אורי סירקיס: "הנוסע הישראלי מחשב מסלול מחדש - ויש לזה ערך כלכלי"

התקרית בטיסת פליי דובאי FZ1073 מדובאי לתל אביב עשויה להפוך מאירוע בטיחותי חריג לנקודת שינוי רחבה יותר בשוק התעופה הישראלי. מעבר לחקירה סביב מה שאירע בתא הטייס, השעיית פעילות החברה בקו לישראל מחזירה למרכז את השאלה שמלווה את הענף מאז תחילת המלחמה: כמה שווה לנוסע היכולת של חברת תעופה להמשיך לפעול גם בתקופות משבר.

עבור ישראייר, השאלה הזאת מגיעה בתקופה משמעותית. החברה נכנסת לפעילות ארוכת טווח, משיקה קו ישיר לניו יורק ומנסה לבסס את עצמה כחברת תעופה רחבה יותר. שני מטוסי איירבס A330 שרכשה בכ-85 מיליון דולר עומדים במרכז המהלך, לצד גיוס צוותים, הרחבת מערך התפעול וקמפיין חדש בהשקעה של כמיליון דולר.

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, סבור שהתקרית בפליי דובאי מחזקת מגמה שכבר החלה להתפתח אצל הנוסע הישראלי: מחיר ושעת המראה עדיין חשובים, אך אליהם מצטרפים כיום שיקולים של רציפות, זמינות וביטחון.

האם עצירת הפעילות של פליי דובאי יוצרת מבחינת ישראייר הזדמנות להגדיל משמעותית את הפעילות בקו לאמירויות?

"זה אירוע סינגולרי, והרבה יותר גדול מכמה טיסות שהתפנו. הנוסע הישראלי מחשב מסלול מחדש. בשלוש השנים האחרונות הוא חווה ביטולים ואי־רציפות מצד חברות זרות, ועכשיו נוסף גם ממד ביטחוני ושאלות הנוגעות לעמידה בעקרונות התעופה הבינלאומית.

"פתאום יש ערך כלכלי מובהק לטיסה בחברה ישראלית לרציפות, לוודאות ולמעטפת הביטחונית. אם בעבר הלקוח הסתכל בעיקר על מחיר ושעה, היום הוא שואל גם: מי יהיה כאן כשיקרה משהו?

"מבחינת ישראייר זו הזדמנות משמעותית, ולא רק בדובאי. ככל שנקבל את האישורים ונוכל להעמיד קיבולת, נקלוט חלק משמעותי מהביקוש".

היכולת לנצל את הביקוש תלויה גם בכמות המטוסים ובקיבולת שישראייר יכולה להעמיד. החברה מרחיבה השנה את הצי ואת היקף הפעילות, כאשר אחד המהלכים הגדולים ביותר שלה הוא הכניסה לשוק הטרנס-אטלנטי. ישראייר השלימה רכישה של שני מטוסי איירבס A330 בכ-85 מיליון דולר, כולל חלפים וציוד נלווה, והרחיבה את מערך הטייסים לקראת הפעילות בארה"ב.

"אם אפשר לטוס לדובאי בבטחה, אנחנו רוצים וצריכים להיות שם"

טיסות החילוץ לדובאי פותחות את הדרך לחידוש הקו הסדיר?

• גם בביזנס כבר לא הכל כלול: יונייטד מפרקת את מחלקות היוקרה לחבילות
• אייר פראנס-KLM ולופטהנזה במאבק על TAP: ההצעות חצו את רף מיליארד האירו

"בהחלט יש כאן שינוי. העובדה שקיבלנו אישור לטוס לדובאי מוכיחה שאפשר לייצר מתווה בטוח שמאפשר לחברה ישראלית לפעול שם.

"אנחנו בשיח עם המדינה כדי לחזור גם לפעילות מסחרית סדירה. אם אפשר לטוס לדובאי בבטחה, אנחנו רוצים וצריכים להיות שם".

העובדה שפליי דובאי המשיכה לטוס בזמן שישראייר לא הורשתה לפעול העניקה לה יתרון לא הוגן?

"ברור שנוצר עיוות תחרותי. כשחברה ישראלית מנועה מטעמי ביטחון מלטוס בקו וחברה זרה ממשיכה להפעיל אותו בהיקפים משמעותיים, היא מקבלת בפועל יתרון תחרותי.

"אנחנו מכבדים לחלוטין את החלטות גורמי הביטחון. אבל המדינה צריכה לוודא שהחלטה שנועדה להגן על חברה ישראלית לא הופכת בסופו של דבר לחיסרון מסחרי קבוע שלה".

• מתכננים כבר את החופשה הבאה? שבוע לפה או לשם יכול לחסוך לכם אלפי שקלים
• ההבנות עם האמירויות הושגו: ארקיע מחזירה ישראלים מדובאי כבר היום, אל על במוצאי החג

מבחינת ישראייר, שאלת הזהות של החברה המפעילה מקבלת כעת מקום גם במהלך השיווקי של קו ניו יורק. החברה עולה בקמפיין בהשקעה של כמיליון דולר, שייפרס בטלוויזיה, בשילוט חוצות, בדיגיטל וברשתות החברתיות. במרכזו מוצבים הצוותים הישראליים והשירות בעברית לאורך הטיסה.

הקו נשען על שני מטוסי A330 רחבי גוף שנרכשו במסגרת ההשקעה של כ-85 מיליון דולר. המטוסים מציעים ארבע רמות שירות - ביזנס, פרימיום, אקונומי פלוס ואקונומי. מבחינת החברה, מדובר בניסיון לבנות מוצר שמתחרה בקווים ארוכי הטווח גם דרך השירות והחוויה, מעבר למחיר הכרטיס.

