רשות המסים מפצה עסקים שנפגעו מפרוטקשן - כך זה עובד
המדינה תנסה לתמוך בנפגעים מפרוטקשן-דמי חסות; תביעה מהירה לרשות המסים על הנזק שנגרם כתוצאה מסירוב לשלם דמי חסות
רשות המסים פתחה מסלול לפיצוי בעלי עסקים שנפגעו כתוצאה מסחיטת דמי חסות - במסגרת תוכנית פיילוט, בעלי עסקים שרכוש העסק או בית מגוריהם נפגעו בעקבות סירוב לשלם דמי חסות או בעקבות הגשת תלונה במשטרה יוכלו להגיש תביעה לפיצוי בגין הנזק הישיר שנגרם להם
האפשרות להגיש תביעות לפיצוי בגין נזק ישיר שנגרם לרכוש עסקי או לבית מגוריו של בעל עסק כתוצאה מסחיטת דמי חסות (פרוטקשן), תיפתח היום במערכות של הרשות. המסלול מופעל כתוכנית פיילוט מכוח החלטת ממשלה 4299, ויחול על נזקים שנגרמו בתקופה ה-24.9.26 ועד ל-23.11.26.
הפיצוי מיועד לבעלי עסקים המנהלים עסק חוקי, בעלי רישיון עסק תקף ותיק פעיל ברשות המסים, שרכוש בבעלותם (מבנה, מלאי או ציוד של העסק), או בית מגוריהם, נפגע באופן ישיר בעקבות סירובם לשלם דמי חסות או בעקבות הגשת תלונה במשטרה.
הזכאות לפיצוי מותנית, בין היתר, בכך שהוגשה במשטרה תלונה שהוכרה כתלונה הקשורה לסחיטת דמי חסות, שבעל העסק לא הצליח לקבל כיסוי ביטוחי לנזקי זדון, אף שהיה מבוטח בעבר בכיסוי מסוג זה, או שתביעתו בגין הנזק נדחתה על ידי חברת הביטוח, וכן בכך שעמד בתנאי המיגון ובאמצעים להפחתת הסיכון שנדרשו ממנו על ידי חברת הביטוח. במקרה של נזק למבנה, יש להציג גם אישורים לכך שהמבנה נבנה כדין.
את התביעה יש להגיש לקרן הפיצויים ברשות המסים בתוך שבעה ימים ממועד קרות הנזק, באופן מקוון באמצעות המערכת הייעודית להגשת תביעות, ולצרף אליה את כל המסמכים הנדרשים.
אין לתקן את הנזק לפני הגשת התביעה ולפני הגעת שמאי מטעם מס רכוש לבדיקתו. ביצוע תיקונים עלול לפגוע באפשרות לבחון את הנזק ולהביא לדחיית התביעה. עם זאת, ניתן לפנות הצידה זכוכיות ושברים.
הפיצוי יינתן בגין נזק ישיר בלבד ואינו כולל נזק עקיף או נזק שנגרם לצד שלישי. תקרת הפיצוי במסגרת המסלול עומדת על 2 מיליון ש״ח. משך הטיפול בתביעה הוא עד שמונה חודשים, בכפוף להוראות הנוהל.
מכת המדינה: כך עובד הפרוטקשן
הפיצוי החדש לא נולד בחלל ריק. סחיטת דמי חסות, בשמה העממי "פרוטקשן", הפכה בשנים האחרונות לאחת ממכות המדינה הקשות ביותר על העסקים הקטנים בישראל. ארגוני פשיעה דורשים מבעלי עסקים תשלום חודשי קבוע תמורת "שמירה", ומי שמסרב מגלה שהרכוש שלו עולה באש, הרכב שלו מוצת או שהעסק פשוט נסגר תחת איומים.
מה שהפך את התופעה למסוכנת במיוחד הוא שהיא כבר לא מתנהלת כמו סחיטה גסה אלא כמו עסק מסודר. במקרים רבים הגבייה נעשית דרך חברות שמירה שמשמשות כסות חוקית לכאורה, עם חוזים, חשבוניות וקבלות, כך שהכסף השחור לובש מראה של הוצאה עסקית לגיטימית - כפי שכתבנו על המודל העסקי של גביית החסות ועל חברות השמירה ששימשו ככסות.
- חברי קיבוצים שילמו יותר מדי מס רכישה - ועכשיו הם עשויים לקבל את הכסף בחזרה
- 24 צ'קים פתוחים על 800 אלף שקל - והעיצום: 160 אלף שקל
הנפגעים העיקריים הם דווקא העסקים הקטנים, שאין להם כוח לעמוד מול הארגונים. לא מעט מהם נאלצו לסגור את שעריהם אחרי שנים של פעילות, כמו המאפייה הוותיקה בסכנין שנסגרה בעקבות הפרוטקשן. בשוק מעריכים שמדובר באלפי עסקים ובהיקפי גבייה של מאות מיליוני שקלים בשנה, שחלקם הגדול נשאר מתחת לרדאר כי קורבנות רבים חוששים להתלונן.
המדינה ניסתה בשנה האחרונה להגיב. עוד לפני הפיילוט הנוכחי הוכרז על קרן פיצויים בהיקף של 30 מיליון שקל שנועדה לעודד בעלי עסקים להתלונן במקום להיכנע לסחטנים. ההיגיון פשוט: אם בעל עסק יודע שהמדינה תחזיר לו את הנזק כשיתלונן ורכושו ייפגע, גדל הסיכוי שהוא ישתף פעולה עם המשטרה במקום לשלם בשקט.
ובכל זאת, הפיצוי הוא רק חצי מהמשוואה. הוא מכסה נזק ישיר עד 2 מיליון שקל, אבל לא מחזיר את תחושת הביטחון ולא פותר את הבעיה מהשורש - הנוכחות של הארגונים בשטח. בעל עסק שנפגע וטרם התלונן, הצעד הראשון שלו הוא עדיין הגשת תלונה במשטרה, שהיא גם תנאי סף לקבלת הפיצוי.
