כפר כנא
צילום: דני לוין

כפר כנא - רובע עירוני חדש הכולל 2,235 יח"ד

הוועדה המחוזית הפקידה תוכנית להקמת רובע הכולל גם 129,000 מ"ר עבור מבני ציבור, כ-4,100 מ"ר עבור שטחי מסחר וכ-132 דונם שטחים ציבוריים פתוחים - מתוכם 44 דונם פארק עירוני
נושאים בכתבה תכנון ובנייה

הוועדה המחוזית צפון הפקידה תוכנית להקמת רובע עירוני חדש בכפר כנא. התוכנית כוללת 2,235 יחידות דיור, 129,000 מ"ר עבור מבני ציבור, כ-4,100 מ"ר עבור שטחי מסחר וכ-132 דונם שטחים ציבוריים פתוחים - מתוכם 44 דונם פארק עירוני

 

שטח התוכנית כ- 600 דונם, רובם קרקעות מדינה, והיא ממוקמת מדרום לכביש 77 וממזרח לכביש 754. התוכנית כוללת 2,235 יחידות דיור בתמהיל מגוון, לטובת חסרי דיור בחברה הערבית בצפון. מלבד יחידות הדיור, התוכנית כוללת 129,000 מ"ר עבור מבני ציבור, כ-4,100 מ"ר שטחי מסחר וכ-132 דונם שטחים ציבוריים פתוחים, מתוכם 44 דונם של פארק עירוני. מאחר שהתוכנית רחבת היקף ומיועדת לתת מענה לצרכי הישוב והמרחב לשנים רבות, התכנון מחייב הקמת יחידות הדיור בתיאום פיתוח התשתיות.

 

התוכנית תואמת את תוכנית המתאר הכוללנית החדשה של כפר כנא, אשר מייעדת את כפר כנא, להפוך לעיר גדולה, בת 80,000 תושבים, שעתידה למלא תפקיד מרכזי ומשמעותי במרחב הרי נצרת ובצפון כולו. הבחירה בכפר כנא לפיתוח משמעותי בהיקף כזה, נבעה מהיותו כבר היום יישוב עם אופי עירוני, וכי מצויים בקרבתו שטחים נרחבים בבעלות מדינה, שמאפשרים פיתוח אורבני מודרני, ומתן פתרונות דיור איכותיים למשפחות שאין בבעלותן קרקע, בהתאם להחלטות הממשלה.

 

היישוב כיום נשען על דרך עירונית אחת, ותוכנית המתאר קובעת הקמת שתי דרכים חדשות עוקפות ממזרח וממערב, כאשר הדרך המזרחית עוברת בתחום הרובע החדש. בדרך המזרחית תאפשר תחבורה ציבורית יעילה, שבילי אופניים ומדרכות מסודרות, וחיבור מיטבי בין השכונות החדשות ומרקם הוותיק. בכך תקל הדרך המזרחית גם על עומסי התנועה המכבידים כיום על לב הישוב.

 

לצורך כל הפיתוח הנדרש, יזמה הוועדה המחוזית שינוי לתוכנית המתאר המחוזית, שמרחיב את השטח המיועד לפיתוח של כפר כנא בלמעלה מ-50%, על מנת לכלול את השטחים הנוספים בקרקעות המדינה, לצד הרחבה גם במתחמים שבהם קרקעות בבעלות פרטית.

 

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון, אוֹרי אילן, ציין כי "התוכנית נותנת מענה וצורך בפיתוח קרקעות מדינה לטובת מחוסרי קרקע על פי החלטה 922 של ממשלת ישראל וכן תורמת להתפתחותה של כפר כנא. הרובע החדש, למספר מתחמים גדולים שכבר אושרו או הופקדו בשנה האחרונה, שבהם היישוב יכול להתחיל לגדול, לצמוח ולפרוח. בשנים האחרונות אנו רואים מהפכה תכנונית של ממש בצפון. ממצב של חוסר בתכנון, עברנו בחמש השנים האחרונות לקצב ולאיכות תכנון ביישובים הערביים שלא היה לו תקדים מאז קום המדינה". 

 

התוכנית הוכנה בידי רשות מקרקעי ישראל והמועצה המקומית כפר כנא, ונערכה בידי צוות תכנון רב תחומי, בראשות אדר' איילה רונאל.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    היעד הבא קרית חיים ליד הים רח שדרות דגניה מחירי ריצפה (ל"ת)
    טוביה 02/02/2021 06:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ענן שחור 01/02/2021 23:04
    הגב לתגובה זו
    אדמות שגנבה המדינה.
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.


דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.