דיירים שחרגו מהיתר הבניה חויבו להרוס את החריגות ולשלם פיצוי לשכן
האם לדיירים שקילו היתר בניה מותר לעשות מה שהם רוצים ולחרוג ממנו? התשובה של המפקח על רישום מקרקעין בפתח תקווה היא לא. דיירים מקומה שלישית מבני ברק אמנם קיבלו היתר בנייה להרחבת דירתם על חשבון הגג המשותף, אבל הם חרגו בצורה משמעותית מההיתר ופיצלו את דירתם לשתי יחידות.
השכן, מקומה ראשונה, שגם לו יש זכויות בגג המשותף, ביקש להרוס את הבנייה ולחייב את הנתבעים בשכר דירה על שימוש ותפיסת חזקה ייחודית בגג הבית המשותף, פיצוי על הנזקים שנגרמו בדירתו בעקבות הבנייה.
הנתבעים טענו בתגובה כי קיבלו את הסכמת 75% מבעלי הדירות בבית המשותף ועבודות הבנייה בוצעו בהתאם להיתר. לגבי פיצול דירתם, טענו הנתבעים כי הפיצול נעשה "בדירה הקיימת הפרטית" ולא בגג המשותף. לגבי דמי השכירות, טענו הנתבעים כי בעת קבלת ההיתר, התובע לא היה רשום כבעלי הדירה וכשניתנה הסכמת 75% מהדיירים, לא עלתה הבקשה לתשלום שכר דירה. לטענתם, התובע מתכנן להרחיב את דירתו על ידי בניית סוכה ומרפסת על חשבון חצר הבית המשותף ובין היתר הוא רוצה לספח חלק מהותי ממבואת הבית המשותף, אך דיירי הבניין מתנגדים לכך ולכן הוא החליט לתבוע אותם.
- 16.לצערנו אין פיקוח בישראל כך שזה סתם עוד חוק על הדף. (ל"ת)אזרח 10/10/2021 11:28הגב לתגובה זו
- 15.רמי 09/10/2021 07:43הגב לתגובה זוכמו כן- התושב המתלונן , לא מקבל תגובה מדוע התלונה נסגרה. מדובר על חריגות משמעותיות מהתוכנית המאושרת.
- 14.אם אתה עובד פרקליטות או שופט עליון מותר לך הכל (ל"ת)ישראלי 07/10/2021 17:06הגב לתגובה זו
- נצור לשונך ועטך!! זו לשון הרע שעלולה לעלות לך בכל 11/10/2021 07:53הגב לתגובה זונצור לשונך ועטך!! זו לשון הרע שעלולה לעלות לך בכל רכושך בחכמה תעשה אם תתנצל פשוט טעיתי
- גם לעובדים בעירייה (ל"ת)ח 08/10/2021 16:53הגב לתגובה זו
- 13.בועז 06/10/2021 22:51הגב לתגובה זובית המשפט לא עשה לה דבר, אפילו לא דן בכך. בית המשפח ארור ימחה שמו וזכרו!!!
- 12.בן זמרי 06/10/2021 16:41הגב לתגובה זושל הגב בן ארי ? ונשיאת בית המשפט העליון ? מה ????
- 11.מוטי 06/10/2021 10:45הגב לתגובה זוצריך לפרסם זאת במודיעין עילית שם החריגות מהיתר בנייה לצורך יחידות דיור ח ו ג ג ת .
- 10.אדריכלית 06/10/2021 10:21הגב לתגובה זוהגיע הזמן שיאכפו את החוק. בישראל ובמגזר הערבי. פה ושם אין דין ואין דין וכל דאלים גבר. כל אחד עושה מה שהוא רוצה בהתעלמות ודריסת השכנים. חלק ניכר מהבעיות שלנו מתחילות מזה שאנשים מתעלמים מחוק התכנון והבניה אין מי שיעצור אותם
- ליאת בן ארי וחיוטה עשו חריגות בניה ולא עשו להם כלום (ל"ת)מפקח 07/10/2021 17:07הגב לתגובה זו
- וראש העין ?????? (ל"ת)בן זאב 06/10/2021 16:39הגב לתגובה זו
- 9.שולמן 06/10/2021 10:05הגב לתגובה זוברוכים הבאים לגו'ונגל
- 8.משה 06/10/2021 10:04הגב לתגובה זוכמה שאתם מפגרים לא יכולתם לוותר אחד לשני וכולם ירוויחו מהעניין . צרות עין
- 7.רועי 06/10/2021 09:32הגב לתגובה זוהיו יכולים לבנות ללא היתר כלל,ראו הנגב והגליל.
