בין וושינגטון לבייג'ינג: מצר הורמוז הופך לשדה הקרב של מהפכת ה-AI

עבורנו הישראלים, איום הטילים הבליסטיים ומניעת הנשק הגרעיני האיראני הם העיקר במלחמה מול טהרן. אבל עבור שאר העולם, סוגיית הנפט והשליטה במצר הורמוז - שדרכו זורמים כ-21% מהנפט הגלובלי - משמעותיים לא פחות. המאבק הגלוי על השליטה במצר, שמתנהל בין ארה"ב ודונלד טראמפ לבין איראן והמנהיג הרוחני החדש שלה מוג'תבא חמינאי, נסוב לכאורה על השליטה בשינוע ומחירי הנפט, אלא שהתמונה הרחבה מורכבת בהרבה. 

איראן מהווה כיום עורק אנרגיה מרכזי עבור הציר הסיני, ולא בכדי הבורסה הסינית מפגינה רגישות להתפתחויות ומגיבה בחדות לכל עדכון הנוגע לתנועה במצר. לכן, שליטה על מצר הורמוז היא דרך מרכזית ויעילה עבור הממשל בוושינגטון להפעיל לחץ אסטרטגי על בייג'ינג, תוך שיבוש שיטתי של עורקי האנרגיה המזינים את הכלכלה הסינית.

זה המקום להזכיר שהמלחמה באיראן הגיעה לאחר הכנעה אמריקאית מהירה של השלטון בוונצואלה, שותף אסטרטגי של איראן בתחום הנפט וספקית מרכזית של נפט לסין. למעשה, מאז שכוחות צבא ארצות הברית תפסו את נשיא ענקית הנפט הדרום-אמריקאית, ניקולס מדורו, סין היא כבר לא הכתובת העיקרית של זרימת הנפט מוונצואלה.

אלא שמאחורי הדיון הביטחוני-אסטרטגי על אחד מנתיבי שינוע הנפט המרכזיים בעולם מסתתר גם מאבק עמוק נוסף, ואולי חשוב אף יותר: הקרב על העתיד הטכנולוגי, וליתר דיוק המאבק בין המעצמות הגדולות בעולם, ארצות הברית וסין, על הובלת מהפכת הבינה המלאכותית (AI). 

• מצור ארוך על איראן ללא פעולה צבאית - הפתרון הכי כדאי מבחינת טראמפ
• מי פגיע יותר בתחום האנרגיה - איראן או ישראל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המרוץ לפיתוח האלגוריתם החכם יותר הוא רובד אחד במרתון להשגת המודל הטוב ביותר, שם לארה"ב יש יתרון, נכון להיום, ברמת המדענים והידע. אבל יש רובד נוסף שמשפיע על איכות המודל, והוא נעוץ בשלב האימון שלו - תהליך במסגרתו המודל מורץ על גבי שרתים כדי לנתח כמויות עצומות של מידע, לזהות דפוסים ולרכוש את היכולת להפיק תוצרים מדויקים ורלוונטיים. 

הרצה כזו דורשת משאבים אדירים של דאטה-סנטרים וצריכת אנרגיה בקצב ובהיקף שטרם הכרנו.

 ינואר 2025: רגע של פיקחון גלובלי

 האירוע המכונן שעיצב מחדש את תפיסת האיום התרחש בינואר 2025, עם השקת המודל הסיני דיפסיק. 

אותו יום, השוק העולמי נדהם לגלות שסין לא רק "בתוך האירוע", אלא היא הצליחה בשקט יחסי לפתח ארכיטקטורה שמאתגרת את היציבות הכלכלית וההגמוניה של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. 

• טריליון דרכים לשלם - איך ייראה ארנק העתיד?
• קודם למצוא עבודה ולקנות בית ורק אחר כך להתחתן
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מטוס החלל האמריקאי שישנה את פני המלחמה ואיך הוא קשור...

