הזהב צונח מתחת ל-4,200 דולר דווקא בזמן מלחמה, והאשמה בתשואות האג"ח
הזהב יורד בכ-3% והכסף בכמעט 5%, אחרי שהתשואה על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים הגיעה לשיא מאז 2007. הנפט היקר מדליק חשש מאינפלציה, השוק מתמחר העלאת ריבית נוספת באוקטובר, והמתכות שמניבות אפס ריבית סופגות את המכה
הזהב פתח את השבוע בנפילה חדה. מחיר האונקייה ירד היום (שני) בכ-3% ונסחר סביב 4,155 דולר, אחרי שנשבר מתחת לרף של 4,200 דולר ורשם את הרמה הנמוכה שלו מזה כשבעה שבועות. מדובר בירידה של יותר מ-100 דולר ביום אחד. הכסף ספג מכה חזקה עוד יותר, ירד בכ-4% עד 5% ונסחר סביב 61.5 דולר לאונקייה. הזהב נמצא עכשיו כרבע מתחת לשיא של כ-5,600 דולר שרשם בסוף ינואר, והכסף איבד כמעט חצי מהשיא שלו.
על פניו זה נראה כמו תקלה. ארה"ב ואיראן תקועות במגעים על פתיחת מצר הורמוז, הנשיא טראמפ דחה בסוף השבוע הצעה איראנית לפתוח את המצר בתוך שבעה ימים, ומחיר חבית ברנט קפץ היום בכ-4% לסביבות 108 דולר. ברגעים כאלה, לפי הספרים, משקיעים בורחים לזהב. הפעם הנפט היקר מפעיל שרשרת שעובדת נגד המתכת הצהובה, והחוליה המרכזית בה היא שוק האג"ח.
השרשרת הולכת בערך כך. נפט יקר מייקר דלק, תחבורה ובסוף כמעט כל מוצר, וזה מדליק את החשש מאינפלציה. הפד כבר העלה את הריבית באמצע ספטמבר ברבע אחוז, לטווח של 3.75% עד 4%, העלאה ראשונה מאז 2023, ובכירים בו ממשיכים לרמוז שייתכן שיהיה צורך בעוד. השוק מתמחר עכשיו סיכוי של כ-70% להעלאה נוספת כבר בסוף אוקטובר, וסיכוי גבוה בהרבה עד דצמבר. כשהפד התכנס לפני פחות משבועיים, הזהב עוד נסחר סביב 4,300 דולר, ומאז הוא איבד עוד כ-150 דולר.
הציפייה לריבית גבוהה לאורך זמן דוחפת את תשואות האג"ח למעלה. התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים נגעה היום בכ-5.23%, הרמה הגבוהה מאז 2007, והתשואה ל-30 שנה הגיעה לכ-5.54%, הגבוהה מאז 2004. התשואה ל-30 שנה כבר נשארה מעל 5% עשרות ימי מסחר, כך שמדובר במגמה שנבנתה לאורך חודשים. במקביל הדולר מתחזק, ומדד הדולר חזר מעל 101, קרוב לשיא של חודש. דולר חזק מייקר את הזהב לקונים מחוץ לארה"ב ומכביד עליו עוד יותר.
הקשר בין תשואות לזהב פשוט יחסית. זהב מניב אפס ריבית ואפס דיבידנד, והרווח היחיד ממנו מגיע מעליית מחיר. כשאג"ח של ממשלת ארה"ב משלמת יותר מ-5% בשנה, הוויתור על הריבית הזו נעשה יקר. משקיע שמחזיק 100 אלף דולר באג"ח ל-10 שנים יקבל היום כ-5,200 דולר בשנה. אם יחזיק את אותו סכום בזהב, הוא יקבל אפס, ישלם דמי ניהול או אחסון, ויצטרך שהמחיר יעלה ביותר מ-5% בשנה כדי להשתוות. הכלכלנים מסתכלים בעיקר על התשואה הריאלית, כלומר מה שנשאר אחרי האינפלציה, וכשהיא עולה, הזהב בדרך כלל יורד.
ההיסטוריה מלאה בדוגמאות. ב-2013 הזהב איבד כ-28% בשנה אחת, הירידה השנתית החדה ביותר שלו מאז 1981. זה קרה כשהפד רמז שיתחיל לצמצם את רכישות האג"ח שלו, והתשואה ל-10 שנים זינקה מכ-1.6% לכ-3% בתוך חודשים ספורים. באפריל של אותה שנה הזהב צנח בכ-13% בשני ימי מסחר.
