שחר עקה סמנכ"ל הכספים פתאל החזקות (צילום: ארז עוזיר)
שחר עקה סמנכ"ל הכספים פתאל החזקות (צילום: ארז עוזיר)
ראיון

"25 מיליון שקל ארנונה באילת": מאחורי מחירי המלונות בישראל

שחר עקה, יו"ר פתאל אירופה וסמנכ"ל הכספים של קבוצת פתאל, מצביע על פערי עלויות גדולים בין הפעלת מלון בישראל לאירופה: קרקע ובנייה, כוח אדם, מזון, אבטחה, כשרות וארנונה. בראיון לביזפורטל הוא מסביר מדוע ריזורט ישראלי מתקשה להתחרות במחיר של מלון בקפריסין ומגלה שבבדיקה שערכה הרשת בעבר שיעור הרווחיות בישראל היה נמוך משמעותית מזה שבאירופה

מירב ארד | (2)

חדר מלון בישראל עולה לעיתים הרבה יותר מחדר שנראה דומה ביוון, בקפריסין או במזרח אירופה. מבחינת שחר עקה, יו"ר פתאל אירופה וסמנכ"ל הכספים של קבוצת פתאל, ההסבר מתחיל הרבה לפני שהאורח נכנס ללובי. הקרקע יקרה יותר, הקמת המלון נמשכת שנים, המזון וכוח האדם עולים יותר, ועל כל אלה מתווספות הוצאות שבחלק ממדינות אירופה תופסות משקל קטן בהרבה.

"האוכל בקפריסין עולה בערך 25%-30% פחות. הארנונה בישראל היא הוצאה כבדה מאוד. אנחנו משלמים כ-25 מיליון שקל ארנונה על תשעה בתי מלון באילת", אומר עקה. לדבריו, לכך מצטרפים אבטחה, כשרות, מצילים ודרישות תפעול נוספות שמצטברות לעלות גבוהה לכל חדר.

הפער בולט במיוחד בכוח האדם. עקה מביא כדוגמה את העובדים הירדנים באילת: "עובד ירדני באילת עולה לנו מעל 10,000 שקל בחודש. יש שכר לפי ישראל, עלויות מעבר והפרשות סוציאליות. אותו עובד בצד הירדני עולה בערך 1,500 שקל. זו השוואה בין מבני עלויות שונים לגמרי".

"המחיר גבוה יותר, הרווחיות נמוכה יותר"

אחת הטענות הנפוצות סביב מחירי המלונות בישראל היא שהפער מול חו"ל מגיע ישירות לשורת הרווח של הרשתות. עקה מציג חישוב אחר. לדבריו, פתאל ביצעה כבר לפני שנים השוואה בין שישה מלונות בישראל למלונות של הקבוצה באירופה, שכללה מלונות ספא, כנסים וריזורטים.

"המחיר בארץ היה גבוה יותר, אבל שיעור הרווחיות היה בערך 25%, לעומת ממוצע של כ-40% במלונות שבדקנו בחו"ל. זה ממחיש שהמחיר לא מספר את כל הסיפור", הוא אומר.

גם ההשוואה של חופשה באילת לחופשה בקפריסין דורשת לדבריו להסתכל על המוצר כולו. מלונות הנופש בישראל כוללים פעמים רבות מערכי מזון גדולים, בידור והפקות, בריכות ושירותים בהיקף רחב. "הישראלים אוהבים מבחר גדול באוכל. ההפקות והבידור עולים מיליונים. בריזורטים באגן הים התיכון המודל בדרך כלל מצומצם יותר".

אל המחיר מתווסף גם הביקוש העונתי. באוגוסט ובחגים אילת פוגשת ביקוש גבוה מצד משפחות ישראליות, בזמן שבחלק מיעדי הים התיכון פסח או סוכות נופלים בתחילת העונה או בסופה. מנגד, בחורף המחירים באילת יורדים משמעותית, תוצאה של ניהול תפוסה ותמחור בהתאם לביקוש.

"התדמית של ישראל בהחלט ירדה"

"מהשיחות שלי עם אנשים בחו"ל, התדמית של ישראל בהחלט ירדה", הוא אומר. עם זאת, ההשפעה על פעילות המלונות באירופה מצומצמת בהרבה. "במלונות בחו"ל אנחנו כמעט לא מרגישים את זה. אנשים מגיעים למלון, ובמקרים רבים אין להם בכלל מושג שמדובר ברשת ישראלית".

בישראל המצב שונה. "לישראל פשוט לא באים תיירים. חלק מפחדים להגיע, וחלק מהבעיה היא גם תעופתית. כשמספר חברות התעופה קטן והנגישות לישראל מוגבלת, זה מיד משפיע".

