האמריקאים מעלים את מחיר הפרישה: 1.46 מיליון דולר כבר נחשבים ליעד

האמריקאים מעריכים שהפרישה שלהם הולכת להיות יקרה יותר. לפי מחקר Planning & Progress לשנת 2026 של Northwestern Mutual, הסכום הממוצע שלדעתם יידרש כדי לפרוש בנוחות הגיע ל-1.46 מיליון דולר, לעומת 1.26 מיליון דולר ב-2025 - עלייה של 200 אלף דולר, או כ-16%, בתוך שנה. בכך חזר "מספר הקסם" של הפרישה לשיא שנרשם ב-2024.

היעד עולה, אבל כמעט מחצית חוששים שלא יגיעו אליו

השינוי לאורך השנים אינו רציף, אבל הכיוון הכללי ברור. ב-2022 העריכו האמריקאים כי יזדקקו ל-1.25 מיליון דולר לפרישה נוחה, ב-2023 עלה הסכום ל-1.27 מיליון דולר וב-2024 הוא זינק ל-1.46 מיליון דולר. ב-2025 נרשמה ירידה ל-1.26 מיליון דולר, וכעת, ב-2026, חזר הסכום ל-1.46 מיליון דולר. כלומר, בתוך ארבע שנים עלה יעד הפרישה הנתפס בכ-210 אלף דולר, כמעט 17%.

אצל בעלי הון הרף גבוה עוד יותר. אמריקאים שמחזיקים ביותר ממיליון דולר בנכסים להשקעה מעריכים כי יזדקקו בממוצע ל-2.67 מיליון דולר כדי לפרוש בנוחות, כמעט פי שניים מההערכה בקרב כלל הנשאלים.

אלא שמול העלייה בציפיות עומדת תמונה הרבה פחות נוחה של המוכנות בפועל. 46% מהאמריקאים אינם מאמינים שיהיו מוכנים כלכלית לפרישה ו-48% חוששים שהם עלולים לחיות יותר מהתקופה שהחיסכון שלהם יוכל לממן. בקרב מי שכבר חוסכים לפרישה, 23% צברו סכום השווה להכנסה השנתית הנוכחית שלהם או פחות.

גם הארכת תוחלת החיים מגדילה את הלחץ. 27% מהאמריקאים סבורים שהם עשויים להגיע לגיל 100, בעוד גיל הפרישה המתוכנן הממוצע עומד על 65. מבחינת חלק מהחוסכים, המשמעות היא צורך לממן תקופת פרישה שיכולה להימשך שלושה עשורים ואף יותר.

מחצית מבני דור ה-X והמילניאלס מתכננים לעבוד גם בפנסיה

אחד הנתונים הבולטים במחקר הוא שהמושג "פרישה" כבר אינו בהכרח שם נרדף להפסקת עבודה. 41% מכלל האמריקאים כבר עובדים או מתכננים לעבוד בתקופת הפרישה, לעומת 40% ב-2025.

הפער הבין-דורי משמעותי. בקרב המילניאלס ודור ה-X, 50% מתכננים לעבוד או כבר עובדים במהלך הפרישה. אצל דור Z מדובר ב-42%, ואילו בקרב הבייבי בומרס והמבוגרים יותר השיעור נמוך בהרבה ועומד על 24%.

עבור חלק מהנשאלים העבודה נועדה לשמור על פעילות ועניין, אבל יש גם סיבה כלכלית ברורה: כמעט מחצית ממי שמצפים לעבוד בתקופת הפרישה אומרים שהם יזדקקו להכנסה כדי לממן את רמת החיים שהם רוצים.

הלחץ בולט במיוחד בקרב דור ה-X, שחלקו כבר מתקרב לגיל הפרישה. 20% מבני הדור אומרים שחששות או קשיים כלכליים כבר גרמו להם לדחות את מועד הפרישה. מנגד, יש גם סימנים לשיפור: 49% מבני דור ה-X צברו לפחות פי ארבעה מהכנסתם השנתית, לעומת 41% בשנה הקודמת.

• עבד חודשיים והמעסיקה תשלם 889 אלף שקל: כך עובדת חובת הפנסיה
• מיליון שקל בפנסיה בגיל 50 - כמה יהיו בגיל 67?

מה באמת מטריד את האמריקאים לקראת הפרישה?

כשנשאלו מהן השאלות שמטרידות אותם ביותר, 40% מהאמריקאים הצביעו על השאלה כמה כסף בכלל יידרש להם כדי לפרוש בנוחות. במקום השני נמצא החשש מפני עתידו של Social Security: כ-33% שואלים אם מערכת הביטוח הלאומי האמריקאית עדיין תהיה שם כאשר יהיו זכאים לקבל ממנה קצבאות.

עוד 28% מודאגים מהאפשרות שיחיו יותר מהחיסכון שלהם, ו-27% חוששים שלא יוכלו לממן טיפול סיעודי. האינפלציה והבריאות נמצאות גם הן גבוה ברשימה: 24% מודאגים מהשפעת עליית המחירים על שנות הפרישה ושיעור זהה מוטרד מהיכולת לממן הוצאות רפואיות. 23% חוששים מהשפעת המסים על הכנסתם לאחר הפרישה. לעומת זאת, רק 12% ציינו נפילה בשוק המניות כאחת השאלות המרכזיות שמעסיקות אותם.

לדברי החברה שערכה את המחקר, אין סכום אחד שמתאים לכל פורש. לפי כלל "פי 25", יעד של 1.46 מיליון דולר מתאים להוצאה שנתית של כ-58 אלף דולר. כלל ה-4% מביא לתוצאה דומה: משיכה של 4% מהסכום בשנה הראשונה מסתכמת בכ-58,400 דולר. בפועל, הסכום הנדרש תלוי ברמת החיים, בגיל הפרישה, במשך הפרישה, בהוצאות הבריאות, במסים ובמקורות הכנסה נוספים.

הנתון של 1.46 מיליון דולר הוא לכן רק חלק מהסיפור. המחקר מצביע על שינוי רחב יותר באופן שבו האמריקאים רואים את שנות הפרישה: הם מעריכים שהן יהיו יקרות וארוכות יותר, ורבים כבר אינם מניחים שהיציאה לפנסיה פירושה הפסקת עבודה מוחלטת. ובעוד "מספר הקסם" עלה ב-200 אלף דולר בתוך שנה, כמעט מחצית מהאמריקאים חוששים שהבעיה שלהם תהיה בסיסית הרבה יותר - שהכסף שחסכו פשוט לא יספיק.