הדוגמה הקיצונית, ואולי גם הדומה ביותר למה שקורה עכשיו, מגיעה מתחילת שנות ה-80. אחרי המהפכה באיראן ב-1979 מחירי הנפט זינקו, האינפלציה בארה"ב טיפסה מעל 13%, והזהב הגיע בינואר 1980 לשיא של 850 דולר. יו"ר הפד דאז, פול וולקר, העלה את הריבית לרמות של כ-20%, התשואות הריאליות הפכו חיוביות וגבוהות, ובתוך כשנתיים וחצי הזהב איבד כמעט שני שלישים מערכו וירד מתחת ל-300 דולר.
ההבדל המרכזי מאז הוא הבנקים המרכזיים. ברבעון השני של השנה הם הוסיפו נטו כ-289 טון זהב, עלייה של כ-62% לעומת התקופה המקבילה ושיא לרבעון שני, כשפולין מובילה וסין מגדילה את היתרות שלה חודש אחרי חודש. הקונים האלה מחפשים גיוון של יתרות מטבע החוץ ופחות מתעניינים בתשואת האג"ח, וזו כנראה אחת הסיבות שהזהב עדיין גבוה מהמחיר של לפני שנה, אז נסחר סביב 3,800 דולר.
בקרנות הסל שמחזיקות זהב פיזי הכסף עצבני יותר. באוגוסט נכנסו אליהן כ-18 מיליארד דולר, החודש השני בגודלו אי פעם, וההחזקות שלהן הגיעו לשיא של כ-4,190 טון. חלק גדול מהכסף הזה נכנס במחירים גבוהים בהרבה מהמחיר של היום ונמצא עכשיו בהפסד, ואם הירידות יימשכו, ייתכן שחלק מהמשקיעים ימהרו לצאת ויאיצו את המהלך.
הכסף מגיב חזק יותר בשני הכיוונים. יותר ממחצית מהביקוש לו מגיע מהתעשייה, מפאנלים סולאריים ועד אלקטרוניקה, כך שהחשש מהאטה כלכלית בגלל ריבית גבוהה פוגע בו פעמיים. היחס בין מחיר הזהב למחיר הכסף עומד היום על כ-68, כלומר צריך כ-68 אונקיות כסף כדי לקנות אונקיית זהב אחת. בשיא של ינואר היחס ירד לכ-46, ולפני שנה הוא עמד על כ-81.
מה זה אומר למשקיעים ולמי שקונה תכשיט
מי שמחזיק קרן סל או קרן מחקה על זהב מרגיש את הירידה כמעט אחד לאחד, ובקרנות שנסחרות בשקלים התשואה תלויה גם בשער הדולר-שקל. מניות כריית הזהב נוטות לזוז בעוצמה גדולה יותר מהמתכת עצמה, בדרך כלל פי 2 עד פי 3, כי הרווח של המכרה הוא ההפרש בין מחיר הזהב לעלות הכרייה. הפעם יש להן עוד בעיה, כי סולר ואנרגיה הם רכיב גדול בעלויות של מכרות, והנפט היקר מכרסם בשוליים בדיוק כשמחיר המוצר יורד. הענף עצמו נמצא בתנועה, והיום נורת'רן סטאר דחתה הצעה של גולד פילדס בהיקף של כ-27 מיליארד דולר.
לקוני תכשיטים הירידה נשמעת כמו הזדמנות, אבל ההשפעה על התווית קטנה יותר ממה שנדמה. במחיר של תכשיט יש גם עבודה, עיצוב ורווח של החנות, כך שירידה של 3% במחיר האונקייה מתורגמת לשינוי קטן יותר במחיר הסופי. במטבעות ובמטילים, שמתומחרים קרוב למחיר השוק, ההשפעה ישירה יותר.
בבנקי ההשקעות הגדולים הורידו במהלך השנה את התחזיות לזהב, ובכל זאת רובם עדיין מעריכים שהוא יסיים את השנה בסביבות 4,500 עד 4,900 דולר, מעל המחיר של היום. הנימוק המרכזי שלהם הוא הביקוש של הבנקים המרכזיים, והגורם שעלול לשבש את התחזיות מוכר היטב, תשואות ארוכות שממשיכות לטפס. סוחרים רבים מסמנים את אזור 4,000 עד 4,100 דולר כרצפה הבאה.
השבוע הקרוב צפוי להיות עמוס. טראמפ רמז שהמגעים עם איראן עשויים להתחדש כבר בימים הקרובים, ונתוני האינפלציה הבאים ישפיעו על ההימורים לקראת ישיבת הפד בסוף אוקטובר. יש כאן אירוניה קטנה, כי הסכם על פתיחת הורמוז שיוריד את מחיר הנפט עשוי דווקא לעזור לזהב, דרך ירידה בציפיות לריבית ובתשואות.
