כביש פקקים תחבורה
צילום: מצגת משרד האוצר

אושר: הצפיפות בערים בישראל תגדל משמעותית - איכות החיים דווקא תשתפר?

הרעיון הוא שככל שיש יותר צפיפות אוכלוסין כך התחבורה הציבורית הופכת כדאית יותר והשימוש ברכב פרטי מתייתר. האם מינהל התכנון בעצם יצליח 'לכפות' על הממשלה לדאוג לתשתיות, באמצעות ציפוף האוכלוסין?
משה כסיף | (12)

יותר תושבים על אותו שטח, זו התוכנית של מינהל התיכנון שאושרה היום במועצה הארצית לתכנון ובנייה, במסגרת תיקון לתמ"א 35. השאלה היא האם נכון קודם לדאוג לתחבורה ותשתיות ואז להכפיל את מספר התושבים, או להתחיל עם הכפלת התושבים ואז פשוט לא תהיה למדינה ברירה אלא לדאוג לתשתיות טובות - היא שאלה קשה. על פי כלכלנים הרעיון הוא כזה - ככל שיותר אנשים גרים על שטח יותר מצומצם, או צפוף, הכדאיות והיעילות של תחבורה ציבורית עולה, כמו גם תשתיות אחריות וממילא אנשים יוכלו פחות להשתמש ברכב הפרטי כדי להתנייד ולהגיע ממקום למקום. הדבר יתרום בעקיפין גם לצמצום זיהום האוויר. מה שבמינהל התכנון בעצם מנסים לעשות הוא לאלץ את המדינה - באמצעות ציפוף האוכלוסין - להשקיע בתשתיות ולטייב את התחבורה הציבורית, וזאת מכיוון שכאשר המרכז יהיה צפוף יותר, פשוט לא תהיה ברירה אחרת.

 

כדאי לציין כי הצפיפות בערים בישראל נמוכה בהשוואה לעולם המערבי: אירופה וארה"ב. כך, בישראל הצפיפות עומדת על 8,565 נפש לקמ"ר בתל אביב, 7,186 בירושלים ו-4,346 בחיפה. זאת בעוד שבאתונה ביוון לדוגמא, הצפיפות כפולה מאשר בירושלים ובתל אביב כאחת, ואילו הצפיפות בפאריס, צרפת, גבוהה פי שלושה ובברצלונה פי ארבעה.

 

במניהל התכנון מסבירים כי הגדלת הצפיפות דווקא תשפר את איכות החיים העירונית. צפיפות גבוהה יותר מהווה תנאי סף לכניסת שירותים עירוניים מגוונים בתחומי שכונת המגורים. עם השירותים כאמור ניתן למנות ותחבורה ציבורית איכותית, תוך עידוד הליכה ברגל ורכיבה על אופניים. כך למשל, צפיפות של 30-20 אלף נפש לקמ"ר מהווה הצדקה להקמת מערכות תחבורה מסילתיות, ואילו פחות מכך – לא.

 

שרת הפנים, איילת שקד אמרה כי "השינוי יוסיף דירות באופן משמעותי במרחב העירוני, תוך התבססות על מערכת תחבורה עתירת נוסעים מיטבית ויעילה" והוסיפה "הנחתי את מינהל התכנון לקדם גם את השינוי המדרש במגזר הכפרי והוא יובא לדיון בהקדם".

 

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "השינוי יוביל מהפכה בארגון מחדש של המרחב העירוני, באופן שיביא לשיפור איכות חיי התושבים. המטרה היא שהמרחב העירוני יהיה פעיל לאורך כל שעות היום, תוך נגישות מרבית לתחבורה ציבורית ולשירותים עירוניים".

 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אמיר 14/05/2022 14:57
    הגב לתגובה זו
    בחינוך, בבריאות ובתחבורה!נזק כלכלי אדיר נגרם מהניסיון למלא את הקופה הציבורית.המדינה מדרדרת מיום ליום.אפילו תוצרת חקלאית כבר אין מספיק.
  • 9.
    חיים 14/05/2022 14:53
    הגב לתגובה זו
    בלי מטרו לא ניתן יהיה לשנע מאות אלפי אזרכים לעבודה וממנה ביעילות וזה המפתח להגדלת הצפיפות.בעיר מודרנית צריך מערך תחבורה מהיר ויעיל.רכבת קלה שנע ביחד עם שאר התחבורה על פני הכביש לא יכולה לעמוד בעומסים.אם התחבורה לא תתמוך בגידול האוכלוסיה הנזר הכלכלי יהיה אדיר.
  • 8.
    מאיר 14/05/2022 14:49
    הגב לתגובה זו
    זה יפגע בכלכלת המדינה, אובדן הכנסות.
  • 7.
    אורי 12/05/2022 20:34
    הגב לתגובה זו
    אין סיבה נורמלית לכך שהרכבת והתחבורה הציבורית האחרת תגדל לפחות כפליים על פי הנתונים הדמוגפיים . אם זה לא יקרה נחנק על הכבישים .
  • 6.
    אלמוג 12/05/2022 13:23
    הגב לתגובה זו
    אם רוצים יותר מגדלים צריך יותר חנייה וכבישים יותר רחבים בנתיים עושים את ההפך.
  • אילן 15/05/2022 09:12
    הגב לתגובה זו
    במנהטן יש רכבת תחתית יעילה ביותר
  • 5.
    רועה חשבון 11/05/2022 22:07
    הגב לתגובה זו
    ויהיה לנו מקום חניה ליד הבית והרבה ירוק וגם לא נשלם ארנונה ועל השטח
  • תתבייש, ככה לגנוב למישהו את הכינוי ועוד באתר הבית שלו.. (ל"ת)
    רועה חשבון המקורי 12/05/2022 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    היכן הבדוואי ישים את העיזים ? (ל"ת)
    לילי 11/05/2022 13:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עדי 11/05/2022 10:19
    הגב לתגובה זו
    ערים אחרות בעולם אולי צפופות אבל מחוץ לעיר יש מרחבים ירוקים ופנויים, בישראל אין כמעט טבע ומרחב פתוח הכל כמעט בנוי.
  • 2.
    נשמע הגיוני סך הכל (ל"ת)
    אביב 11/05/2022 07:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רון 11/05/2022 07:09
    הגב לתגובה זו
    עכשיו זה הגיוני
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים? 

אדיר בן עמי |

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור -  5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים. 


העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות  יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין  רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.    

 ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים  מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות. 

שוק השכירות מגלגל  מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים  רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.  

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס.  במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"  

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות

התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם"  אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.  

כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר. 

ירידות מחירים במרכז 

הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.

בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%.  הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.

ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר.  העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות.