תיקון חדש: החלל האטום מתחת לממ"ד לא ייגרע מזכויות הבנייה

מינהל התכנון מביא לשולחן המועצה הארצית חבילת תיקונים שנועדה להסיר חסמים שצפו בתקופת החירום. במרכז החבילה עומד תיקון שאמור להקל משמעותית על מיגון בניינים קיימים: חלל אטום שנוצר מתחת למגדל ממ"דים לא ייחשב עוד כשטח בנוי ולא ינגוס בזכויות הבנייה של הבניין. ההצעות טרם אושרו, וחלקן יובאו בפני המועצה לצורך המלצה לשר הפנים.

הבעיה מתעוררת כשבונים "מגדל ממ"דים", כלומר מוסיפים מרחבים מוגנים זה מעל זה לאורך קומותיו של בניין קיים שאין בו מיגון. מתחת לממ"ד הראשון, שנבנה בקומה הראשונה מעל הקרקע, נוצר חלל טכני סגור ואטום ללא פתחים. כיום החלל הזה עלול להיספר כשטח בנוי ולגרוע מזכויות הבנייה, אף שאיש אינו משתמש בו. לפי הנוסח המוצע, חלל כזה, המוקף כולו בקירות ואטום, יוחרג ממניין השטח הכולל המותר לבנייה.

מינהל התכנון כבר ביקש להאריך את הפטור מהיתר לבניית ממ"דים עד סוף 2028, על רקע היקפי שימוש גבוהים והצורך לצמצם את פערי המיגון. לפי פיקוד העורף, כשליש מאוכלוסיית ישראל חסרה כיום מרחב מוגן תקין או מקלט, וכל חסם תכנוני שמייקר או מעכב את ההקמה פוגע ישירות ביכולת לצמצם את הפער.

מ-180 מ"ר ל-60: המיגון בבתי הספר הופך לרציף

השינוי השני מרחיב את הגמישות בהקמת מרחבים מוגנים בבתי ספר במסלול של פטור מהיתר. התקנות הקיימות מאפשרות מרחב מוגן אחד לכל כיתה, בשטח של כ-15 מ"ר נטו, או מרחב משותף לשתי כיתות, עד לתקרה כוללת של 180 מ"ר נטו למגרש.

כעת מוצע לאפשר מרחב מוגן מאוחד לשתיים עד ארבע כיתות. לפי ההצעה, ניתן יהיה לבנות ברצף אופקי מרחב מוגן בשטח של עד 60 מ"ר נטו, המקביל למיגון של ארבע כיתות, וכן לבנותו עד שתי קומות בטור אנכי ממפלס הקרקע. התקרה הכוללת של 180 מ"ר נטו למגרש לא תשתנה, כך שניתן יהיה להקים עד שלושה מרחבים מאוחדים כאלה. המטרה היא ליצור מרחבים גדולים ורציפים שמתאימים טוב יותר לשהייה של כיתות שלמות בשעת חירום.

15 ימים לאישור: הגורם שלא ישיב ייחשב כמי שאינו מתנגד

התיקון השלישי מסדיר את הליכי שינוי השימוש למטרת עסק. בעקבות שינוי בחוק התכנון והבנייה, מוצע לקבוע במפורש ארבעה גורמים מאשרים: שר הבריאות, השר להגנת הסביבה, הרשות הארצית לכבאות והצלה ופיקוד העורף. לצד זאת נקבעים לוחות זמנים מחייבים.

מהנדס הוועדה המקומית יבדוק בתוך עשרה ימים אם בקשה דיגיטלית עומדת בתנאים המוקדמים. גורם מאשר יידרש להשיב בתוך 15 ימים, ואם לא יעשה זאת במועד, יראו אותו כמי שאינו מתנגד לבקשה. מהנדס הוועדה יבדוק את התאמת הבקשה בתוך 30 ימים מקליטתה, או ממועד תשובת הגורם המאשר בעסק טעון רישוי, ורשות הרישוי תכריע בתוך 30 ימים נוספים.

התיקון הרביעי והרחב ביותר הוא רפורמה בתכן הבנייה. המועצה תדון בתקנות חדשות ועצמאיות לשלד ולביסוס מבנים, שיחליפו את ההוראות הקיימות בתוספת השנייה לתקנות הבקשה להיתר. לפי ההצעה, שלד של מבני מגורים ומבנים רגילים יתוכנן לאורך חיים של 50 שנה לפחות, מבני ציבור ותשתית ל-100 שנה לפחות, ומבנים ארעיים לעשר שנים לפחות. עוד מוצע לאפשר שימוש בתקינה אירופית כשאין תקן ישראלי מתאים, לצד דרישות למניעת כשל פריך והתמוטטות בשרשרת, מקדמי עמידות ברעידות אדמה והוראות לעמידות השלד באש ולתכנון הגיאוטכני של הביסוס.

כל ההצעות עדיין על שולחן הדיונים. המועצה תתכנס ב-6 באוקטובר, וחלק מהתיקונים יידרשו גם לחתימת שר הפנים לפני שייכנסו לתוקף.

• הונו יותר מ-40 לקוחות ב-4.2 מיליון דולר והשאירו בתים לא גמורים
• משרד השיכון רוצה לשנות את שוק השכירות: דיווח על דירות, אכיפה וחוזים ארוכים יותר