הפגיעה מורגשת במיוחד בשווקים שנשענו במשך שנים על תיירות נכנסת. "בתל אביב ובירושלים אנחנו נמצאים בתקופות מסוימות סביב 40%-50% תפוסה. ירושלים ותל אביב הן סיפור אחר לגמרי מאילת". תיירות עסקית, קבוצות וצליינים היו חלק חשוב מהביקוש באזורים האלה, והיעדרם משאיר חדרים רבים פנויים.

המספרים בענף מחזקים את הפער. ברבעון הראשון של 2026 נרשמו כ-3.5 מיליון לינות במלונות בישראל, מתוכן 2.8 מיליון של ישראלים וכ-700 אלף של תיירים. תפוסת החדרים הארצית עמדה על 39%, לעומת 49% בתקופה המקבילה שנה קודם. בסוף 2025 פעלו בישראל 437 מלונות תיירות ובהם כ-57.8 אלף חדרים, עם תפוסה שנתית ממוצעת של 53%.


 מלון יו מג'יק פלאס אילת צילום: איה בן עזרי

מי באמת ממלא את אילת?

סביב אילת יש סטיגמה שלפיה ועדי עובדים, קבוצות מאורגנות וארגונים גדולים הם אלה שמחזיקים את ענף המלונאות בעיר. עד כמה זה נכון?

"יש חלוקה שונה בין עונות השנה. בתקופות מסוימות קבוצות מאורגנות אכן מהוות חלק מהפעילות, אבל בשיא העונה, בעיקר בקיץ ובחגים, החדרים נמכרים בעיקר למשפחות וללקוחות פרטיים שמוכנים לשלם את המחיר הגבוה.

"אילת נשענת כבר שנים בעיקר על הישראלים. תיירים מחו"ל תופסים בעיר נתח מצומצם. תיירות נכנסת משמעותית יותר לירושלים, תל אביב, ים המלח וטבריה, בעיקר בזכות תיירות עסקית, קבוצות מאורגנות וצליינים".

קיראו עוד ב"תיירות ותעופה"

עקה מכניס למשוואה גם את המוצר שמקבלת משפחה באילת. "ריזורטים רבים בעיר כוללים בריכות, כמויות מזון גדולות, בידור והפקות. הישראלים אוהבים את המבחר של האוכל ומצפים לזה. הם אוכלים עם העיניים", הוא אומר, ומוסיף שהם מצפים גם להפקות הבידור שמגיעות לעלויות של מיליוני שקלים בשנה.


 מלון לאונרדו גרנד ריזורט לימסול בקפריסין

334 מלונות, ורוב הצמיחה נמצאת בחו"ל

פתאל הפכה במהלך השנים מחברה ישראלית לקבוצת מלונאות בינלאומית. עקה אומר כי הקבוצה מפעילה כיום כ-334 מלונות, מתוכם סביב 60 בישראל, ופועלת ב-22 מדינות. מרכז הכובד של ההתרחבות נמצא באירופה, ובעיקר ביוון, קפריסין, ספרד ואיטליה, לצד פעילות גדולה בגרמניה, בריטניה ומדינות נוספות.

הסיבה נוגעת גם למהירות הקמת מלון. "בישראל מהרגע שקונים קרקע ועד שמגיעים למלון פעיל, עשר שנים נחשבות מבחינתי תוצאה טובה. כל השנים האלה כוללות ריבית ועלויות. באירופה יש מקומות שבהם התהליך מהיר יותר, הקרקע זולה יותר ויש תמיכה בהשקעה".

בישראל קיימים מסלולי סיוע להקמה ולהרחבת מלונות, ובתקציב 2026 הוגדר ענף המלונאות כענף עתיר הון עם השקעות שנתיות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל. המדינה גם הציבה יעד להרחבת היצע חדרי המלון ולצמצום חסמים בדרך להקמת מלונות חדשים.

עקה מסכם את הפער בין ישראל לחו"ל במשוואה פשוטה יחסית: המלון הישראלי מוכר חדר במחיר גבוה, ובמקביל סוחב בסיס הוצאות גבוה בהרבה. "כשקרקע, בנייה, שכר, מזון, ארנונה, אבטחה וכשרות עולים יותר, זה מגיע למחיר. בסוף צריך להסתכל גם על מה נשאר מההכנסה, ושם הפער מול אירופה יכול להיות גדול".

הוספת תגובה
2 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מורה להבנת הנקרא 14/10/2026 06:12
    הגב לתגובה זו
    זה רק אני התמקדתי במשפט הפער יכול להיות גדול. בדגש על המילה יכול. כלומר לא בהכרח.
  • 1.
    אנונימי 29/09/2026 15:49
    הגב לתגובה זו
    אתה רק מחזק את התובנה שכדאי ועדיף לנפוש ביוון כרתים קפריסין או עקבה