- 6.דבי 06/10/2021 07:55הגב לתגובה זומה ניר אורבך, חיות, שי ניצן ועוד. נכון הם לא בבני ברק טז מה? מורמים מעם? ??????????
- 5.דוד 06/10/2021 07:41הגב לתגובה זועריית בני ברק נותנת אישורים בלי לבדוק ! נוסף לכך עריית בני ברק עושה הכל שלא יהיה תמא בעיר וגם גוזלת 40 אחוז מקומת הקרקע תמורת תמא בשום עיר אין דבר כזה גזל גמור אתם לא מעל החוק גם בית המשפט המחוזי פסק שאסור לגנוב ואתם ממשיכים גזלנים
- עירייה מושח בבני ברק 06/10/2021 17:05הגב לתגובה זומחלקת הנדסה לא מפקחת על כלום ומחלקת אישורים גם כשיש סכנה בבניה מעניין מה המניע.סכנה שמזיקה למבנים הקיימים ולשטחי הציבור המשותפים ומעמיסה על תשתיות. כל דירה מפצלים לשניים וכל תוספת מרפסת או סוכה הופכת לתוספת דירה.בניין של עשר משפחות מכפיל אוכלוסיה מבלי שיישפרו תשתיות ויחזקו בבניינים ישנים של חמישים שנה ויותר סכנת נפשות
- 4.יוסי 06/10/2021 06:18הגב לתגובה זוהריקבון חוגג.
- 3.מיכאל 05/10/2021 23:23הגב לתגובה זואנשים חושבים שאין דין ואין דיין. צריך להעמיד אותם על מקומם. יש חוקים וכללים ולא יכול להיות שאנשים יפרו את חוקי הבנייה ויעשו דין לעצמם.
- 2.עוזי 05/10/2021 21:15הגב לתגובה זוהממשלות הביאו את הענף הזה למימדים כאלה שגורמים טרוף חושים לאזרחי המדינה הרבה חמדנות והרבה רמאות ונוכלות וכל דבר רע שקיים באדם וזה יאמר לממשלה אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה ואם המצב ימשך כך בסוף הכל יתמוטט כמו הר געש שפורץ משמיד ולא מפסיק
- 1.שוש 05/10/2021 19:41הגב לתגובה זועירית בני ברק עצימת עינים מול עבירות בניה
- שונטל 06/10/2021 08:39הגב לתגובה זוגם עיריית אשדוד מעלימה עין,מפנים לבית משפט

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות
הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.
ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.
בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.
מצב הקרקעות בישראל
מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."
- פסק תקדימי: רמ"י תוכל לתעדף מילואימניקים ונכי צה"ל בשיווק מגרשים
- מלחמת עולם בין לשכת השמאים לרמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."

שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"
ניב כרמי מסביר כי צניחת התחלות הבנייה לצד גל פרויקטי התחדשות עירונית שמוציא מאות אם לא אלפי משפחות לשוק השכירות, יוצרים לחץ גדול. וכתוצאה מכך בעלי דירות מעלים מחירים; "על כל דירה פנויה מתחרים כיום פי שניים שוכרים מאשר בעבר"
שוק השכירות במרכז הארץ נמצא בתקופה גועשת. בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה במחירי השכירות, ובשטח מספרים מתווכים ובעלי דירות על מציאות שבה הרבה יותר קשה למצוא דירה להשכרה שתהיה מתאימה - בטח שלא באותו אזור בו הם גרו. בעקבות ההיצע המצומצם לעומת הביקוש שגדל עם הפינוי של דיירים ותיקים לקראת הבנייה שבדרך כלל תיארך כ- 3-4 שנים ובמקרים מסוימים אף יותר מכך. התוצאה, קרב על כל נכס, ותמחור מחדש כמעט בכל עסקה. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ בשוק היא ההתחדשות העירונית.
