כפר כנא
צילום: דני לוין

כפר כנא - רובע עירוני חדש הכולל 2,235 יח"ד

הוועדה המחוזית הפקידה תוכנית להקמת רובע הכולל גם 129,000 מ"ר עבור מבני ציבור, כ-4,100 מ"ר עבור שטחי מסחר וכ-132 דונם שטחים ציבוריים פתוחים - מתוכם 44 דונם פארק עירוני
נושאים בכתבה תכנון ובנייה

הוועדה המחוזית צפון הפקידה תוכנית להקמת רובע עירוני חדש בכפר כנא. התוכנית כוללת 2,235 יחידות דיור, 129,000 מ"ר עבור מבני ציבור, כ-4,100 מ"ר עבור שטחי מסחר וכ-132 דונם שטחים ציבוריים פתוחים - מתוכם 44 דונם פארק עירוני

 

שטח התוכנית כ- 600 דונם, רובם קרקעות מדינה, והיא ממוקמת מדרום לכביש 77 וממזרח לכביש 754. התוכנית כוללת 2,235 יחידות דיור בתמהיל מגוון, לטובת חסרי דיור בחברה הערבית בצפון. מלבד יחידות הדיור, התוכנית כוללת 129,000 מ"ר עבור מבני ציבור, כ-4,100 מ"ר שטחי מסחר וכ-132 דונם שטחים ציבוריים פתוחים, מתוכם 44 דונם של פארק עירוני. מאחר שהתוכנית רחבת היקף ומיועדת לתת מענה לצרכי הישוב והמרחב לשנים רבות, התכנון מחייב הקמת יחידות הדיור בתיאום פיתוח התשתיות.

 

התוכנית תואמת את תוכנית המתאר הכוללנית החדשה של כפר כנא, אשר מייעדת את כפר כנא, להפוך לעיר גדולה, בת 80,000 תושבים, שעתידה למלא תפקיד מרכזי ומשמעותי במרחב הרי נצרת ובצפון כולו. הבחירה בכפר כנא לפיתוח משמעותי בהיקף כזה, נבעה מהיותו כבר היום יישוב עם אופי עירוני, וכי מצויים בקרבתו שטחים נרחבים בבעלות מדינה, שמאפשרים פיתוח אורבני מודרני, ומתן פתרונות דיור איכותיים למשפחות שאין בבעלותן קרקע, בהתאם להחלטות הממשלה.

 

היישוב כיום נשען על דרך עירונית אחת, ותוכנית המתאר קובעת הקמת שתי דרכים חדשות עוקפות ממזרח וממערב, כאשר הדרך המזרחית עוברת בתחום הרובע החדש. בדרך המזרחית תאפשר תחבורה ציבורית יעילה, שבילי אופניים ומדרכות מסודרות, וחיבור מיטבי בין השכונות החדשות ומרקם הוותיק. בכך תקל הדרך המזרחית גם על עומסי התנועה המכבידים כיום על לב הישוב.

 

לצורך כל הפיתוח הנדרש, יזמה הוועדה המחוזית שינוי לתוכנית המתאר המחוזית, שמרחיב את השטח המיועד לפיתוח של כפר כנא בלמעלה מ-50%, על מנת לכלול את השטחים הנוספים בקרקעות המדינה, לצד הרחבה גם במתחמים שבהם קרקעות בבעלות פרטית.

 

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון, אוֹרי אילן, ציין כי "התוכנית נותנת מענה וצורך בפיתוח קרקעות מדינה לטובת מחוסרי קרקע על פי החלטה 922 של ממשלת ישראל וכן תורמת להתפתחותה של כפר כנא. הרובע החדש, למספר מתחמים גדולים שכבר אושרו או הופקדו בשנה האחרונה, שבהם היישוב יכול להתחיל לגדול, לצמוח ולפרוח. בשנים האחרונות אנו רואים מהפכה תכנונית של ממש בצפון. ממצב של חוסר בתכנון, עברנו בחמש השנים האחרונות לקצב ולאיכות תכנון ביישובים הערביים שלא היה לו תקדים מאז קום המדינה". 

 

התוכנית הוכנה בידי רשות מקרקעי ישראל והמועצה המקומית כפר כנא, ונערכה בידי צוות תכנון רב תחומי, בראשות אדר' איילה רונאל.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    היעד הבא קרית חיים ליד הים רח שדרות דגניה מחירי ריצפה (ל"ת)
    טוביה 02/02/2021 06:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ענן שחור 01/02/2021 23:04
    הגב לתגובה זו
    אדמות שגנבה המדינה.
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.