תחום התכנון והבנייה עומד בלב שוק הנדל"ן הישראלי ומגדיר את הכללים שלפיהם מאושרות תוכניות בנייה, נקבעים ייעודי קרקע ומוענקים היתרים. מערכת התכנון בנויה משורת מוסדות, ובהם הוועדות המקומיות, הוועדות המחוזיות והמועצה הארצית, שכל אחת מהן אחראית על שלב אחר
בהליך אישור הבנייה.
קצב אישור התוכניות והיתרי הבנייה משפיע ישירות על היצע הדירות ועל מחיריהן. עיכובים בירוקרטיים, מחסור בקרקעות מאושרות ופערים בין ביקוש להיצע נחשבים לגורמים מרכזיים בעליית מחירי הדיור. משום כך רפורמות בתחום התכנון זוכות לתשומת לב ציבורית
רבה ומהוות חלק מהותי מהדיון על מצב כלכלת ישראל ויוקר המחיה.
עבור יזמים ומשקיעים, הבנת הליכי התכנון היא תנאי בסיסי לפעילות בשוק הנדל"ן.
שינויי ייעוד, תוספת זכויות בנייה והתחדשות עירונית עשויים להשביח נכסים באופן משמעותי, ולכן החלטות ועדות התכנון נבחנות בקפידה. מעקב אחר מדיניות התכנון מסייע להעריך מגמות בכלכלה המקומית, שכן ענף הבנייה
מהווה מנוע צמיחה מרכזי ומעסיק מאות אלפי עובדים במשק הישראלי.
התוכנית, במסגרת פינוי-בינוי משתרעת על פני כ-5.8 דונם בדרום העיר במתחם הרחובות יוספברג, כץ ובן צבי, כוללת הקמת שני מגדלים בני 24 קומות, שטחי מסחר, ציבור וכיכר עירונית
הדיירים קיבלו היתר בנייה להרחבת דירתם על חשבון הגג המשותף, חרגו בצורה משמעותית מההיתר ופיצלו את דירתם לשתי יחידות. השכן ביקש בתביעתו להרוס את הבנייה ולחייב את הנתבעים בשכר דירה על שימוש ותפיסת חזקה ייחודית בגג הבית המשותף
כתוצאה מהגדלת הצפיפות אנשים יוותרו על השימוש ברכב, יהיה קל יותר להתנייד, יקטן זיהום האוויר, ואיכות החיים תשתפר. נשמע הפוך מההיגיון? זה מה שהחליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה. אבל השאלה הגדולה היא איך בכלל אפשר להכפיל את אוכלוסיית המרכז כשאין תחבורה ותשתיות?
הוועדה המחוזית הפקידה תוכנית להקמת רובע הכולל גם 129,000 מ"ר עבור מבני ציבור, כ-4,100 מ"ר עבור שטחי מסחר וכ-132 דונם שטחים ציבוריים פתוחים - מתוכם 44 דונם פארק עירוני
בסוף השבוע האחרון הופקדה בוועדה המחוזית תוכנית להרחבת אחת משכונות המגורים היוקרתיות בצפון. הבעיה: בשל התנגדות התושבים, ההרשמה המוקדמת תהיה פתוחה רק לתושבי השכונה