פתאום, העליונות של OpenAI או גוגל נראתה פגיעה מתמיד מול היעילות הסינית, והשווקים הגיבו בהתאם.

 AI לא נועד רק למתן תשובות וחיסכון בזמן_

 למה חשוב כל-כך היתרון למודלי ה- LLM של ציר המערב על אלו של סין? ראשית, כפי שנחשפנו בחודשים האחרונים, ה-AI מקבל אחיזה ומשקל רב בדפוס הלוחמה בשדה הקרב. הרחפנים שתוקפים בימים אלו את חיילי צה"ל (וגם אזרחים) בצפון הם תחילתו של שינוי, שינוי שכבר השתרש במלחמת רוסיה-אוקראינה, ובתקופה האחרונה מגיע למרבה הצער גם אלינו.

היום מדובר ברחפן אחד, אך בעתיד זה יהיה נחיל רחפנים, שמסוגלים להגיע לנקודות אסטרטגיות רגישות, ולייצר נזקים משמעותיים. לרכבים או לספינות אוטונומיות. 

בנוסף, בעוד שכיום השליטה בכלי הנשק הללו נעשית באמצעות גורם אנושי, בעתיד המודל הוא שישלוט בהם והמלחמה תהיה בפרומפט אשר מורה על תקיפה או על הגנה. כך, שדה הקרב העתידי ישתנה מ"המעז מנצח" למודל "החזק מנצח".

 פירמידת ה-AI, דאטה-סנטרים ואנרגיה

בכל הנוגע לעולמות ה-AI, רובנו נחשפים רק לקצה של הפירמידה - מודלי השפה דוגמת ג'מיני, צ'אט GPT, קלוד ועוד. אלא שמאחוריהם ניצב דאטה-סנטר שעליו רץ החישוב שמביא את התשובה לשאלה שנשאלה וגם זה שמאמן אותו להתמודד עם הדרישות והבקשות. 

הדאטה-סנטר זולל חשמל בכמויות נרחבות המיועדות בעיקר להפעלה ולקירור. הממשל האמריקאי הנוכחי מבין זאת היטב. הדוקטרינה של חזרה מסיבית לחיפושי נפט וגז ("Drill baby drill") אינה נסיגה לאחור, אלא מהלך פרוגרסיבי שנועד להזין את מפלצת ה-AI. 

מבחינת הבית הלבן, אנרגיה ורכיבים נדירים הם עמודי התווך של הביטחון הלאומי החדש. ובעולם כזה, שכך מוכתב מאזן הכוחות, היכולת למנוע מסין לא פחות חשובה מהיכולת להשיג לעצמך.

 היתרון המכריע: למי יש יותר כוח?

הכלל במלחמה הזו פשוט: מי שתחזיק ותשלוט על תשתית האנרגיה החזקה ביותר לתמיכה במערכי המחשוב, תשיג יתרון מכריע.

מחסור בחשמל הוא כבר לא בעיה תפעולית, אלא חסם אסטרטגי או איום אסטרטגי. אנו רואים זאת גם בישראל: הביקוש להקמת דאטה-סנטרים הוא עצום, אך צוואר הבקבוק המרכזי נותר כושר הייצור, האגירה והולכת החשמל. כמנהלי השקעות, אנו נמצאים בנקודת זמן שבה הבנת עיצוב "מפת התשתיות" הגלובלית היא קריטית. 

העולם עובר מהתמקדות במודלים עצמם לשלב התשתיות הפיזיות והאנרגיה שמניעים אותם. מי שלא משלב את הווקטור הזה בפורטפוליו שלו, מפספס את מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר של העשור, לכל הפחות.

לסיכום, הקרב על ה-AI הוא בראש ובראשונה ניהול מאבק על משאבים קריטיים, מתוך הבנה שהמנצחת במלחמת המודלים לא תהיה זו שתכתוב את הקוד המתוחכם ביותר, אלא זו שידה תונח על השאלטר האנרגטי של העולם.

הכותב הוא מנהל השקעות ראשי, מנורה מבטחים.