פרוטקשן (דאלי)
פרוטקשן (דאלי)

פרוטקשן בצפון: מאפייה ותיקה בסכנין נסגרה אחרי שוד וירי

דמי חסות או פרוטקשן, הופכים למס כבד כאשר עסקים בוחרים לסגור במקום לשלם או להסתכן

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פרוטקשן

מאפיית אלנור בסכנין, עסק משפחתי שפעל עשרות שנים בעיר, נסגרה סופית בליל שישי האחרון. הסיבה: שוד מזוין וירי לעבר המקום, אחרי סירוב לשלם דמי חסות לעבריינים מקומיים. העסק סיפק פרנסה לבעלים, למשפחתו ולעובדים נוספים, אבל האירוע האלים הפך את ההמשך לבלתי אפשרי. זו לא סתם תקרית פלילית, זה חלק ממגמה שבה הפרוטקשן הפושה בצפון הארץ הופך ללחץ כלכלי כבד שגורם לעסקים קטנים לוותר על הפעילות.

פרוטקשן מתחיל מניסיון סחיטה נקודתי ומתגלגל לנזק מתמשך. בעל העסק העדיף לסגור מאשר להמשיך ולהתמודד עם סיכון מתמיד, מאחר והעלות של השבתה זמנית נמוכה יותר מהסיכון לחיי אדם או להוצאות אבטחה גבוהות. במקרים כאלה, מעבר לאיום על הביטחון האישי, הפרוטקשן בעצם משנה החלטות עסקיות ומקטין את הנוכחות המסחרית בשכונה.

נזקים כלכליים ישירים לעסק: מעבר להוצאות השוטפות

אירוע כמו שוד וירי פוגע מיד במלאי, בציוד ובנכסים. גם אם העסק חוזר לפעול, צריך להשקיע במצלמות, אזעקות, ביטוח מוגבר ואולי אפילו אבטחה פרטית. במאפייה, שבה מרווחי הרווח נמוכים, כאשר נגבים כמה שקלים על כל כיכר לחם,  תוספת של אלפי שקלים בחודש להגנה הופכת את הפעילות ללא כדאית. לקוחות נמנעים מהאזור בגלל הפחד, ולפי נתונים ממקרים קודמים בצפון, הירידה בכמות הלקוחות מורידה מכירות בכ-20-30% בממוצע.

עם הירידה בלקוחות לא מספיקה, מתווספת לבעיה גם עלייה בתחלופת עובדים, מאחר ואיש לא רוצה לעבוד בסביבה מסוכנת. גיוס והכשרה חדשים עולים כסף, ושעות הפעילות מתקצרות. עסק שכונתי כמו מאפייה תלוי בביקור יומיומי, כאשר ירי ברחוב מסחרי מרוקן אותו. בסופו של דבר, האירוע הנקודתי הופך את המודל העסקי לרזה מדי, וסגירה נראית כפתרון הגיוני.

השפעה על העיר: מעגל של סגירות וירידה בכלכלה המקומית

סגירת עסק מרכזי כמו מאפייה משפיעה על כל השכונה. פחות חנויות פתוחות אומר פחות שירותים פעילים ביומיום. אין מאפים טריים, אין נקודת מפגש וכך עסקים סמוכים סובלים גם הם מהירידה בתנועת לקוחות, והרחוב מאבד חיות. זה יוצר מעגל קסמים: חוסר ביטחון מגביר סגירה של בתי עסק, מה שמעלה מחירים ומקטין תחרות. ערים כמו סכנין, שבהן עסקים קטנים הם הבסיס הכלכלי, מאבדות תעסוקה ומשיכה להשקעות חדשות.

בחודשים האחרונים דווחו עשרות אירועי ירי, הצתות ושודים נגד עסקים בצפון. בעלי עסקים תקועים בין שלוש אפשרויות: לשלם דמי חסות (שעולים אלפי שקלים בחודש), להשקיע בהגנה יקרה, או לסגור. אפילו מי שמשלם לא תמיד מוגן, והפריון המקומי יורד.

משבר אמון וחוסר פתרונות אכיפה

הבעלים של העסק הביע חוסר אמון בהנהגה המקומית, מה שמקשה על התארגנות משותפת של סוחרים. אמון נמוך מונע לחץ ציבורי או נקיטת מהלכים לביטחון הקהילה. כדי לשבור את מעגל הפחד והאיום נדרשת אכיפה חזקה: חקירות כלכליות שחותכות את זרם הכסף של העבריינים, ענישה מהירה ומתן מענה מהיר לעסקים. בלי זה, יותר עסקים ייסגרו, והמרחב הציבורי יתכווץ.

קיראו עוד ב"בארץ"

המקרה מדגים איך פרוטקשן פוגע לא רק בתחושת הביטחון אלא גם בכלכלה מקומית: פחות תעסוקה, פחות מסחר, פחות צמיחה. ערים צפופות מאבדות מנוע כלכלי מרכזי כשעסקים קטנים נעלמים.