455 אלף משקיעים נתקעו עם הכסף בקרנות - טורקיה מתחילה לשלם

שבועיים אחרי שמשבר קרנות ההשקעה בטורקיה התפוצץ והשאיר מאות אלפי אנשים עם הפסדים ובי יכולת למשוך את הכסף שנותר, הרשויות מתחילות להעביר מזומנים למשקיעים. רשות שוק ההון הטורקית אישרה תשלומי ביניים של עד מיליון לירה למשקיע, כ-20.4 אלף דולר, עוד לפני סיום פירוק הקרנות. המהלך נועד לתת למשקי בית גישה לחלק מהחסכונות שלהם בזמן שהבנקים שמונו לפירוק מוכרים בהדרגה את נכסי הקרנות.

משקיעים שההשקעה נטו שלהם נמוכה ממיליון לירה יוכלו לקבל כעת עד מלוא הסכום שמגיע להם לפי החישוב. מי שהשקיע יותר יוכל לקבל בשלב הזה עד מיליון לירה. התשלום הוא מקדמה על הכסף שיקבלו בסיום הפירוק, ולכן ינוכה מהתשלום הסופי. יחידות הקרן יישארו רשומות על שם המשקיעים עד סיום התהליך. בשלב הראשון התשלומים יבוצעו בקרנות של טרה, פוסולה, אטלס והדף, כשהקרנות הכספיות יקבלו קדימות.

מדובר באחד ממשברי הקרנות הגדולים שטורקיה ראתה. 131 קרנות של שבעה מנהלי השקעות נכנסו להליך פירוק, עם 455,758 משקיעים ונכסים שהוערכו לפני המשבר בכ-18 מיליארד דולר. זיראת בנק, הבנק הממשלתי הגדול, קיבל אחריות על מרבית הקרנות, ואישבנק מנהל את הפירוק של קרנות טרה. תקופת הפירוק יכולה להימשך עד שישה חודשים, אבל התשלומים יבוצעו בהדרגה כאשר נכסים יהפכו למזומן והזכאות של המשקיעים תאומת.

המשבר עצמו התחיל כשהמשקיעים ביקשו לצאת מהקרנות וגילו שהכסף תקוע . חלק מהקרנות רשמו בשנים האחרונות תשואות גבוהות במיוחד. הן השקיעו סכומים גדולים במניות של חברות קטנות, שבהן המסחר מצומצם. כל עוד נכנס כסף חדש והמניות עלו, גם שווי הקרנות גדל. אבל כשמשקיעים רבים ביקשו למשוך את הכסף, מנהלי הקרנות נאלצו למכור הרבה מניות, ולא היו מספיק קונים. המחירים ירדו, הקרנות איבדו מערכן ועוד משקיעים ביקשו לצאת.

כמה כסף באמת יקבלו המשקיעים?

מיליון לירה היא תקרת תשלום ביניים, ולא הבטחה ממשלתית להחזר מלוא ההשקעה. הסכום הסופי תלוי בכמה כסף יצליחו המפרקים לקבל ממכירת המניות, האג"ח ושאר הנכסים שבתוך כל קרן, אחרי הסדרת החובות שלה. נניח שלקרן היו יחידות בשווי מיליארד לירה לפני המשבר. אם מכירת הנכסים תניב 800 מיליון לירה אחרי התחייבויות, כל משקיע יקבל בפועל סביב 80% מהשווי היחסי שהיה רשום לזכותו. משקיע עם 100 אלף לירה בקרן עשוי לקבל במקרה כזה כ-80 אלף לירה. ההפסד נוצר כאשר מחיר הנכסים שאפשר לממש בשוק נמוך מהשווי שבו הם הופיעו קודם בספרי הקרן.

זה הסיכון המרכזי בפרשה. חלק מהקרנות השקיעו סכומים גדולים במספר מצומצם של חברות קטנות, ולעיתים בחברות הקשורות זו לזו. כשמעט מניות מחליפות ידיים, המחיר בבורסה יכול להישאר גבוה. אבל כשצריך למכור מניות במיליארדי לירות, קשה למצוא מספיק קונים והמחיר עלול לרדת בחדות. החשדות להשפעה פסולה על מחירי המניות הובילו גם לחקירות פליליות ולצעדים נגד עשרות אנשים הקשורים לפרשה.

היקף הפרשה הגיע גם לזירה הציבורית והרשתות בטורקיה, ובימים האחרונים הוקמה ועדה ממשלתית בראשות סגן הנשיא ג'בדט ילמאז שנועדה לתאם את הפירוק ולהאיץ את התשלומים. הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן כינס את הצוות הכלכלי והרגולטורים והורה לקדם את החזרת הכספים בהתאם לנכסים הקיימים בקרנות.

עבור מאות אלפי המשקיעים, ההחלטה החדשה מאפשרת להתחיל לקבל כסף שהיה מוקפא בקרנות. הסכום שיקבלו בסוף תלוי במחיר שבו הבנקים יצליחו למכור את הנכסים. לפני המשבר שווי הקרנות היה כ-18 מיליארד דולר, אבל רק עם התקדמות המכירות יתברר כמה מהסכום הזה יוחזר למשקיעים.