הכניסה לניו יורק מחייבת את ישראייר לעבור מפעילות שמתמקדת בעיקר בטיסות קצרות ובינוניות להפעלה מורכבת יותר של מטוסים רחבי גוף. החברה השלימה בחודשים האחרונים הליכים רגולטוריים בארה"ב ובישראל והרחיבה את כוח האדם בהתאם.

אחרי האירועים האחרונים, איך נוסע יכול להרגיש בטוח כשהמטוס והצוות של ישראייר הם בחכירה רטובה?

"צריך לעשות הבחנה ברורה: בדירוג הביטחוני הישראלי, מטוס זר שפועל בחכירה רטובה עבור ישראייר או עבור כל חברה ישראלית מדורג ברמת ביטחון גבוהה יותר מטיסה שמופעלת על ידי חברת תעופה זרה.

"המודל הביטחוני של החכירות הרטובות קודם על ידי גורמי הביטחון, ובהם השב״כ, ואושר בדרגים הבכירים ביותר, לרבות ראש הממשלה. מאחוריו עומד תהליך סדור של ניהול סיכונים ואבטחה דיפרנציאלית. לא נכון להיכנס לתורת הלחימה עצמה, אבל זו מעטפת ישראלית משמעותית.

"החברות המפעילות עוברות את האישורים הנדרשים של רשות התעופה האזרחית, הגורמים הטכניים בישראל כפופים לבדיקות ולאישורים, וגם הטייסים והדיילים נמצאים תחת מנגנוני בקרה ובדיקה של הגורמים הרלוונטיים.

"לכן אני אומר לנוסע: חכירה רטובה שפועלת עבור ישראייר נמצאת תחת מעטפת ישראלית של פיקוח, בקרה וניהול סיכונים. האחריות נשארת שלנו".

"תקציב האבטחה יוצר תקרת זכוכית לצמיחה"

החכירות הרטובות חוסכות לכם כסף?

"להפך. חכירה רטובה יקרה יותר, כי יש עוד 'יד' באמצע שצריכה להרוויח.

"אם משרד האוצר יכפיל מחר את תקציב אבטחת התעופה, באופן טבעי יהיה לנו כדאי להפעיל יותר מטוסים בעצמנו, עם צוותים ישראליים.

"הבעיה היא שהביקוש לתעופה הישראלית גדל הרבה יותר מהר מתקציב האבטחה. כך נוצרת תקרת זכוכית לצמיחה. אנחנו רוצים להוסיף מטוסים ומושבים, אבל בלי גידול מקביל בתקציב האבטחה, החכירות הרטובות הן אחד הכלים היחידים שמאפשרים לנו להמשיך לצמוח.

"אם המדינה רוצה תעופה ישראלית חזקה יותר, תקציב האבטחה חייב לצמוח יחד איתה".

החכירות הרטובות הפכו בשנים האחרונות לחלק מרכזי מהיכולת של ישראייר להגדיל במהירות את מספר הטיסות. העלות עבור החברה משמעותית: ב-2025 הסתכמו הוצאות החכירה הרטובה בכ-85.1 מיליון דולר, לעומת כ-39.2 מיליון דולר ב-2024. במקביל, החברה מנסה להגדיל בהדרגה את הצי שבבעלותה ואת מספר הצוותים שהיא מפעילה בעצמה.

הקו לניו יורק הוא חלק מרכזי מהאסטרטגיה הזאת. ישראייר מבקשת להגיע בשנים הקרובות לכ-3 מיליון נוסעים ולהרחיב פעילות גם ביעדים ארוכי טווח נוספים. תוכנית ההתרחבות כוללת הגדלת הפעילות בניו יורק וביעדים נוספים, לצד הרחבת צי המטוסים רחבי הגוף.

המניה עלתה בעקבות האירוע בפליי דובאי בחדות. המשקיעים מזהים שינוי אמיתי או מתלהבים מאירוע נקודתי?

"אני לא מנהל את החברה לפי מחיר המניה, אבל נדמה לי שלמשקיעים נפל האסימון שיש כאן רצף של אירועים שמתחברים לתמונה אחת.

"היה לנו קיץ עם שיא במספר הנוסעים, זכינו במכרז אילת, השקנו את SuperFly, הקמנו ומרחיבים מרכז תחזוקה בלרנקה ופתחנו את ניו יורק. ואז, על כל זה, הגיע האירוע הסינגולרי של flydubai.

"האירוע הזה חידד משהו עמוק יותר: הנוסע הישראלי מתחיל לתת ערך לוודאות ולרציפות של חברה ישראלית. עכשיו התפקיד שלנו הוא לתרגם את כל זה לצמיחה ולתוצאות לאורך זמן".

מה המדינה צריכה לעשות כדי לחזק את חברות התעופה הישראליות בלי לפגוע בתחרות?

"שלוש השנים האחרונות הוכיחו שתעופה ישראלית היא נכס אסטרטגי. חברות זרות יכולות להפסיק לטוס ברגע של משבר; החברות הישראליות נשארות.

"אני בעד תחרות ובעד חברות זרות הן חשובות למחירים ולצרכן. אבל התחרות חייבת להיות הוגנת. אי אפשר מצד אחד להטיל על חברה ישראלית מגבלות ביטחוניות ומצד שני לאפשר למתחרה זר ליהנות מהשוק שמתפנה.

"והדבר הכי קונקרטי שהמדינה יכולה לעשות הוא להתאים את תקציב אבטחת התעופה לצמיחת הענף. אם רוצים יותר מטוסים ישראליים, יותר טייסים ישראלים ויכולת אמיתית בשעת חירום צריך לאפשר לחברות הישראליות לצמוח גם בשגרה".