מדובר על דיירים בבניינים ישנים שנכנסים להליך פינוי-בינוי, נדרשים לפנות את דירתם ולעבור לשכירות לתקופה די ארוכה - עד לסיום הבנייה. הגל הזה, של המשפחות שמחפשות דירות חלופיות מצטרף לשוק שכבר מתמודד עם מחסור בהיצע, ומעצים את הלחץ על שוכרים קיימים. במקביל, התחלות הבנייה החדשות נמצאות בירידה חדה. הריבית הגבוהה ועלויות המימון לצורך הבנייה מקשות על יזמים לצאת לפרויקטים חדשים, וכתוצאה מכך מלאי הדירות קטן. במציאות כזו, גם שוק היד השנייה וגם הדירות החדשות הקיימות הופכים יקרים יותר, והשוכרים מוצאים עצמם מתמודדים עם עליות מחירים כמעט בכל אספקט.
התוצאה מהמצב הזה ברורה: שוק השכירות הפך לזירת תחרות גדולה. ובה משפחות שמפונות מבת ים או חולון מחפשות קודם כל דירה במעגל הקרוב. כלומר באותו אזור. אבל מה שקורה אז זה מצב שבו הם לרוב מגלים כי אין כמעט דירות פנויות ובמקרה שיש כאלה - בעלי הדירות ראו שהביקוש עלה עבורם והם מעלים דה פקטו את המחיר. מספר דיירים באותם פרויקטים מדווחים כי הם נאלצו לעבור לערים שכנות. בין אם לתל אביב או גבעתיים ורמת גן - תוך שהן מוסיפות כסף כי המחירים בערים אלו גבוהים בהרבה. בהערכה גסה - דירה בחולון שעליה תשלמו כ-6 אלף שקל בחודש. תעלה כ-8.5 אלף שקל בתל אביב (כמובן שלאור מיקום וסוג הדירה המחיר ישתנה - אבל אלו הן גבולות הגזרה באופן כללי). כמובן שאם אותן משפחות יעברו דרומה ויעברו לראשון לציון - המצב אמנם יהיה אולי מחירי שכירות נמוכים במעט - אבל עדיין יקרים ממה שהתרגלו לשלם עד עתה.
עבור בעלי הדירות, מדובר בהזדמנות פז להעלות מחירים. תוך שהם מגדילים את התשואה שהיא גם ככה נמוכה ברמה השוטפת ועומדת באותם אזורים כמו חולון ובת ים על כ- 2.3%-2.7%. מצד שני, עבור השוכרים. ובעיקר זוגות צעירים ומשפחות - מדובר על עלויות לדיור בסיסי שמהוות נטל כלכלי הולך ומכביד. לצורך כך, שוחחנו עם שמאי המקרקעין - ניב כרמי שניסה לשפוך אור על הסוגייה המדוברת.
- השוחד החדש בשוק השכירות: כך גובים מכם אלפי שקלים בחסות המצוקה
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניב, מה בעצם דוחף את מחירי השכירות כלפי מעלה?
"יש כאן שילוב של שני כוחות שפועלים במקביל. מצד אחד, התחלות הבנייה החדשות צנחו בצורה דרמטית - הריבית הגבוהה ועלויות המימון והבנייה מקשות על יזמים להתחיל פרויקטים, ולכן ההיצע של דירות חדשות הולך ומצטמצם. מצד שני, ההתחדשות העירונית מתקדמת בקצב מהיר: אלפי משפחות מתפנות מבניינים ישנים ונכנסות לשוק השכירות לתקופה ארוכה יחסית של 3-4 שנים. זה יוצר גל עצום של ביקוש נוסף בשוק שגם ככה לוקה במחסור. התוצאה היא תחרות חריפה על כל דירה פנויה, והמחירים מטפסים בהתאם."
עד כמה באמת התייקרו מחירי השכירות ב-12 החודשים האחרונים?