כביש פקקים תחבורה
צילום: מצגת משרד האוצר

אושר: הצפיפות בערים בישראל תגדל משמעותית - איכות החיים דווקא תשתפר?

הרעיון הוא שככל שיש יותר צפיפות אוכלוסין כך התחבורה הציבורית הופכת כדאית יותר והשימוש ברכב פרטי מתייתר. האם מינהל התכנון בעצם יצליח 'לכפות' על הממשלה לדאוג לתשתיות, באמצעות ציפוף האוכלוסין?
משה כסיף | (12)

יותר תושבים על אותו שטח, זו התוכנית של מינהל התיכנון שאושרה היום במועצה הארצית לתכנון ובנייה, במסגרת תיקון לתמ"א 35. השאלה היא האם נכון קודם לדאוג לתחבורה ותשתיות ואז להכפיל את מספר התושבים, או להתחיל עם הכפלת התושבים ואז פשוט לא תהיה למדינה ברירה אלא לדאוג לתשתיות טובות - היא שאלה קשה. על פי כלכלנים הרעיון הוא כזה - ככל שיותר אנשים גרים על שטח יותר מצומצם, או צפוף, הכדאיות והיעילות של תחבורה ציבורית עולה, כמו גם תשתיות אחריות וממילא אנשים יוכלו פחות להשתמש ברכב הפרטי כדי להתנייד ולהגיע ממקום למקום. הדבר יתרום בעקיפין גם לצמצום זיהום האוויר. מה שבמינהל התכנון בעצם מנסים לעשות הוא לאלץ את המדינה - באמצעות ציפוף האוכלוסין - להשקיע בתשתיות ולטייב את התחבורה הציבורית, וזאת מכיוון שכאשר המרכז יהיה צפוף יותר, פשוט לא תהיה ברירה אחרת.

 

כדאי לציין כי הצפיפות בערים בישראל נמוכה בהשוואה לעולם המערבי: אירופה וארה"ב. כך, בישראל הצפיפות עומדת על 8,565 נפש לקמ"ר בתל אביב, 7,186 בירושלים ו-4,346 בחיפה. זאת בעוד שבאתונה ביוון לדוגמא, הצפיפות כפולה מאשר בירושלים ובתל אביב כאחת, ואילו הצפיפות בפאריס, צרפת, גבוהה פי שלושה ובברצלונה פי ארבעה.

 

במניהל התכנון מסבירים כי הגדלת הצפיפות דווקא תשפר את איכות החיים העירונית. צפיפות גבוהה יותר מהווה תנאי סף לכניסת שירותים עירוניים מגוונים בתחומי שכונת המגורים. עם השירותים כאמור ניתן למנות ותחבורה ציבורית איכותית, תוך עידוד הליכה ברגל ורכיבה על אופניים. כך למשל, צפיפות של 30-20 אלף נפש לקמ"ר מהווה הצדקה להקמת מערכות תחבורה מסילתיות, ואילו פחות מכך – לא.

 

שרת הפנים, איילת שקד אמרה כי "השינוי יוסיף דירות באופן משמעותי במרחב העירוני, תוך התבססות על מערכת תחבורה עתירת נוסעים מיטבית ויעילה" והוסיפה "הנחתי את מינהל התכנון לקדם גם את השינוי המדרש במגזר הכפרי והוא יובא לדיון בהקדם".

 

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "השינוי יוביל מהפכה בארגון מחדש של המרחב העירוני, באופן שיביא לשיפור איכות חיי התושבים. המטרה היא שהמרחב העירוני יהיה פעיל לאורך כל שעות היום, תוך נגישות מרבית לתחבורה ציבורית ולשירותים עירוניים".

 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אמיר 14/05/2022 14:57
    הגב לתגובה זו
    בחינוך, בבריאות ובתחבורה!נזק כלכלי אדיר נגרם מהניסיון למלא את הקופה הציבורית.המדינה מדרדרת מיום ליום.אפילו תוצרת חקלאית כבר אין מספיק.
  • 9.
    חיים 14/05/2022 14:53
    הגב לתגובה זו
    בלי מטרו לא ניתן יהיה לשנע מאות אלפי אזרכים לעבודה וממנה ביעילות וזה המפתח להגדלת הצפיפות.בעיר מודרנית צריך מערך תחבורה מהיר ויעיל.רכבת קלה שנע ביחד עם שאר התחבורה על פני הכביש לא יכולה לעמוד בעומסים.אם התחבורה לא תתמוך בגידול האוכלוסיה הנזר הכלכלי יהיה אדיר.
  • 8.
    מאיר 14/05/2022 14:49
    הגב לתגובה זו
    זה יפגע בכלכלת המדינה, אובדן הכנסות.
  • 7.
    אורי 12/05/2022 20:34
    הגב לתגובה זו
    אין סיבה נורמלית לכך שהרכבת והתחבורה הציבורית האחרת תגדל לפחות כפליים על פי הנתונים הדמוגפיים . אם זה לא יקרה נחנק על הכבישים .
  • 6.
    אלמוג 12/05/2022 13:23
    הגב לתגובה זו
    אם רוצים יותר מגדלים צריך יותר חנייה וכבישים יותר רחבים בנתיים עושים את ההפך.
  • אילן 15/05/2022 09:12
    הגב לתגובה זו
    במנהטן יש רכבת תחתית יעילה ביותר
  • 5.
    רועה חשבון 11/05/2022 22:07
    הגב לתגובה זו
    ויהיה לנו מקום חניה ליד הבית והרבה ירוק וגם לא נשלם ארנונה ועל השטח
  • תתבייש, ככה לגנוב למישהו את הכינוי ועוד באתר הבית שלו.. (ל"ת)
    רועה חשבון המקורי 12/05/2022 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    היכן הבדוואי ישים את העיזים ? (ל"ת)
    לילי 11/05/2022 13:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עדי 11/05/2022 10:19
    הגב לתגובה זו
    ערים אחרות בעולם אולי צפופות אבל מחוץ לעיר יש מרחבים ירוקים ופנויים, בישראל אין כמעט טבע ומרחב פתוח הכל כמעט בנוי.
  • 2.
    נשמע הגיוני סך הכל (ל"ת)
    אביב 11/05/2022 07:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רון 11/05/2022 07:09
    הגב לתגובה זו
    עכשיו זה הגיוני
יוסי אברהמי
צילום: פרטי
ראיון

יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"

לאחר מכירת 10% מהחברה שבבעלותו ללאומי פרטנרס לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל, אברהמי מדבר על הזרמת ההון, המו״מ שהתפוצץ עם מנורה, הכיוון להנפקה - וההתעניינות הגוברת של משקיעים מהעולם בנדל"ן הישראלי

צלי אהרון |

יוסי אברהמי מרוצה. לאומי פרטנרס הצטרפו להשקעה בחברה ( לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל) והוא יכול להתקדם לעבר חלום ההנפקה לציבור בשווי גבוה יותר. אף אחד לא יכול להבטיח ואברהמי לא מוכן לנדב מידע, אבל הכוונה של החברה להתקדם להנפקה וזה לא יהיה בשווי העסקה הנוכחית. שווי של 2 מיליארד שקל לא יהיה הפתעה. כשאתה מגיע לשוק עם שותף כמו לאומי פרטנרס כשבדרך גם השקעת הון נוסף בפרויקטים והגדלת צבר ורוח גולמי, אתה תהיה שווה יותר. עם זאת, יש סיכון - אברהמי ויתר על הנפקה כעת במטרה לגייס בעתיד בשווי גבוה יותר, אבל מה יקרה אם בדרך יהיו תקלות - ירידת מחירים, שוק חלש? אברהמי לקח את הסיכון. 

מאחורי העסקה עמד תהליך עבודה של כשלושה חודשים, שבמסגרתו בחן השוק המוסדי לעומק את הפעילות, המאזנים, הצבר והאסטרטגיה של הקבוצה. זהו צעד משמעותי עבור חברה פרטית, שמציבה את עצמה על מסלול הבשלה לקראת שוק ההון. תוך הצגת גיבוי מצד אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, אם לא הכי גדול. לפני העסקה עם לאומי פרטנרס התנהל גם משא ומתן עם מנורה מבטחים בנוגע למכירת כ-20% מהחברה לפי שווי של כ-1.35 מיליארד שקל, כך שהעסקה הנוכחית מבוצעת לפי שווי גבוה יותר, ומחזקת את הרושם שהמוסדיים מעריכים את יכולת הצמיחה של הקבוצה ואת הנכסים שבידיה.

החברה שבראשות היזם ואיש העסקים יוסי אברהמי הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונותרה בשליטה משפחתית, פועלת כיום בפרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. ובשנים האחרונות ביססה פעילות משמעותית גם בתחום ההתחדשות העירונית. לצד מאות פרויקטים שביצעה בעבר בתל אביב, חיפה, נתניה ואילת, החברה מחזיקה כיום צבר של כ-10 אלף דירות בשלבי תכנון וביצוע. בתקופה האחרונה היא גם בולטת בזכיות משמעותיות במכרזי רמ"י: ביניהן רכישת קרקע לשכונת מגורים בשדה דב בתל אביב בהיקף 144 דירות, וזכייה משותפת ב-772 דירות ביהוד מונסון.

שתי העסקאות מביעות את מה שקורה בחברה לאחרונה, הרחבת פעילות ומוכנות לעלייה בהיקפי הבנייה בשנים הקרובות. כניסת לאומי פרטנרס מסמנת תחנה נוספת בדרך של יוסי אברהמי לעבר אפשרות הנפקה. בחברה לא מתחייבים על עיתוי אך מציינים כי הדלת פתוחה, וכי החיבור לגוף מוסדי מוביל הכולל ניסיון משמעותי בליווי חברות לקראת שוק ההון, מהווה שכבת תמיכה חשובה.


יוסי, מה היה הרקע לעסקה - איך זה התגבש?