שחר עקה סמנכ"ל הכספים פתאל החזקות (צילום: ארז עוזיר)
שחר עקה סמנכ"ל הכספים פתאל החזקות (צילום: ארז עוזיר)
ראיון

"25 מיליון שקל ארנונה באילת": מאחורי מחירי המלונות בישראל

שחר עקה, יו"ר פתאל אירופה וסמנכ"ל הכספים של קבוצת פתאל, מצביע על פערי עלויות גדולים בין הפעלת מלון בישראל לאירופה: קרקע ובנייה, כוח אדם, מזון, אבטחה, כשרות וארנונה. בריאיון לביזפורטל הוא מסביר מדוע ריזורט ישראלי מתקשה להתחרות במחיר של מלון בקפריסין ומגלה שבבדיקה שערכה הרשת בעבר שיעור הרווחיות בישראל היה נמוך משמעותית מזה שבאירופה

מירב ארד |


חדר מלון בישראל עולה לעיתים הרבה יותר מחדר שנראה דומה ביוון, בקפריסין או במזרח אירופה. מבחינת שחר עקה, יו"ר פתאל אירופה וסמנכ"ל הכספים של קבוצת פתאל, ההסבר מתחיל הרבה לפני שהאורח נכנס ללובי. הקרקע יקרה יותר, הקמת המלון נמשכת שנים, המזון וכוח האדם עולים יותר, ועל כל אלה מתווספות הוצאות שבחלק ממדינות אירופה תופסות משקל קטן בהרבה.

".

הפער בולט במיוחד בכוח האדם. עקה מביא כדוגמה את העובדים הירדנים באילת: "עובד ירדני באילת עולה לנו מעל 10,000 שקל בחודש. יש שכר לפי ישראל, עלויות מעבר והפרשות סוציאליות. אותו עובד בצד הירדני עולה בערך 1,500 שקל. זו השוואה בין מבני עלויות שונים לגמרי".

"המחיר גבוה יותר, הרווחיות נמוכה יותרהמחיר בארץ היה גבוה יותר, אבל שיעור הרווחיות היה בערך 25%, לעומת ממוצע של כ-40% במלונות שבדקנו בחו"ל. זה ממחיש שהמחיר לא מספר את כל הסיפור", הוא אומר.

גם ההשוואה של חופשה באילת לחופשה בקפריסין דורשת לדבריו להסתכל על המוצר כולו. מלונות הנופש בישראל כוללים פעמים רבות מערכי מזון גדולים, בידור והפקות, בריכות ושירותים בהיקף רחב. "הישראלים אוהבים מבחר גדול באוכל. ההפקות והבידור עולים מיליונים. בריזורטים באגן הים התיכון המודל בדרך כלל מצומצם יותר".

אל המחיר מתווסף גם הביקוש העונתי. באוגוסט ובחגים אילת פוגשת ביקוש גבוה מצד משפחות ישראליות, בזמן שבחלק מיעדי הים התיכון פסח או סוכות נופלים בתחילת העונה או בסופה. מנגד, בחורף המחירים באילת יורדים משמעותית, תוצאה של ניהול תפוסה ותמחור בהתאם לביקוש.

מהשיחות שלי עם אנשים בחו"ל, התדמית של ישראל בהחלט ירדה", הוא אומר. עם זאת, ההשפעה על פעילות המלונות באירופה מצומצמת בהרבה. "במלונות בחו"ל אנחנו כמעט לא מרגישים את זה. אנשים מגיעים למלון, ובמקרים רבים אין להם בכלל מושג שמדובר ברשת ישראלית".

בישראל המצב שונה. "לישראל פשוט לא באים תיירים. חלק מפחדים להגיע, וחלק מהבעיה היא גם תעופתית. כשמספר חברות התעופה קטן והנגישות לישראל מוגבלת, זה מיד משפיע".

הפגיעה מורגשת במיוחד בשווקים שנשענו במשך שנים על תיירות נכנסת. "בתל אביב ובירושלים אנחנו נמצאים בתקופות מסוימות סביב 40%-50% תפוסה. ירושלים ותל אביב הן סיפור אחר לגמרי מאילת". תיירות עסקית, קבוצות וצליינים היו חלק חשוב מהביקוש באזורים האלה, והיעדרם משאיר חדרים רבים פנויים.

המספרים בענף מחזקים את הפער. ברבעון הראשון של 2026 נרשמו כ-3.5 מיליון לינות במלונות בישראל, מתוכן 2.8 מיליון של ישראלים וכ-700 אלף של תיירים. תפוסת החדרים הארצית עמדה על 39%, לעומת 49% בתקופה המקבילה שנה קודם. בסוף 2025 פעלו בישראל 437 מלונות תיירות ובהם כ-57.8 אלף חדרים, עם תפוסה שנתית ממוצעת של 53%334  מלונות, ורוב הצמיחה נמצאת בחו"ל

פתאל הפכה במהלך השנים מחברה ישראלית לקבוצת מלונאות בינלאומית. עקה אומר כי הקבוצה מפעילה כיום כ-334 מלונות, מתוכם סביב 60 בישראל, ופועלת ב-22 מדינות. מרכז הכובד של ההתרחבות נמצא באירופה, ובעיקר ביוון, קפריסין, ספרד ואיטליה, לצד פעילות גדולה בגרמניה, בריטניה ומדינות נוספות.

הסיבה נוגעת גם למהירות הקמת מלון. "בישראל מהרגע שקונים קרקע ועד שמגיעים למלון פעיל, עשר שנים נחשבות מבחינתי תוצאה טובה. כל השנים האלה כוללות ריבית ועלויות. באירופה יש מקומות שבהם התהליך מהיר יותר, הקרקע זולה יותר ויש תמיכה בהשקעה".

בישראל קיימים מסלולי סיוע להקמה ולהרחבת מלונות, ובתקציב 2026 הוגדר ענף המלונאות כענף עתיר הון עם השקעות שנתיות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל. המדינה גם הציבה יעד להרחבת היצע חדרי המלון ולצמצום חסמים בדרך להקמת מלונות חדשים.

קיראו עוד ב"תיירות ותעופה"

עבור עקה, הפער בין ישראל לחו"ל מתנקז בסוף למשוואה פשוטה יחסית: המלון הישראלי מוכר חדר במחיר גבוה, ובמקביל סוחב בסיס הוצאות גבוה בהרבה. "כשקרקע, בנייה, שכר, מזון, ארנונה, אבטחה וכשרות עולים יותר, זה מגיע למחיר. בסוף צריך להסתכל גם על מה נשאר מההכנסה, ושם הפער מול אירופה יכול להיות גדול".




הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה