הנפט מהמזרח התיכון זורם כשגרה - אז למה חבית עדיין עולה יותר מ-100 דולר?

שוק הנפט מקבל נתון שהיה נשמע דמיוני לפני כמה חודשים: זרימת הנפט הגולמי מהמזרח התיכון חזרה כמעט במלואה לרמות שקדמו למלחמה. היצוא האזורי הגיע לכ-17.5 מיליון חביות ביום, כ-98% מהרמה שלפני העימות, בזמן שהמעבר במצר הורמוז מתקרב שוב לכ-13 מיליון חביות ביום. סעודיה מובילה את ההתאוששות, עם זינוק ביצוא דרך המפרץ ובמקביל חזרה הדרגתית של צינור מזרח-מערב שמוביל נפט אל הים האדום.

זה שינוי גדול לעומת החודשים שבהם החשש המרכזי בשוק היה אובדן של מיליוני חביות ביום. בשיא השיבושים, המעבר בהורמוז הצטמצם בחדות, חברות ספנות התרחקו מהאזור ומדינות המפרץ עברו למסלולים יקרים ומורכבים יותר. כיום יותר מכליות חוזרות לעבור במצר, לעיתים תחת אבטחה, וחברות האנרגיה כבר בנו שיטות עבודה שמאפשרות להמשיך להעביר נפט גם בסביבה ביטחונית מורכבת.

הורמוז כבר חזר בחודש שעבר לכשני שלישים מהיצוא שלפני המלחמה, וכעת ההתאוששות מהירה עוד יותר.

הנתון של 98% מספר בעיקר את הסיפור של הנפט הגולמי. במוצרים מזוקקים כמו סולר ובנזין ההתאוששות חלשה משמעותית: הזרימה עומדת על כ-3 מיליון חביות ביום, כ-58% מהרמה הקודמת. כאשר מחברים נפט גולמי ומוצרים מזוקקים, היקף היצוא הכולל מגיע לכ-89% מהרמה של 2025.

הפער הזה חשוב למחירים שהצרכן פוגש. העולם יכול לקבל שוב כמויות גדולות של נפט גולמי, אבל בתי הזיקוק עדיין צריכים להפוך אותו לבנזין, סולר ודלק סילוני ולשנע אותם ליעדים. לכן מחיר חבית הנפט מספר רק חלק מהסיפור, ומחירי המוצרים המזוקקים יכולים להישאר גבוהים גם כאשר האספקה של חומר הגלם משתפרת.

סעודיה היא הגורם המרכזי בהתאוששות. היצוא שלה יותר מהוכפל במהלך ספטמבר והגיע מעל הממוצע של 2025. חלק גדול מהנפט חוזר לעבור דרך הורמוז, ובמקביל ריאד שיקמה כמחצית מהיכולת בצינור מזרח-מערב. הצינור, שקיבולתו המרבית מגיעה לכ-7 מיליון חביות ביום, מאפשר להעביר נפט משדות המזרח לנמל ינבוע בים האדום ולצמצם את התלות במצר.

צינור מזרח-מערב כבר חזר להזרים כ-3.5 מיליון חביות ביום, אחרי שתקיפות רחפנים השביתו חלקים ממנו בתחילת החודש. החזרה שלו נותנת לסעודיה שוב שתי דרכי יצוא גדולות במקביל.

ועדיין, ההתאוששות בכמויות כמעט שאינה מורידה את מחיר הנפט לרמות שלפני המלחמה. הברנט נסחר סביב 103 דולר לחבית, לעומת כ-65 דולר לפני פרוץ העימות. הוא עדיין רחוק מהשיא של כ-118 דולר שנרשם במרץ, אבל בספטמבר לבדו הוא מתקדם בכ-14%.

הסיבה נמצאת בסיכון שהשוק עדיין מתמחר. יותר נפט עובר בהורמוז, אבל עצם המעבר אינו מעיד על חזרה מלאה לשגרה. מכליות ממשיכות לפעול באזור שבו אירעו תקיפות, עלויות הביטוח וההובלה גבוהות יותר והמסלולים החלופיים מוסיפים זמן וכסף. המשמעות היא שחלק גדול מהמחסור הפיזי הצטמצם, בעוד פרמיית הסיכון נשארה בתוך המחיר.

• הנפט הסעודי יוצא למסע: הדרך לאסיה התארכה כמעט בחודש
• סין חתכה כמעט חצי מיבוא הנפט - איך הצליחה לעבור את משבר איראן?

גם סעודיה כבר הראתה עד כמה המערכת יכולה להשתנות במהירות. באמצע החודש הפגיעה בצינור מזרח-מערב אילצה אותה להסיט שוב מיליוני חביות לכיוון הורמוז. בתוך שבועות היא הצליחה להחזיר את היצוא לרמות גבוהות, בין השאר באמצעות מלאים, העברות בין מכליות ושימוש רחב יותר במסופים במפרץ.

עבור השווקים, 98% הוא מספר מעודד בעיקר משום שהוא מצמצם את הסיכון למחסור מיידי בנפט גולמי. הדרך לחזרה מלאה במחירי האנרגיה עוד תלויה ביציבות נתיבי השיט, בהתאוששות יצוא הדלקים המזוקקים וביכולת של סעודיה ומדינות המפרץ לשמור על הקצב הנוכחי לאורך זמן.