
סיוט בגובה 35 אלף רגל: כשהמטוס צולל והטייסים מנוטרלים - המדריך המבצעי להישרדות
הדיווחים על האירוע החריג בטיסת Flydubai FZ1073 והצלילה החדה שחוו הנוסעים מעלים את אחד מתרחישי הקיצון המטרידים בתעופה: מה קורה כאשר השליטה בתא הטייס נפגעת. מהנדס תעופה ועובד בואינג לשעבר מסביר כיצד בנוי מערך ההגנה של מטוסי הנוסעים, מה תפקיד דלת תא הטייס
ומערכות הגיבוי, ואילו מנגנונים נועדו למנוע מאירוע חריג להפוך לאסון
רעש המנועים השגרתי של טיסת הבוקר Flydubai FZ1073 במטוס בואינג 737-8 MAXמספר זנב ,A6-FKF התחלף בתוך שבריר שנייה בשאגה עמומה, חדה ומאיימת. החרטום נטה בחדות כלפי מטה, כוסות הקפה והמחשבים הניידים נזרקו קדימה. בתוך תא הנוסעים בו מרבית הנוסעים היו ישראלים, השתררה תחילה דממת הלם, ומיד אחריה עלו צעקות בהלה.
הדיווחים והשמועות שנפוצו במהירות על דרמה חריגה בטיסה, על מאבק אלים בתא הטייס, טייס שנפצע וניסיון מכוון לכאורה להכניס את המטוס לצלילה חריפה לעבר הקרקע, הציפו מיד את הסיוט הגדול ביותר של כל מי שעולה על כלי טיס. המחשבה על מטוס נוסעים מודרני, על מאות נוסעיו, שנותר לפתע ללא יד מכוונת על ההגאים בעודו שועט מטה במהירות עצומה, מעוררת חרדה עמוקה. אך מעבר לכותרות הסוערות ולחרדה הטבעית, תעופת הנוסעים בנוייה על יתירות הנדסית ונהלים מבצעיים מדוייקים.
בתרחיש קיצון שבו מכלול אמצעי הבטיחות כושל ושני הטייסים מנוטרלים בו-זמנית, הפאניקה היא האויב המסוכן ביותר. ידע, קור רוח והבנה מערכתית של המטוס הם ההבדל בין אסון לבין הצלת חיים. להלן הפירוט המבצעי של הפעולות הקריטיות ביותר במטוס בואינג :737MAX
הפריצה לתא הטייס: כך פותחים דלת משוריינת מבחוץ
מאז אירועי ה-11 בספטמבר, דלתות תא הטייס במטוסי נוסעים הפכו לבלתי חדירות: לוחות קוולאר בליסטיים, בריחי נעילה מסיביים ומערכת נעילה חשמלית אלקטרו-מגנטית שתוכננה לעמוד בירי וברימוני רסס. מבפנים, הדלת נשלטת מקונסולת המעבר על ידי מתג בעל שלושה מצבים: UNLK (פתיחה), AUTO (אוטומטי), ו-DENY (נעילה וחסימת גישה).
כאשר שני הטייסים מחוסרי הכרה ואינם מגיבים, נוהל החירום מבוסס על מעקף מושהה:
• הקשת קוד חירום ייעודי: לצד הדלת, מותקן פנל מקשים יעודי (Keypad) במיקום דיסקרטי באזור המטבח הקדמי בסמוך למשקוף הדלת או על מחיצת התא. צוות הדיילים מזין קוד חירום סודי (Master Emergency Access Code), השונה לחלוטין מקוד בקשת כניסה שגרתית.
• הפעלת זמזם התרעה וטיימר ושחרור הנעילה: הקשת הקוד מפעילה זמזם התרעה קולי רציף ונורית מהבהבת בתא הטייס, ובמקביל מתחילה ספירה לאחור של טיימר השהיה (30 עד 60 שניות, בהתאם להגדרת המפעיל).
בהיעדר תגובה, המערכת משחררת אוטומטית את הנעילה החשמלית. מטרת ההשהייה לאפשר לטייס בהכרה לחסום כניסה עויינת על ידי העברת המתג למצב .DENY
• חלון הפתיחה: נורית ירוקה נדלקת בפנל החיצוני למשך חלון זמן קצרצר (כ-5 שניות). בפרק זמן זה יש לסובב מיד את הידית ולדחוף את הדלת פנימה. החמצה של חלון הזמן תחזיר את הדלת לנעילה מלאה ותחייב הפעלה מחדש של הנוהל.
- שיא של 9.8 מיליארד נוסעים: עכשיו צריך להשקיע 4.6 טריליון דולר להרחבת הקיבולת
- החברה מדובאי שהפכה לעורק האווירי של הישראלים
היחלצות מצלילה: רצף הפעולות בתא הטייס
במטוסים רחבי גוף חדישים כמו ה787 או איירבאס בעלי מערכות FLY BY WIRE מלאות קיימת מערכת הגנה אלקטרונית של מעטפת הטיסה המונעת מהטייס להעמיס כוחות G קריטיים על המבנה.
במטוס 737, מערכת ההיגוי הראשית מקושרת מכנית באמצעות כבלים ומוטות דחיפה אל שסתומים הידראוליים ולמטוס אין מעטפת טיסה אלקטרונית המונעת מהטייס להעמיס כוחות קריטיים על המבנה. אם הצלחתם להיכנס לתא הטייס והמטוס צולל, משיכה אינסטינקטיבית עיוורת ביוק ההגוי עלולה להביא לתוצאה הפוכה: שבירה מבנית של משטחי ההיגוי, הזדקרות במהירות גבוהה או כניסה לסחרור קטלני. היחלצות מצלילה מחייבת רצף מדורג:
מדודה לאחור] צורך)] ➔ [5. ייצוב לוחצים על לחצני ניתוק המצערת האוטומטית בצידי ידיות המצערת ומושכים מיד את מצערות הדחף עד הסוף לאחור כדי להקטין
את דחף המנועים. בצלילה, המטוס מאיץ במהירות לעבר מהירות הריסוק המבנית. ניתוק כוח הדחף עוצר את צבירת המהירות המסוכנת ומוריד עומסים
אווירודינמיים ואינרציאליים ממבנה המטוס.
- הכירו את אגן אורנג' בדרום אפריקה - המציאה הבאה של נאוויטס ואקו?
- חושבים שפיזרתם את ההשקעה ב-AI? יכול להיות שקניתם את אותו סיכון ארבע פעמים
• יישור כנפיים לאופק - השלב הקריטי ביותר:מביטים במסך הראשי שמול הטייס (Primary Flight Display - PFD). אם המטוס נטוי על צידו, אסור למשוך את
ההגה לאחור. משיכת הגה כשהמטוס בנטייה לא תרים את האף אלא רק תהדק את הספירלה ותאיץ את הצלילה לקרקע. מסובבים את גלגל היוק הכפול המסונכרן ( (Yoke
שמאלה או ימינה עד שסמלי הכנפיים מקבילים לחלוטין לקו האופק המלאכותי.
• משיכה מדודה והדרגתית לאחור:רק לאחר שהכנפיים מאוזנות לחלוטין, מושכים את ההגה לאחור לכיוון החזה.זהירות מעומס יתר: המשיכה חייבת להיות חלקה ויציבה
ולא מכת פתע. משיכה פתאומית מדי במהירות גבוהה מייצרת עומסי תמרון חריג שעלול לעבור את מגבלת העומס המבני של המטוס. במטוסי Fly-By-Wire חדישים
כמו ה787 המחשב יגביל את העומס, אך במטוסים בעלי תגבור הידראולי ישיר כמו ב737 יש צורך בהפעלת כוח פיזי מבוקר.
• פתיחת מעצורי אוויר - לפי הצורך בלבד, אם המהירות עדיין עולה ומד הגובה צונח במהירות, מושכים לאחור את ידית מעצורי האוויר (משמאל למצערות בקונסולה המרכזית). הספויילרים - לוחות מעצורי האוויר שעל הכנפיים יתרוממו, ייצרו גרר ויסייעו להאט את המטוס.
• ייצוב, הוספת דחף והפעלת טייס אוטומטי:ברגע שחרטום המטוס חוצה את קו האופק כלפי מעלה ומד קצב ההנמכה (Vertical Speed) מתאפס:לחלון המטוס תכנון בתצורת פלאג - החלונות מותקנים בתוך מגרעות ונלחצים כנגד מסגרת הגוף מבפנים.
ממדי החלון (כ-27 על 38 ס"מ בממוצע) אינם מאפשרים מעבר גוף אדם. כל מאמץ לפרוץ חלון נידון לכישלון, המילוט מתבצע אך ורק דרך הדלתות והפתחים הייעודיים.
על הקרקע - פתיחת דלתות חירום ומילוט - השלבים והמנגנונים
כאשר המטוס נמצא על הקרקע והוחלט על פינוי חירום, פתיחת הדלתות חייבת להתבצע במהירות, אך מחייב משמעת מבצעית:
דלתות הנוסעים הראשיות - הערכת סכנה חיצונית: מביטים דרך עינית החלון בדלת. אם נראית אש, עשן סמיך, מים או מכשול קרקעי אין לפתוח את הדלת. פתיחת דלת בצד שבו משתוללת אש תשאב להבות וגזים רעילים לתוך תא הנוסעים ותמנע בריחה.מוודאים שמוט הברזל הכבד של המגלשה מעוגן לרצפת המטוס. בפתיחת חירום משאירים את המנוף על מצב זה. הכותב הוא מהנדס בכיר מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר.