל-10% עד סוף 2026.

יותר מ-5% בכל שנה, ארבע שנים ברצף, הם יותר מ-20% דיבידנד למניה בסוף התקופה, אם הבסיס נשמר. למשפחה שמחזיקה את המניה זה תזרים לחשבון. לחברה זו התחייבות שצריך לממן גם כשהנפט נרגע.

הפקת האנרגיה, נפט גז וחשמל יחד, צפויה לגדול כ-4% בשנה עד 2030. הנפט והגז לבדם: יותר מ-3% בשנה בין 2025 ל-2030. החשמל: יותר מ-20% בשנה, עד 100 עד 120 טרה-ואט שעה ב-2030, בערך חמישית מתמהיל האנרגיה. פעילות החשמל אמורה להיות חיובית בתזרים ב-2027, עם תשואה על הון מושקע של כ-12% ב-2030.

20% בשנה על החשמל נשמעים כמו קפיצה. הבסיס עדיין קטן מול הנפט. חמישית מהתמהיל ב-2030 אומרת שארבע חמישיות נשארות במולקולות, בפחמימנים. התזרים הגדול ממשיך לבוא מהחבית.

ההשקעה הנטו: 14 עד 17 מיליארד דולר בשנה בין 2027 ל-2032. התזרים החופשי צפוי לגדול ב-10 מיליארד דולר מ-2025 עד 2030, באותה סביבת מחירים. זה יותר מ-4 דולר למניה. 4 דולר למניה הם ההבטחה. מחיר החבית הוא התנאי.

אבל הנפט שעליו נשענת הקופה עדיין קשור למלחמה ולמצר הורמוז. ברבעון הקודם הרווח המתואם של טוטאל קפץ לכ-6 מיליארד דולר, כשברנט נסחר סביב 97 דולר. 6 מיליארד ברבעון הם המקור שממנו יוצאים דיבידנד ורכישה. אם החבית תחזור ל-97, החשבון משתנה. אם היא תישאר גבוהה, הרכישה של 2.5 מיליארד נראית נוחה.

נקודת האיזון אחרי דיבידנד צפויה לרדת לכ-35 דולר לחבית ב-2030, לעומת כ-50 דולר קודם. 35 דולר הם כרית למשפחה של בעלי המניות. הם עובדים אם ההפקה אכן עולה, ואם ההשקעה נשארת בתוך 14 עד 17 מיליארד.

• צינור מזרח-מערב מזרים 3.5 מיליון חביות - האם זה חצי תשובה?
• הבלו הוריד 50 אגורות - והדלק בדרך חזרה מעל 8 שקלים

מה כבר מתומחר? מניית אנרגיה עלתה עם המלחמה. רכישה של 2.5 מיליארד היא חדשות טובות למי שמחזיק, והיא גם הודאה שהדירקטוריון רואה מזומן פנוי. אם החבית תרד, אותו דירקטוריון יכול להקטין את הרכישה. הדיבידנד הוא החלק שהם מסמנים כקשיח יותר.

בין 2030 ל-2035 החברה מדברת על צמיחת נפט וגז של 2% עד 3% בשנה, עם עתודות ליותר מ-12 שנות הפקה. 12 שנה הן מלאי בקרקע. הן הופכות לתזרים אחרי השקעה, אחרי קיבולת, ואחרי שלקוח באסיה מקבל את החבית.

אירופה נכנסת לחורף עם גז יקר, והאיחוד מבקש לצמצם צריכה. טוטאל מוכרת גם גז וגם נפט לשוק הזה. הצמיחה בחשמל היא הניסיון להיראות חברה של שני עסקים. הכסף שמממן את הדיבידנד עדיין מגיע מהקידוח.

2.5 מיליארד ברבעון מול 1.5 הם תוספת של מיליארד דולר לבעלים, ברבעון אחד. אם הקצב היה נשאר שנה שלמה, זו תוספת של 4 מיליארד. הוא צפוי להתמתן. הרבעון הבא כבר מדבר על 2 עד 2.5. אני קורא את זה כהחזר שתלוי בחבית, עם רצפה גבוהה ממה שהיה, בלי הבטחה שהתקרה תישאר.

לעובד בזיקוק ובקידוח זו תוכנית שממשיכה להשקיע 14 עד 17 מיליארד דולר בשנה. זה שכר, ציוד וקבלנים. לבעל המניות זו התחייבות שמתחרה בדיבידנד על אותו תזרים. הכלל של 40% לבעלים אמור לשים גבול. הוא עובד כשיש תזרים, והתזרים עדיין נשען על מחיר החבית.

• תקלה חדשה מעכבת את ה-737 MAX 10 - מניית בואינג נופלת ב-6%
• אורה מנפיקה ב-2 מיליארד דולר, אבל רק כ-500 מיליון מהם יגיעו לחברה

35 דולר לחבית ב-2030 מול כ-50 היום, אחרי דיבידנד, הם כרית רחבה יותר על הנייר. הם דורשים שההפקה תעלה, שההשקעה תישאר בתוך הטווח, ושהחשמל יפסיק לבלוע מזומן ב-2027. שלושה תנאים. אחד מהם שנופל מקצר את הכרית בחזרה.

אל תצפו למהפכה במודל. זו חברת נפט שמגדילה את ההחזר לבעלים כל עוד המחיר גבוה, ומשאירה לעצמה דלת להאט את הרכישה. הצמיחה האמיתית שנמדדת כאן היא התזרים ב-2027, אחרי שהחשמל אמור להפסיק לבלוע מזומן.

מנוע: ניתוח